בית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| כתובת |
מאה שערים, רחוב בעל התני"א 6 |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1899 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1899 |
| קואורדינטות | 31°47′10″N 35°13′24″E / 31.78621°N 35.22334°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הכנסת אהל יצחק | |
  | |
בית הכנסת אוהל יצחק (ידוע בכינוי: בית הכנסת בעל התניא וביידיש: בַּעַל הַתַּנְיֶא שוּל על שם הרחוב בו שוכן) הוא בית כנסת וותיק של חסידות חב"ד הנמצא בסמוך לשוק של שכונת מאה שערים בירושלים.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם התיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של מנוחה רחל סלונים, התרכזו חסידי חב"ד בשנת תר"ז (1847) לראשונה בירושלים. עם הקמת שכונת מאה שערים עברו חסידי חב"ד להתיישב במקום.
באותן שנים שלטה בשכונה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשי הקהל קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.
הקמת בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תרנ"ט (1899) הקימו קבוצת חסידי חב"ד מירושלים בראשות הרב ישראל שמעון שיין בית כנסת באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מהעיר קניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת. הרב ישראל שמעון שיין יצר גם לוח שיוויתי.
בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו חסידי חב"ד קאפוסט, וחסידי חב"ד - ליובאוויטש התפללו בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה.
בשנת תרפ"ג (1923) עקב פטירת האדמו"ר מבאברויסק הרב שמריה נח שניאורסון וסיום הפיצול בתוך תנועת חב"ד, מונה הרב יהודה ליב סלונים חסיד ליובאוויטש לרב בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ביומי דפגרא של חסידות חב"ד.
בתקופת מלחמת העצמאות עקב הסכנה ופרעות הערבים בירושלים עברה ישיבת תורת אמת לשכון במבנה של בית הכנסת, וכך הוגברה הפעילות בבית הכנסת עד שבט תש"ט אז עברה לרחוב מאה שערים 120.
ברחוב הסמוך לבית הכנסת, התגוררו בני משפחת סלונים, צאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים, וחסידי חב"ד נוספים בהם דוב אטינגר בשנות ה-50 יזם הרב זאב דב סלונים את שינוי שם הרחוב לבעל התניא על שם רבי שניאור זלמן מלאדי[1].
מראה בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה נראה כבית מרובע בעל 2 קומות, כניסת השער מובילה לקומה הראשונה של המבנה - עזרת הגברים. בקומה שנייה עזרת הנשים (עם כניסה אליה מדלת נפרדת).
לאחר המעבר בשער הכניסה נכנסים לחדר מבוא בו ממוקמים כיורים לנטילת ידיים ולוחות מודעות, כניסה לבית הכנסת ופניה שמאלה וירידה במדרגות לחדר שני.
היכל בית הכנסת מעוטר בציורים של שבטי ישראל ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי", ועל הקיר מעל דלת הכניסה מפנים ציור עם הפסוק "על נהרות בבל". הציורים צוירו בשנים הראשונות ועל אחד הציורים נרשם בעבר השם "האחים בלומברג ובניו". בשנת תשנ"ו (1996) שוחזרו על ידי האמן יעקב וייסברג, איש מאה שערים שתיקן וחיזק את הציורים שהושחתו ודהו עם הזמן, במהלך השחזור מחק ויסברג את דגלי ישראל שהיו מצוירים בין שמות שבטי ישראל המצוירים במקום.
פתח הכניסה הוא מכיוון צפון מערב, הבימה מוצבת במרכז בית הכנסת. וסביבה מסודרים ספסלים בצמוד לקירות המבנה ושולחנות עץ. ארונות הספרים מצויים בתוך הקירות בפינות בית הכנסת.
ארון הקודש מעוצב עם 2 עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, של עלי גפן, ענבים, ופרחים באגרטלים.
ריהוט בית הכנסת הוא עתיק[דרוש מקור], וכמעט ולא בוצעו בו שינויים.
אירועים בבית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז הקמת בית הכנסת מתקיים במקום מדי יום שיעור קבוע במשניות לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם[2],
מאז יסוד הבית הכנסת מתקיים בו ההתוועדות המסורתית לרגל חג הגאולה י"ט בכסלו, מהווה מוקד מרכזי באירועי היום בחסידות חב"ד ואף הייתה במשך שנים האירוע השנתי המרכזי של חסידות חב"ד בירושלים, באחד השנים השתתף בהתוועדות נשיא המדינה שז"ר.
לאחר הטבח בבית הספר למלאכה בשנת תשט"ז שלח הרבי מלובביץ' קבוצת בחורים שלוחים לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בכפר חב"ד ובישראל, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת לבית הכנסת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת.
ביום השנה לפטירת המשפיע הרב משה ובר מקיים תלמידו הרב עידו ארליך-ובר בבית הכנסת סעודת הילולא לזכרו בהשתתפות אדמו"רים ורבנים חשובים.
דמויות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית הכנסת התפללו לאורך השנים רבני ומשפיעי חב"ד בירושלים, בהם:
- הרב דוד צבי חן, רב בית הכנסת
- הרב שלמה יוסף זוין, רב בית הכנסת
- הרב עזריאל זליג סלונים, משפיע בבית הכנסת
- הרב גרשון חן
- הרב נחום שמריהו ששונקין
- הרב משה ובר
- הרב זאב דב סלונים שכיהן כרב בית הכנסת.
רב בית הכנסת כיום הוא הרב יוסף יצחק סלונים המשמש גם כרב מרכז העיר ירושלים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה ארליך, החב"דניקים של מאה שערים, פה ושם מוסף עיתון משפחה, סוכות תשע"ג, עמוד 50–51
- בנימין קלוגר, מאה שערים - ההתייסדות וההתפתחות, בהוצאת "המודיע" תשפ"ב עמ' 135-139
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דב בהר"ן, בית חסידים הראשונים, עיתון המבשר קהילות ח' טבת תשע"ב, מתוך אתר שטורעם
- מנחם שיינין, בית כנסת חב"ד "אהל יצחק", 2008
- משה ויסברג, זעזוע במאה שערים: הסיקריקים חיללו ביכ"נ, באתר בחדרי חרדים, 22 במאי 2017
- קליפ של קידוש שצולם בבית הכנסת אתר הגאולה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רחוב בעל התניא, באתר עיריית ירושלים
- ^ 45 פעמים ברציפות: שמחת סיום שישה סדרי משנה בכולל חב"ד, באתר col, אייר תשע"ו