ברוך אביבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך אביבי
ברוך בנעוריו, קובל 1927
ברוך אביבי בן 17, בוגר קן השומר הצעיר בקובל, 1927

ברוך אביבי (ווֹליבֶלֶר) (בכתיב יידי: וואליוועלער; י"ד בכסלו תרע"א, 15 בדצמבר 1910, קובל, ווהלין2002 תל אביב) היה עיתונאי, סופר ומחנך ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1910 בקובל. בוגר הגימנסיה העברית "תרבות" ותנועת "השומר הצעיר" בעירו. רכש חינוך מסורתי, למד בסמינר למורים ובמכון הגבוה ללימודי היהדות בוורשה. חזר לעיר הולדתו קובל ושימש מורה לעברית ותנ"ך בשנים 19301931 בבתי הספר העבריים מרשת "תרבות" ואף שימש כמנהל בית הספר העממי-עברי ע"ש ד"ר קלומל שבקובל.

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ובה המשיך לעסוק בהוראה וניהול. שימש סגן מנהל האגף לחינוך בעיריית תל אביב, ובשנת 1969[1] החליף את ד"ר שאול לוין[2] כמנהל האגף.

את ראשית פרסומו בעברית החל עוד בפולין בכתב העת "בדרך" ומאז עלייתו ארצה השתתף בעיתונות העברית. יצירתו המקורית כוללת בעיקר פרוזהסיפורים קצרים וקצרצרים. הוא נחשב כממשיך המסורת של הסופר גרשום שופמן. כמו כן, ערך ספרים ופרסם עשרות ספרי לימוד ואנתולוגיות לבתי הספר בתחומים מגוונים.

אביבי קיבל את פרס לעובדים בתחום החינוך העברי מטעם עיריית תל אביב (1977) ופרס "רוטרי" הבינלאומי.

נישא ליהודית ואב לבת ובן.

ברוך אביבי נפטר בשנת 2002 בתל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כנפי רוח; רישומים מאת אביגדור לואיזאדא, תל אביב: נ. טברסקי, תשי"ד.[3]
  • הכמהים לאהבה; רישומים מאת אביגדור לואיזאדא, תל אביב: מסדה, תשט"ז.[4]
  • זה קרה לשניהם, תל אביב: מסדה, תשכ"א.[5]
  • עץ בודד זועק, גבעתיים: מסדה, 1967.[6]
  • אני ואת: סיפורי אהבה, רמת גן: מסדה, 1972.
  • הקומה הששית: סיפורי אהבה, גבעתיים: מסדה, 1981.
  • שנינו ביחד: סיפורי אהבה, גבעתיים: מסדה, 1984.
  • אולי מחר-מחרתיים: סיפורי אהבה, תל אביב: יבנה, תשמ"ז 1986.[7]
  • מפגשים לרגלי הגבעה, גבעתיים: מסדה, 1991.
  • הקרקס הזה: סיפורי אהבה, תל אביב: י' גולן, 1995.

ספרי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים צויגל וברוך אביבי-ווליבלר, דברו עברית: לבוגרים מתחילים, 2 כרכים (כרך ב כולל: מלון עברי-יידיש-פולני-גרמני-אנגלי, לפי שעורי הספר דברו עברית; סִדר: א[ברהם] בן אורי), ורשה: חנוך חדש, תרצ"ה. (מהדורה ב: הציורים מאת ב’ מיכתם; תרצ"ו)
  • ספר הילד: מחזור ספרי למוד ומקרא לבתי הספר העממיים, 6 כרכים, ורשה: חנוך חדש, תרצ"ה–תרצ"ט:
    • כרך א: חיים צויגל וחיה קושלן, בהשתתפות ישראל שליטא, אלף: לשנת הלמודים הראשונה, תרצ"ה;
    • כרך ב: צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, בכתה: לשנת הלמודים השניה, תרצ"ה;
    • כרך ג: צבי זהר וברוך אביב-ווליבלר, בסביבה: לשנת הלמודים השלישית, תרצ"ה;
    • כרך ד: צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, בגולה ובארץ: לשנת הלמודים הרביעית, תרצ"ו;[8]
    • כרך ה: צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, בעולם הרחב: לשנת הלמודים החמישית, תרצ"ז;
    • כרך ו. צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, אֻמה ותרבות: לשנות הלמודים הששית והשביעית, תרצ"ט.
  • צבי זהר וברוך אביבי-ווליבלר, בימי החפש: חוברת לעבודה ... שי לילדים שעלו לכתה, 2 כרכים, ורשה: חנוך לאֻמי, תרצ"ח.
  • ברוך אביבי-ווליבלר ואלחנן אינדלמן, במולדת העברית: ספר-למוד לגאוגרפיה של ארץ-ישראל לשנת-הלמודים הרביעית; המפות והציורים: ה. מלרביץ’; המפה בצבעים: ח. גולדברג, ורשה – תל אביב: חנוך לאֻמי, תרצ"ט 1938.[9]
  • תורה לילד, עם נחום גבריאלי
  • נביאים ראשונים לילד, עם נחום גבריאלי
  • ספרי החדש, עם נחום גבריאלי
  • ב' אביבי, נ[תן] פרסקי, תולדות עמנו, חלק א, תל אביב: יבנה, תש"ז 1946. (התוכן: חלק א: מגלות בבל עד כבוש ארץ-ישראל על ידי רומי) ("מהדורה זאת של ספר זה נדפסה ... בשביל ילדי ישראל, שארית הפליטה במחנות אירופה ... הסוכנות היהודית - לשכת עלית הנוער - מינכן")
  • ברוך אביבי, נתן פרסקי, תולדות ישראל (ומדברי העמים): לשנת הלמודים ו–ח, בהתאם לתוכנית הלמודים החדשה, 6 כרכים, תל אביב: יבנה, תשט"ו–תשכ"ט. (התוכן: חלק א: מגלות בבל עד שלטון רומי ביהודה; כרך ב: משלטון רומי ביהודה עד חתימת התלמוד הבבלי; כרך ג: מהופעת האסלאם עד מסעי הצלב; כרך ד: מרבנו משה בן מימון (הרמב"ם) עד התנועה המשיחית של שבתי צבי; כרך ה: מעצמאות ארצות הברית עד אחרי מלחמת העולם השניה; מתנועת החסידות עד היהדות בעולם שאחרי השואה; כרך ו: מראשית התנועה הלאומית במאה התשע-עשרה עד תקומת מדינת ישראל ומבצע סיני)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ידיעה על מינויו, דבר, 10 בספטמבר 1969.
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר שאול לוין", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2835.
  3. ^ סקירה: אברהם ברוידסכנפי רוח, דבר, 26 בפברואר 1954.
  4. ^ סקירות: ש"ס., בעולם אוהב, חרות, 11 בינואר 1957; אברהם ברוידסבשדה ספר: "הכמהים לאהבה", דבר, 8 במרץ 1957.
  5. ^ אורי קיסרי77 פעמים ברוך אביבי, מעריב, טורים 1–2, 23 במרץ 1961; ביקורת: אברהם ברוידסזה קרה לשניהם, דבר, 24 בנובמבר 1961.
  6. ^ סקירה: אדיר כהןהסיפור והרשימה הפיוטית, דבר, 2 בפברואר 1968.
  7. ^ סקירה: מג"לעיון ראשון: אוושת היצר, מעריב, טור 1, 16 בינואר 1987.
  8. ^ י. געלבפארבספר הילד – "בגולה ובארץ", היינט, 25 באוקטובר 1935.
  9. ^ ביקורת: מתתיהו מיזיש, דאס בוך פון נייעם ארץ-ישראל, היינט, 18 בנובמבר 1938 (ביידיש).