בית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בית הכנסת אהל יצחק (ידוע בכינוי: בית הכנסת בעל התניא) הוא בית הכנסת עתיק של חסידות חב"ד הנמצא בסמוך לשוק של שכונת מאה שערים בירושלים, והוא מבין שלושת בתי הכנסת של חב"ד העתיקים ביותר בישראל.[דרוש מקור]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של מנוחה רחל סלונים, התרכזו חסידי חב"ד בשנת תר"ז (1847) לראשונה בירושלים, עם הקמת שכונת מאה שערים החל חסידי חב"ד להתיישב במקום.

באותן שנים שלטה בשכונה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשי הקהל קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.

הקמת בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרנ"ט (1899) הקימו קבוצת חסידי חב"ד מירושלים בראשות ישראל שמעון שיין בית כנסת באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מהעיר קניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת. ישראל שמעון שיין יצר לוח שיוויתי.

ברחוב בו שכן בית הכנסת, התגוררו אז חלק מבני משפחת סלונים, צאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים, בשנות ה-50 יזם הרב זאב דב סלונים את שינוי שם הרחוב לבעל התניא על שם רבי שניאור זלמן מלאדי[1].

בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו חסידי קאפוסט, וחסידי חב"ד התפללו בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה.

בשנת תרפ"ג (1923) נפטר הרב שמריה נח שניאורסון ונסתיים הפיצול בתוך תנועת חב"ד, החל הרב יהודה ליב סלונים לנהל את בית הכנסת ולארגן בו שיעורים והתוועדויות ביומי דפגרא של חסידות חב"ד.

בעקבות הפרעות של הערבים במלחמת העצמאות שכנה במשך תקופה ישיבת תורת אמת במבנה של בית הכנסת, שנחשב למקום בטוח יותר.

מראה בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נראה כבית מרובע בעל 2 קומות, כניסת השער מובילה לקומה הראשונה של המבנה - עזרת הגברים. בקומה שנייה עזרת הנשים (עם כניסה אליה מדלת נפרדת). 

לאחר המעבר בשער הכניסה נכנסים לחדר מבוא בו ממוקמים כיורים לנטילת ידיים ולוחות מודעות, כניסה לבית הכנסת ופניה שמאלה וירידה במדרגות לחדר שני.

היכל בית הכנסת מעוטרת בציורים של שבטי ישראל ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי", ועל הקיר מעל דלת הכניסה מפנים ציור עם הפסוק "על נהרות בבל". הציורים צוירו בשנים הראשונות ועל אחד הציורים נרשם בעבר השם "האחים בלומברג ובניו". בשנת תשנ"ו(1996) שוחזרו על ידי אמן מאה שערים. וייסברג, תיקן וחיזק את הציורים שהושחתו ודהו עם הזמן, במהלכה מחק את דגלי ישראל שהיו מצוירים בין שמות שבטי ישראל.

פתח הכניסה הוא מכיוון צפון מערב, הבימה מוצבת במרכז בית הכנסת. וסביבה מסודרים ספסלים בצמוד לקירות המבנה ושולחנות עץ. ארונות הספרים מצויים בתוך הקירות בפינות בית הכנסת.

ארון הקודש מעוצב עם 2 עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, של עלי גפן, ענבים, ופרחים באגרטלים.

ריהוט בית הכנסת הוא עתיק ביותר[דרוש מקור], וכמעט ולא בוצעו בו שינויים.

אירועים בבית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמת בית הכנסת מתקיים במקום מדי יום שיעור קבוע במשניות לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם[2], וכן התוועדות מסורתית לרגל חג הגאולה י"ט בכסלו, אירוע זה היה נחשב שנים רבות לאירוע השנתי המרכזי של חסידות חב"ד בירושלים.

לאחר הטבח בבית הספר למלאכה בשנת תשט"ז שלח הרבי מלובביץ' קבוצת בחורים שלוחים לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בכפר חב"ד ובישראל, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים את אחת השבתות להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.

ביום השנה לפטירתו של המשפיע הרב משה ובר מקים תלמידו הרב עידו ארליך-ובר בבית הכנסת סעודת הילולא לזכרו בהשתתפות אדמו"רים ורבנים חשובים.

דמויות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הכנסת התפללו לאורך השנים רבני ומשפיעי חב"ד בירושלים, בהם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה ארליך, החב"דניקים של מאה שערים, פה ושם מוסף עיתון משפחה, סוכות תשע״ג, עמוד 50–51

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]