ג'יידה פינקט סמית'
 | |
| לידה |
18 בספטמבר 1971 (בת 48) בולטימור, מרילנד, ארצות הברית |
|---|---|
| סוגה מועדפת |
רוק  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| שנות הפעילות | 1990-היום |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| עיסוק |
שחקנית מפיקה במאית סופרת זמרת-יוצרת אשת עסקים |
| מקום לימודים |
Baltimore School for the Arts, בית הספר לאמנויות של אוניברסיטת צפון קרולינה |
| בן/בת זוג |
ויל סמית' |
| צאצאים |
ג'יידן סמית', וילו סמית' |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'יידה קורן פינקט-סמית' (באנגלית: Jada Koren Pinkett–Smith; נולדה ב-18 בספטמבר 1971)[1] היא שחקנית, במאית ותסריטאית קולנוע, סופרת, רקדנית, זמרת-יוצרת ואשת עסקים אמריקאית.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם ג'יידה קורן פינקט בבולטימור, מרילנד שבארצות הברית, ונקראה על שמה של שחקנית אופרת הסבון האהובה על אימה, ג'יידה רולנד.[2] פינקט סמית' היא ממוצא אפרו-אמריקאי, קריבי, וקריאולי.[3] הוריה הם אדריאן בנפילד ג'ונס, האחות הראשית של המרפאה העירונית בבולטימור, ורובסול פינקט ג'וניור, שניהל חברת בנייה. בנפילד ג'ונס נכנסה להריון בתיכון. בני הזוג התחתנו אך התגרשו לאחר מספר חודשים.[4] בנפילד ג'ונס גידלה את פינקט בעזרת אמה, מריון מרטין בנפילד, שהועסקה כעובדת סוציאלית.[5] בנפילד שמה לב לתשוקה של נכדתה לאמנויות הבמה ורשמה אותה לשיעורים בפסנתר, סטפס, ושיעורי בלט.[6] יש לה אח למחצה צעיר בשם כיילב פינקט העוסק כשחקן/סופר.
פינקט-סמית' נשארה קרובה לאמה ואמרה: "מערכת היחסים של אמא ובת הוא בדרך כלל הכי ישר, ואנחנו כל כך קרובות."[7] היא השתתפה כשושבינה של כבוד בחתונה של בנפילד ג'ונס למנהל הטלקומוניקציה פול ג'ונס בשנת 1998.[8] פינקט-סמית' הראתה הערצה גדולה לסבתה, ואמרה: "סבתא שלי הייתה אדם שרצה ליצור קהילה טובה יותר ולהוסיף יופי לעולם".[9]
פינקט-סמית' למדה מחול ותיאטרון בבית הספר בולטימור לאמנויות, וסיימה את לימודיה בשנת 1989.[10] היא המשיכה את לימודיה באוניברסיטת צפון קליפורניה לאמנויות, אך נשרה אחרי שנה. היא עברה ללוס אנג'לס, קליפורניה כדי להתמיד בקריירת משחק.[5]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא החלה את הקריירה שלה בשנת 1990, כשהיא עשתה הופעת אורח בקומדיית המצבים "True Colors". היא כיכבה בעולם אחר, שהופק על ידי ביל קוסבי, והיא הופיעה לצד אדי מרפי ב"הפרופסור המטורף" (1996). היא כיכבה בסרטים דרמטיים כגון "סכנה לציבור" (1993) ו"נקמה שחורה" (1996). היא הופיעה בלמעלה מ-20 סרטים במגוון ז'אנרים, כולל "צעקה 2", "עלי", "מטריקס רילודד", "מטריקס רבולושנס", "מדגסקר" ו"מדגסקר 2". ב-2017 שיחקה בסרט הקומדיה "טיול בנות" לצד רג'ינה הול, קווין לטיפה ומייק קולטר.
פינקט סמית' השיקה קריירה מוזיקלית משלה בשנת 2005, כאשר היא סייעה ליצור את להקת הבי מטאל "Wicked Wisdom", בה היא שרה וכתבה שירים. סמית' גם יצרה חברת ההפקה וקו מהפך, ובנוסף כתבה ספר, שיצא לאור בשנת 2004.
בשנת 2008 ביימה וכתבה את הסרט העלילתי "חוזה אינטימי" (The Human Contract), אשר גם כיכבה בו לצד ג'ייסון קלארק, פאס וגה, טד דנסון, אידריס אלבה וג'ואנה קסידי. הסרט הוקרן לראשונה ב-מאי 2008 בפסטיבל הקולנוע בקאן, ויצא לאקרנים בהפצה נרחבת בארצות הברית ב-30 ביוני 2009.
בשנת 2009 החלה לככב בתפקיד ראשי בסדרת הדרמה "הות'ורן" של רשת TNT, בתפקיד כריסטינה הות'ורן, מנהלת בית החולים לצד מייקל ורטן. את תפקיד זה גילמה למשך 3 עונות עד לסיומה ב-2011.
בשנת 2018, השיקה פינקט סמית' את סדרת הטלוויזיה המקוונת, המשודרת בערוץ Facebook Watch, Red Table Talk. בסדרה, שבפורמט תוכנית אירוח, פינקט סמית', בתה וילו סמית', ואמה אדריאן בנפילד-נוריס משוחחות על נושאים שונים, לעיתים קשים, לפעמים עם אורחים.[11]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1997 היא התחתנה עם השחקן והראפר ויל סמית', ולהם שני ילדים, ג'יידן ו-וילו. פינקט סמית' היא אמו החורגת של בנו של סמית, וילארד "טריי" סמית' השלישי, מנישואיו הקודמים.
בני הזוג הקימו יחד קרן על שם ויל וג'יידה סמית', ארגון צדקה אשר מתמקד בתמיכה משפחתית. הקרן שיתפה פעולה עם מוסדות ללא כוונת רווח, כגון "YouthBuild" וקרן לופוס של אמריקה.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- העולם של מו (1990)
- סכנה לציבור (1993)
- הדיו (1994)
- שיים הנבזי (1994)
- סיפורים מהצד האפל: אביר השדים (1995)
- הפרופסור המטורף (1996)
- נקמה שחורה (1996)
- אם הקירות האלה היו יכולים לדבר (1996)
- צעקה 2 (1997)
- וו (1998)
- בחזרה למלזיה (1998)
- הנסיכה מונונוקי (1999)
- רייטינג לנצח (2000)
- ממלכת השמיים (2001)
- עלי (2001)
- מטריקס רילואדד (2003)
- מטריקס רבולושנס (2003)
- מניאק מאגי (2003)
- הנוסע (2004)
- מדגסקר (2005) - דיבוב
- שמור עליי (2007)
- הנשים (2008)
- מדגסקר 2 (2008) - דיבוב
- חוזה אינטימי (2008) - משחק, בימוי ותסריט
- מדגסקר שמח (2009) - דיבוב
- מדגסקר 3 (2012) - דיבוב
- טירוף במדגסקר (2013) - דיבוב
- מג'יק מייק 2 (2015)
- אמהות רעות (2016)
- טיול בנות (2017)
- המטרה: שומר הראש (2019)
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1990: True Colors
- 1991: רחוב ג'אמפ 21
- 1991: דוגי האוזר
- 93-1991: עולם אחר
- 2011-2009: הות'ורן
- 2017-2014: גותהאם
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'יידה פינקט סמית'
ג'יידה פינקט סמית', ברשת החברתית פייסבוק
ג'יידה פינקט סמית', ברשת החברתית טוויטר
ג'יידה פינקט סמית', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'יידה פינקט סמית', באתר AllMovie (באנגלית)- ג'יידה פינקט סמית', באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ג'יידה פינקט סמית', באתר TV.com (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Jada Pinkett-Smith - Biography". MSN. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2008.
- ^ "Jada Pinkett-Smith Biography". TV Guide. OpenGate Capital. בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2008.
- ^ Wollman Rusoff, Jane (13 ביוני 2009). "Jada Pinkett Smith returns to the tube on TNT". Reading Eagle. New York Times Syndicate. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2011.
- ^ "Jada Pinkett Smith bio: Madagascar: Escape 2 Africa Actor". Tribute.ca. Tribute Entertainment Media Group. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2008.
- ^ 5.0 5.1 "Jada Pinkett-Smith Biography". Yahoo!. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2008.
- ^ Levitt, Shelley (19 בדצמבר 1994). "Refuse to Lose". People Magazine. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2008.
- ^ Keith, Amy Elisa (2 באפריל 2007). "Jada Pinkett-Smith: Her Turn". People Magazine. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2008.
- ^ "Daughter of the Bride...". People. 22 ביוני 1998. בדיקה אחרונה ב-5 באוקטובר 2008.
- ^ Henderson, Kathy (2005). "Jada Pinkett Smith's Juggling Act". Child Magazine. Meredith Corporation. בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2008.
- ^ "Jada Pinkett Smith is Harvard Foundation's 'Artist of the Year'". Harvard Gazette. 2005. בדיקה אחרונה ב-5 באוקטובר 2008.
- ^ Huver, Scott (7 במאי 2018). "Jada Pinkett Smith Kicks Off First 'Red Table Talk'". The Hollywood Reporter (באנגלית).
