לדלג לתוכן

ברכה בדיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכה בדיל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בנובמבר 1988 (בת 35)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת לוינסקי לחינוך, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברכה בדיל (Bracha Bdil; בשם המקור Baddiel; נולדה ב-24 בנובמבר 1988) היא מלחינה, מעבדת, מנצחת ומרצה ישראלית-בריטית, כותבת שירה וסיפורת ועוסקת במחקר הספרות. זוכת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 2022.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה בדיל נולדה בירושלים להורים יוצאי בריטניה שעלו לישראל בשנת 1972 והיא הצעירה מבין שנים-עשר ילדים. אביה הוא ממשפחת חזנים אורתודוקסית, בן לאב אנגלי ולאם שהיגרה מברלין (לבית רוזנברג). סבו, הרב דוד בדיל, היה ממייסדי קהילת גייטסהד שבאנגליה. אימה (בת לאב סקוטי, ספקיולנד, ולאם אנגליה, לבית סמואל) היא משושלת האריסטוקרטיה הבריטית; לורד הרברט סמואל – הנציב הראשון בישראל בזמן המנדט הבריטי – היה דוד אימה.

עד גיל שש גדלה בקריית יערים (טֶלְז-סְטוֹן) ולאחר מכן עברה משפחתה להתגורר בירושלים. בגיל 10 החלה ללמוד נגינה באורגן פדלים אלקטרוני. בגיל 14 הוסיפה את לימודי האקורדיון, ובגיל 17 עברה ללימודי הפסנתר. בהמשך השתלמה בפסנתר קלאסי אצל דינה אורלוב ואירנה ברקוביץ', בפסנתר ג'אז אצל מרינה לוינסקי, בזמרה קלאסית בהנחיית הדסה בן חיים ובניצוח אצל אלי יפה ויבגני צירלין.

למדה לתואר ראשון בחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך (שלוחת ירושלים) והשלימה לתואר שני באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. היא המשיכה את לימודיה באותה אקדמיה וסיימה תואר שני בקומפוזיציה בהנחיית פרופ' אנדרה היידו ופרופ' חיים פרמונט. מאוחר יותר המשיכה ללימודי תואר מוסמך בספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, כשעבודת התזה שלה "להלחין פרוזה" עסקה בהקשרים שבין פרוזה ומוזיקה בזיקה לכתיבתו של תומאס ברנהרד.

שימשה כמורה לנגינה וכמרצה למקצועות עיוניים ומעשיים: תיאוריה, פיתוח שמיעה, הרמוניה ואלתור. לימדה בקונסרבטוריון רון שולמית, במכללת לוינסקי לחינוך ובמכללה ירושלים.

רשימת יצירותיה כוללת מוזיקה תזמורתית, קאמרית, סולנית, ווקאלית ואלקטרונית. כתיבתה רב-סגנונית ומושפעת בין היתר מהמסורת הקלאסית, היהודית, העממית והפופולרית. חלק מיצירותיה שואפות למזג בין מסורת לחדשנות וכתובות בשפה פוסט-טונאלית, מודאלית, נאו-בארוקית/קלאסית, ולעיתים מערבות מספר סגנונות שונים במסגרת יצירה אחת.

יצירותיה זכו בפרסים בישראל וברחבי העולם. בשנת 2019 זכתה בדיל בפרס אקו"ם על שם חיים אלכסנדר, ובשנת 2022 זכתה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים.[1] יצירת השואה פרי עטה "יִזְכְּרֵם", למקהלת א-קפלה, ייצגה את ישראל בפסטיבל איגוד הקומפוזיטורים האסייתי שהתקיים בטאיוואן בשנת 2018. בדיל חברה באיגוד הקומפוזיטורים בישראל ויצירותיה יוצאות לאור במסגרת המכון למוסיקה ישראלית[2] והמרכז למוזיקה ישראלית.[3]

החל מעונה 2018-9 היא המנצחת והמנהלת האמנותית של תזמורת הנשים "זמורה" מבית קונסרבטוריון רון שולמית בירושלים.[4]

מנימוקי חבר השופטים לזכייה בפרס ראש הממשלה:

כתיבתה של ברכה בדיל מביאה קול אישי ומגובש, המתבטא במכלול יצירותיה הווקאליות, הסימפוניות והקאמריות. היא עוסקת בנושאים לאומיים ואוניברסליים מנקודת מבט אישית ולא שגרתית כאשר זהותה היהודית באה לידי ביטוי ביצירותיה על ידי שילוב נושאים וסממנים לאומיים אל תוך אסכולת ההלחנה הקלאסית ביד בוטחת. יכולותיה הקומפוזיטוריות משקפות בהירות ביטוי וחדות מסר. יצירותיה של בדיל תופסות את המאזינים בכנותן וביופיין, וזוכות בצדק רב לביצועים בארץ וברחבי העולם.[5]

פרסים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תחרות הקומפוזיציה על שם ג'ורג' סטפנסקו, רומניה (2024)[6]
  • תחרות "סימפוניית קיוטו" מטעם County Hall Arts, אנגליה (2023)[7]
  • תחרות הקומפוזיציה MaestrosVision Awards, סין (2022)
  • תחרות לכתיבת מוזיקה סימפונית על שם מיכאיל קלפס אוגינסקי, בלרוס (2021)
  • תחרות Electo Silva לכתיבת מוזיקה מקהלתית, קובה (2021)
  • תחרות הקומפוזיציה Donne in Musica XVIII, סרביה (2021)
  • התחרות הבינלאומית לפסנתר וקומפוזיציה ULJUS, סרביה (2021)[8]
  • תחרות הקומפוזיציה על שם וולף דורמשקין, גרמניה (2018)[9][10]
  • תחרות הקומפוזיציה על שם ירדנה אלוטין, אוניברסיטת בר-אילן, ישראל (2016)[11]

מיצירותיה[12][עריכת קוד מקור | עריכה]

תזמורתי

  • בראשית – פואמה סימפונית לטנור (חזן), מקהלת גברים, שופר ותזמורת סימפונית
  • סימפוניית אשת חיל – לסופרן, אלט, מקהלת נשים ותזמורת סימפונית
  • סוויטה ים-תיכונית – לתזמורת סימפונית
  • פלגים - לתזמורת סימפונית
  • הומאז' – קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מיתרים
  • הומאז' לקוסביצקי – לקונטרבס ותזמורת מיתרים
  • נאום ההיפופוטם – לקונטרבס ותזמורת מיתרים
  • כאן צומחים קברים – לקונטרבס ותזמורת מיתרים

ווקאלי

  • יזכְּרֵם – למקהלת א-קפלה
  • נשף צפרים – למקהלת א-קפלה
  • מהו שלום? – למקהלת נשים ופסנתר
  • קינה עם תפילה - לסופרן, מקהלת נשים, פסנתר וכלי הקשה
  • יום הדין – לטנור וקרן יער
  • תפילת הרופא – לבאס-בריטון, טרומבון ופסקול
  • הטרופוניה – לסופרן, חליל, כינור וצ'לו
  • תוך הנפש – מחזור שירים לסופרן ופסנתר
  • גמדי ליל – לסופרן ופסנתר
  • אישלג - לסופרן ופסנתר

קאמרי

  • סוויטה מודאלית – לפסנתר בארבע ידיים
  • כאוס מתוכנן – לרביעיית מיתרים / לרביעיית סקסופונים
  • תמונות מקיוטו – לרביעיית חליל
  • לזיכרון הקולות – לקלרינט, כינור, צ'לו ופסנתר
  • שנת 2022: פתיחה חגיגית – לחליל ואנסמבל קאמרי רחב
  • מעבר לאופק – להרכב חליליות, גיטרה וקונטרבס
  • מטמורפוזות על "הבה נגילה" – לקלרינט ופסנתר
  • נאות מדבר – לקלרינט ופסנתר
  • יחדיו בדד – לחליל/ית ופסנתר
  • Flöte am Bach – לשני חלילים

סולו

  • שופר – לפסנתר
  • הדהוד אפלטוני – לפסנתר
  • וריאציות – לפסנתר
  • מחווה לבאך – לפסנתר
  • שעשועי פסנתר - לפסנתר
  • ניחוח בלוז – לפסנתר
  • ואלס פארודי – לפסנתר
  • טוקטת פונאר – למרימבה וויברפון (נגן יחיד)
  • פרגמנטים מודאליים – לנבל
  • שלושה מונולוגים – לחליל
  • רוח – לגיטרה
  • הלו, האם לודוויג שם? – לטימפני

אלקטרוני

  • יתקדש
  • שאיפת חלל
  • UrbaNature

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]