שירות חובה בצה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שירות סדיר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיילת בשירות החובה, בטקס השבעה

שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. כן חלות על המשרתים בצה"ל פקודות מטכ"ל (פ"מ) והוראות הפיקוד העליון (הפ"ע). שירות זה מתחיל עם הגיוס לצה"ל, של תושב ישראל שהגיע לגיל 18 שנה. עם סיום השרות מקבל המשתחרר תעודת שחרור משירות צבאי.

משך שירות החובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים שזה עתה גויסו לצה"ל לובשים מדים לראשונה בחייהם, כחלק משרשרת החיול

למתגייסים עד 30 במאי 2015 תקופת השירות הייתה 36 חודשים[1] לגברים (שמורכבים מ-30 חודשי חובה על פי החוק ועוד 6 חודשים חובה על פי תקנות חירום) ו-24 חודשים לנשים. בעקבות אישור המלצות ועדת שקד, למתגייסים החל מ-1 ביוני 2015 משך השירות לגברים קוצר בארבעה חודשים ועומד על 32 חודשים.[2] על פי המתווה הרב-שנתי לתקציב הביטחון, למתגייסים החל משנת 2020, יקוצר השירות בחודשיים נוספים ויעמוד על 30 חודשים. למי שנקרא לשירות חובה כשגילו מעל 27 שנים, תקופת השירות קצרה יותר.

תקופות שאינן חלק מהשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי המאסר של חייל שנכנס לכלא הצבאי בעת שירותו אינם נספרים כחלק מתקופת השירות ולמעשה תאריך שחרורו נדחה בהתאם.

לתפקידים מסוימים יש הכשרות קדם צבאיות (קד"צ) אשר לא נספרות כחלק מהשירות והמלש"ב מתגייס לצבא לאחר השלמתן. עם זאת, הצבא עשוי להכיר בדיעבד בתקופה זו כחלק משירות החובה ולקצר את השירות בהתאם.

הארכת משך השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידים מסוימים המתגייס נדרש להאריך את שירותו (חתימה על שס"ן-שירות סדיר נוסף), לרוב בשל מסלול הכשרה ארוך. ברוב המקרים מדובר בנשים משום שתקופת השירות שלהן קצרה משל הגברים.

קיצור שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים מסוימים ניתן לקבל קיצור שירות, למשל בשל בעיות ת"ש או קבלה ללימודים גבוהים במוסד אקדמאי, כאשר תאריך פתיחת שנת הלימודים קרוב למועד השחרור והשלמת השירות המלא יכולה לפגוע בקבלה למוסד.

פטורים משירות חובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חובת השירות חלה על כל אזרח או תושב שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנו אלה ששוחררו עקב חוסר התאמה, ומגוון פטורים המעוגנים בחוק. לבני מיעוטים, להוציא דרוזים וצ'רקסים, הגיוס הוא בהתנדבות.

שירות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים. בישיבות גבוהות ציוניות, רוב התלמידים מתגייסים בשלב זה או אחר לשירות צבאי מקוצר, האורך כ- 16 חודשים ואף פחות מכך, אך יש גם שמתגייסים לשירות צבאי מלא. ברוב הישיבות החרדיות בפועל התלמידים לא מתגייסים כלל (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והניסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה).

בנות, אשר משרתות ממילא רק 24 חודשים, שני שלישים משירות הבנים בצה"ל, יכולות לקבל פטור באמצעות טענה על אורח חיים דתי.[3]

בנות יכולות לקבל פטור משירות עקב נישואין או הריון.

פטור נוסף משירות חובה הוא לבעלי פרופיל 21 (פטור מטעמי בריאות).

אף על פי שהגיוס מוגדר כחובה, בפועל מתגייסים כ-50% מבני מחזור הגיוס.

גיוס חובה לבני מהגרים וזכויות לנמנעים ממנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן מהגרים הוא בעל אזרחות ישראלית המיועד לשירות צבאי (מלש"ב), שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16, או נולד בחו"ל להורים ישראלים ומשפחתו לא חזרה להתגורר בישראל. בן מהגרים זכאי לדחיית השירות הצבאי תחת הגבלות מסוימות. בקשה לקבלת מעמד של "בן מהגרים" מוגשת לקונסול בחו"ל או לאגף כוח האדם בישראל.

אם הבקשה תאושר, ידחה גיוסו של המלש"ב לצה"ל. לאחר קבלת ההודעה בדבר קבלת המעמד של בן מהגרים, יוכל המלש"ב לבקר בישראל בכל שנה קלנדרית למשך 4 חודשים, מבלי שידרש ממנו להתגייס לצבא. באופן חד-פעמי במהלך חייו, יוכל המלש"ב לשהות בישראל במשך שנה שלמה. על מנת לנצל זאת, יצטרך המלש"ב לשהות בחו"ל חודשיים לפני ואחרי שנת השהייה בארץ. הסדר זה ישאר בתוקף כל עוד מרכז חייו של המלש"ב הוא מחוץ לישראל והמלש"ב עומד בתנאי ההסדר.

שכר והטבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שירות החובה מקבל החייל תשלום חודשי בסיסי. תשלום זה נמוך במידה ניכרת משכר המינימום, ולא בא לפצות את החייל על זמנו המוקדש למדינה. בעקבות עבודת מטה בצה"ל הועלה שכר חיילי החובה ב-50% בשתי פעימות ויוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן.

עם השחרור עומד לזכות החייל מענק שחרור ופקדון המושפע מאופי שירותו של החייל ואורך שירותו (עד כ-30,000 שקלים יחדיו לחייל קרבי, מעט פחות מ-840 שקלים לחודש, וללא צבירת ריבית לאורך 3 השנים), וכן ניתנות לו הקלות במס הכנסה.

כדרך לעידוד השירות בצה"ל ללא תשלום בצה"ל, מוענקות למשתחררים הטבות שונות, על ידי המדינה ומוסדות שונים בנוסף לתגמול הישיר שהם מקבלים מצה"ל. בהטבות:

  • חיילים ששירתו כלוחמים - מקבלים תעודת לוחם לאחר שירות של כשנתיים.
  • חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, הורה על מתן מענק שחרור ויצירת פיקדון, שבו נצבר סכום כסף לזכותו של חייל בשירות חובה, והחייל מקבל סכום זה עם שחרורו משירות חובה (בשנים הראשונות - למטרות מסוימות הקבועות בחוק, ולאחר מכן - לכל מטרה). סכום המענק והפקדון הוא בעל שלוש מדרגות, לפי מאפייני השירות של החייל, כאשר לוחמים מקבלים סכום גבוה יותר מתומכי הלחימה, המקבלים סכום גבוה יותר מחיילים שלא שירתו בתפקידי לחימה או כתומכי לחימה.
  • פקודת מס הכנסה מעניקה לחייל המשוחרר משירות חובה זיכוי ממס, במשך שלוש השנים הראשונות לשחרורו.
  • לוחמים משוחררים בעלי תעודת לוחם זכאים למימון של שני שלישים משכר לימוד תואר אקדמי או לימוד מקצוע.

שינויים בתנאי השירות וסוגיות חברתיות-כלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נבחנו אפשרויות שונות לעריכת שינויים בתנאי שירות החובה בדגש על קיצור משך השירות והעלאת שכר חיילי החובה:

  • ועדת שפר (שמונתה על ידי ראש אכ"א) פעלה ב-2003 והמלצותיה לא יושמו[1].
  • ועדת בן בסט הגישה המלצותיה לשר הביטחון מופז בתחילת 2006 והן אושרו כהחלטת ממשלה אך יישום ההמלצות נדחה בעקבות מלחמת לבנון השנייה[2].
  • ועדת ברודט שקמה ב-2007 עסקה גם היא בקיצור השירות.
  • ועדת פלסנר שעסקה בקידום השוויון בנטל ב-2012, עסקה גם בנושא מתן שכר מינימום לחיילי חובה.
  • בעקבות עבודת מטה בצה"ל שאושרה על ידי שר הביטחון יעלון, בתחילת 2014 שכר הבסיס עודכן בהתאם למדד ועלה ב-21 אחוזים [3]. העלאות שכר נוספות בוצעו בינואר 2015 בכ-25 אחוזים ובינואר 2016 בכ-50 אחוזים. לאחריהן השכר יוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן[4].
  • ב-2014 אושרו המלצות ועדת שקד והחל מיוני 2015 משך השירות לגברים יקוצר בארבעה חודשים כאשר בחלק מהתפקידים לא יקוצר השירות אך יוענק שכר מוגדל בתקופה זו. הארכת משך השירות לנשים לא צלחה.[5]

בין השיקולים בעריכת השינויים במשך השירות ושכר החובה אפשר להתייחס להשפעה על הוצאות כוח אדם בצה"ל, על מידת ההסתמכות על משרתי המילואים, על מענקי השחרור וחזרה לשוק העבודה. סוגיית קיצור משך השירות נקשרה גם למודל צבא העם אל מול מודל צבא מקצועי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]