בית המשפט החוקתי של הרשות הפלסטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית המשפט החוקתי של הרשות הפלסטינית
المحكمة الدستورية العليا الفلسطينية
מאפיינים
שטח שיפוט הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תקופת הפעילות 31 במרץ 2016 – הווה (8 שנים)
שופטים
נשיא עלי מהנא
גאוגרפיה
כתובת רמאללה
www.tscc.pna.ps
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל הרשות הפלסטינית
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של הרשות הפלסטינית

בחירות

נפות הרשות הפלסטינית

בית המשפט החוקתי של הרשות הפלסטיניתערבית: المحكمة الدستورية العليا الفلسطينية) הוא ערכאה שיפוטית ברשות הפלסטינית, המשמשת כפוסק עליון בשאלות חוקתיות. בית המשפט הוקם ב-2016.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק היסוד הפלסטיני, שנחקק ב-2003, נקבע כי יוקם בית משפט לחוקה ברשות הפלסטינית על סמך חקיקה נפרדת, וכי עד להקמתו יחזיק בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית בסמכויות אלו באופן זמני. ב-2006 נחקק חוק המסדיר את הקמת בית משפט לחוקה ברשות הפלסטינית, כשהסמכות להקימו הופקדה בידי נשיא הרשות הפלסטינית[1].

בעקבות עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה והפיצול שנוצר בין רצועת עזה לשאר שטחי הרשות, נדחתה הקמת בית המשפט.

ב-31 במרץ 2016 חתם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן על צו מינוי לתשעת שופטיו הראשונים של בית המשפט, שהחל בפעילותו באפריל.

הקמת בית המשפט נעשתה מעט לאחר שבית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית קיבל החלטה הפוסלת את מינויו של עלי מהנא לנשיא בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית. מבקרים שונים טענו כי ההחלטה על הקמת בית המשפט נבעה מפסיקה זו, ומפגיעתה בשליטת נשיא הרשות[2].

בספטמבר 2017 הוקמה "ועדה לאומית לפיתוח מגזר המשפט", שעמד בראשה נשיא בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית עמאד סלים סעד. דו"ח הוועדה, שפורסם בספטמבר 2018, הציע המלצות לחיזוק עצמאות בית המשפט, בין היתר על ידי הענקת סמכות עצמאית לניהול התקציב. לצד זאת, המליצה הוועדה להקים ועדה שתצע הערכאה שיפוטית של כלל שופטי הרשות הפלסטינית, וכן להוריד את גיל הפרישה מ-70 ל-65, על מנת להזרים דם חדש במערכת.

ב-15 ביולי 2019 הוציא נשיא הרשות אבו מאזן שני חוקים לגבי מערכת המשפט: הראשון קבע את הורדת גיל הפרישה מ-70 ל-60, והשני קבע את הקמת "הקמת מועצת שופטים עליונה למעבר", שנועדה להחליף את המועצה השיפוטית העליונה כגוף לבחירת שופטים, לצד בחינת מערכת המשפט ושיפורה והמלצה לאבו מאזן לפטר שופטים "ככל שהמשך כהונתם השיפוטית יפגע במעמדה של הרשות השופטת ובאמון הציבור בה".

כנגד ההחלטה עתרו ששה עשר שופטים, בהם אחד עשר שופטי בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית, לבית המשפט החוקתי של הרשות הפלסטינית. בית המשפט החוקתי פסק כי הקדמת גיל הפרישה מובילה לפיטורי שופטים שלא על פי החוק הפלסטיני, ועל כן אינה חוקתית, אך עם זאת קבע כי החוק השני, שהורה על החלפת המועצה השיפוטית העליונה הוא חוקתי, כיוון שסמכויותיו אינן משפטיות אלא מנהליות.

בית המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק הקמתו נקבע כי בית המשפט החוקתי ישב בירושלים, אך נקבע כי בית המשפט יוכל לשבת באופן זמני ברמאללה או בעזה, לפי הנסיבות[1]. בפועל, בית המשפט יושב מיום היווסדו ברמאללה.

שופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק הקמתו נקבע כי בית המשפט יכלול נשיא, משנה ושבעה שופטים נוספים, וכי בית המשפט ישב בהרכב בן ששה שופטים ואב בית דין[1].

על שופט בבית המשפט החוקתי להיות לפחות בגיל ארבעים, ועליו להיות אחד מהבאים: שופט בית המשפט העליון של הרשות הפלסטינית במשך לפחות חמש שנים, נשיא מכהן של בתי המשפט לערעורים שכיהן בהם במשך לפחות שבע שנים, פרופסור למשפטים במשך לפחות חמש שנים או פרופסור חבר במשך עשר שנים, או עורך דין שעסק בתחום במשך חמש עשרה שנים[1].

גיל הפרישה של שופטי בית המשפט החוקתי הוא שבעים.

ב-2017 הוציא נשיא הרשות אבו מאזן צו שהגביל את כהונת שופטי בית המשפט החוקתי לשש שנים ללא אפשרות להארכה, תוך קביעה כי מספר שופטי בית המשפט לא יפחת מתשעה, וכי מדי שנתיים ימונו שלושה שופטים לבית המשפט.

נשיאי בית המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור נשיאי בית המשפט החוקתי כהנו:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]