ברכה רוזנפלד
| מדינה | ישראל |
|---|---|
| שפות היצירה |
עברית |
ברכה רוזנפלד (נולדה ב-15 באוקטובר 1946 בגרמניה), היא משוררת, מבקרת ספרות, מתרגמת, עורכת ופובליציסטית ישראלית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזנפלד נולדה בשם ברכה בר-אל. בת בכורה להורים ניצולי שואה במחנה מעבר בקרבת העיר מינכן, גרמניה. אמה היא הציירת, הפסלת והסופרת לנה פיינבורג-ליליינהיים. בשנת 1958 עלתה לישראל מפולין עם הוריה ואחיה והתגוררה בבת ים. השלימה את לימודיה בתיכון חשמונאים בבת ים ובהמשך באוניברסיטת תל אביב, שם השלימה תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה כללית ולמדה עריכה עיתונאית וספרותית מטעם האוניברסיטה הפתוחה. עסקה בבנקאות ובמסחר.
את שיריה הראשונים כתבה בשנות העשרה של חייה בפולנית. בעברית פרסמה לראשונה בשמה הקודם, ברכה בר-אל, בשנת 1975 ב"על המשמר". בהמשך, שיריה, רשימות ביקורת ותרגומי השירה והפרוזה שלה מרוסית, מאנגלית ובעיקר מפולנית, פורסמו ב"מעריב", "על המשמר", "דבר", "הארץ ספרים", "מאזניים", "עתון 77", "עכשיו", "דימוי", "פסיפס"[1], "אפיריון", "נתיב", "רוח אחרת", "מהות", "הליקון", "ביטאון שירה", ו"אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית"[2]. בנוסף, שיריה התפרסמו גם באנתולוגיות בישראל ובפולין ותורגמו לאנגלית, פולנית, רומנית ואלבנית.
משנת 1998 חברה באגודת הסופרים העברים במדינת ישראל וב-2002 כיהנה כיושבת ראש האגודה. רוזנפלד נמנית עם מייסדי תנועת משוררים לימין ישראל, תנועה המוגדרת כלאומית־ציונית שמטרת העל שלה היא השבת הלגיטימציה לכתיבת שירה ציונית.
רוזנפלד עורכת ספרי שירה ופרוזה ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. ערכה והנחתה אירועי ספרות רבים בבית הסופר ובבית מאניה ביאליק, בתל אביב.
נשואה ואם לשני בנים ומתגוררת בבת ים.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הייתי נערה של אש, הייתי נערה של מים (ספרית הפועלים, 1994)
- שולמית ואיש האש (ספרי עתון 77, 1998)
- אמי מציירת (עקד, 2008)
- אחר כך הייתי בראשית (ספרא, 2010)
- עבודת טלאים (ספרא, 2016)
- בית וצלו (ספרא, 2020)
פרסים, מלגות ומענקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרה של רוזנפלד, "אחר כך הייתי בראשית" זיכה אותה בפרס איגוד סופרי ישראל (אס"י)[3].
כמו כן, זכתה במלגות ומענקים מקרן עמו"ס, מ"יד ושם" ומקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברכה רונפלד, אמי מצירת את עיי הרחוב, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 346, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברכה רוזנפלד, ברשת החברתית פייסבוק- ברכה רוזנפלד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ברכה רוזנפלד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- מאמרים ושירים של ברכה רוזנפלד, באתר מחלקה ראשונה
- מיא שם-אור, לקראת כנס המשוררים 2012 בכנסת: ברכה רוזנפלד על משורר ושירה, באתר מגפון, 1 במאי 2012
- שירים של ברכה רוזנפלד וראיון איתה, באתר של נילי דגן, 6 בפברואר 2013
ברכה רוזנפלד, שירים מן הבידוד, באתר הארץ, 7 במאי 2020
ביקורות על ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכאב של ברכה רוזנפלד, בבלוג של אלי אשד, 27 בינואר 2009
- מלכה נתנזון, אחר כך הייתי אחר כך הייתי בראשית - שירים / ברכה רוזנפלד, באתר אימגו, 8 באוגוסט 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משוררות ישראליות
- משוררים ישראלים
- משוררות כותבות עברית
- משוררים כותבי עברית
- עורכות ספרותיות ישראליות
- מתרגמות ישראליות
- מתרגמים ישראלים
- מבקרות ספרות ישראליות
- מבקרי ספרות ישראלים
- עולות בשנות ה-1950
- עולים בשנות ה-1950
- ישראליות ילידות גרמניה
- ישראלים ילידי גרמניה
- משוררות פולניות
- משוררים פולנים
- בוגרות תיכון חשמונאים (בת ים)
- בוגרי תיכון חשמונאים (בת ים)
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בת ים: אישים
- פובליציסטיות ישראליות
- פובליציסטים ישראלים
- ישראליות שנולדו ב-1946
- ישראלים שנולדו ב-1946
