ג'ייסון דנינו-הולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ייסון דנינו-הולט
Jason Danino-Holt.jpg
תאריך לידה 17 בינואר 1987 (בן 29)
מקום לידה ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
פרסים פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה
פרס TLVFest
עיסוקים אחרים מנחה בערוץ MTV האירופי
http://www.jasondaninoholt.com
פרופיל ב-IMDb

ג'ייסון דנינו-הולט (נולד ב-17 בינואר 1987) הוא שחקן, איש תיאטרון ומנחה טלוויזיה ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייסון דנינו-הולט, 2015

ג'ייסון דנינו-הולט נולד בתל אביב לשנטל דנינו ומרטין הולט. אמו נולדה במרוקו וגדלה בקנדה, ואביו ממוצא בריטי.[1] הוא למד בבית הספר תיכון תלמה ילין במגמת תיאטרון, ולאחר מכן למד משחק שלוש שנים בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב (2010-2007). בכיתתו למדו בין השאר ליאל דניר, יעל איתן, מגי אזרזר, אריאל וולף, גל לב, יערה פלציג ואיתי זבולון.

ב-7 בנובמבר 2008 הוא יצא מהארון בעת ראיון למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות". בנובמבר 2011 השתתף בקמפיין "אחרי כל לילה מגיע יום", שנולד בעקבות ארבעה מקרי התאבדויות בקהילה הגאה, מספר חודשים לפני כן.[2][3]

בנובמבר 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, חתם על עצומה להפסקת אש.[4]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנינו-הולט החל את הקריירה הטלוויזיונית שלו בשנת 2001, אז הגיש פינה בתוכנית זאפ לראשון בערוץ 1. משם עבר לערוץ ניקלודיאון, לאחר שנבחר להנחות יחד עם רוני דואני את התוכנית "מסטיק" ואת התוכנית "אחי! אחותי!". בשנת 2004, עוד לפני שסיים את לימודיו ב"תלמה ילין", נבחר דנינו-הולט להנחות בערוץ המוזיקה MTV האירופי. הוא היה למנחה הישראלי השלישי בערוץ (אחרי עדן הראל ובקי גריפין), בו כתב, ערך והגיש את תוכנית הדגל "Switched On". הוא חזר לישראל לאחר שנת עבודה ב-MTV, והמשיך לעבוד על התוכנית בשיתוף חברת ההפקה הישראלית "ענני תקשורת".

ב-2006 הוא שידר תוכנית מיוחדת מאחורי הקלעים של טקס פרסי המוזיקה באירופה והחל לעבוד ככתב שטח בתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס" במשך חמש עונות. ב-2007 החל הולט לשחק בסדרת המדע הבדיוני הישראלית "הנפילים" במשך שתי עונות, בתפקיד מאור אל-מקייס. בנוסף, השתתף בקליפ "הבוקר יאיר" של שירה גבריאלוב. ב-2009 החל להנחות שתי תוכניות בערוץ 24: תוכנית יומית עם דפנה לוסטיג באולפן השקוף ותוכנית לייט נייט עם לי בירן.

ב-2011 הפיק וביים את פרק בסדרה התיעודית "ההורים שלי" בערוץ יס דוקו. הסרט שיצר לסדרה, ששמו "שנטי ומרטין", עוסק באמו.[5]  בשנת 2012 דנינו-הולט החל לתעד את חייו בתוכנית הדוקו-ריאליטי "מחוברים 2". במקביל החל לבקר אופנה בתוכנית "שעת הדרקון" המשודרת בערוץ 10, לצדן של דורין אטיאס, וסופי טייב. במהלך אותה שנה החל להשתתף כחבר פאנל בתוכנית "הדיבור" בהנחייתו של אלירז שדה.

בשנת 2013 החל דנינו-הולט להנחות לצד אילנה ברקוביץ' את תוכנית המוזיקה "פלייליסט" בערוץ 24. במאי 2013 השתתף בפאנל בתוכנית "מה שת'ה שומע" 2 בהנחיית אסי עזר באותו ערוץ. בהמשך אותה שנה החל לשדר בערוץ החדש i24News, וכן להגיש את התוכנית "מיוזיקפה" בערוץ 24. ב-1 בנובמבר 2014 הנחה את טקס פרסי המוזיקה של MTV ישראל, לצדה של נטלי דדון.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 כתב וביים את ההצגה­ "ליידי טוויסטד", שהוצגה בפסטיבל ישראל, בהשתתפות ליאל דניר, מגי אזרזר ונעה בירון.[6] בשנת 2011 כתב וביים את ההצגה "לב", שעלתה בפסטיבל עכו, בה גם שיחק, בהשתתפות אייל שכטר וליאל דניר. בשנת 2012 הקים את קבוצת התיאטרון "UMAMI". באותה שנה כתב וביים את ההצגה "אדיפלית", בה גם שיחק, בהשתתפות מגי אזרזר וידידיה ויטל.[7] ההצגה זכתה בפרס קיפוד הזהב בשלוש קטגוריות: שחקנית השנה (איליה גרוס), שחקנית משנה (מגי אזרזר) ועיצוב תלבושות (שירה וייז). [8] בשנת 2013 כתב וביים בסטודיו למשחק ניסן נתיב את ההצגה "מלכה - אגדת פופ למבוגרים".[9] באותה שנה כתב וביים את "האישה שיכולתי להיות", שעלתה בפסטיבל אינטימדאנס בתיאטרון תמונע. דנינו-הולט שיחק בה לצד מרינה בלטוב גראס.[10]

בדצמבר 2014 הועלתה בתיאטרון "הקאמרי" בכורת המחזה המקורי "חמוצ", שכתב דנינו-הולט ושבו הוא מככב בתפקיד השחקן הראשי (בהשתתפות אוולין הגואל, אריק זילברמן, לוסי דובינצ'יק וערן צור). במחזה מועלה סיפורו של נער ליווי ומתוארת הוויית הסקס וההתמכרות לכסף ולסמים בשוליו של עולם הזנות הגברית.[11] ההצגה זכתה בפרסי TLVmedia fest (הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה) בקטגוריית שחקן השנה בהצגה - ג׳ייסון דנינו הולט, ושחקנית השנה בהצגה - אוולין הגואל.[12] בשנת 2015 תרגם לעברית וביים את המחזה "Attempts On Her Life או בעברית: אֶן", פרי עטו של מרטין קרימפ. ההצגה מוצגת בתיאטרון תמונע והייתה מועמדת להצגת השנה בפרסי עכבר העיר.[13] באותה שנה העלה בסטודיו שלו את המופע הנייד "לא מכניסה את זה הביתה" - שיח המורכב מוידויים אוטוביוגרפיים.[14]

בפברואר 2016 מונה לעוזר המנהלת האמנותית (מרינה בלטוב גראס) של תיאטרון הפרינג' העצמאי החדש "תיאטרון הבית", הנמצא במשכן החדש של הסטודיו למשחק ניסן נתיב ביפו.[15] באותה שנה כתב וביים את ההצגה "i know it when i see it", בנושא פורנוגרפיה. הצגת הבכורה שלה תעלה בפסטיבל הקיץ הבינלאומי של קאמפנאגל, בהמבורג, גרמניה.[16]

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ייסון דנינו-הולט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דינה חלוץ, ג'ייסון דנינו הולט סוגר חשבון עם אמא, באתר Xnet‏, 30 באוקטובר 2011
  2. ^ הקהילה מתגייסת: אחרי כל לילה מגיע יום, באתר מזבלה: בלוג קראייטיב
  3. ^ עזרה בדרך: הקהילה הגאה נלחמת בהתאבדויות, באתר עכבר העיר
  4. ^ מיה סלע, עמוס עוז ויורם קניוק בין החותמים על קריאה להפסקת אש, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2012
  5. ^ גילי איזיקוביץ, בביתה במדבר, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2011
  6. ^ פסטיבל ישראל 2011 – ליידי טוויסטד - ביקורת על ההצגה מאת צבי גורן באתר "הבמה"
  7. ^ מרט פרחומובסקי, ביקורת תיאטרון: "אדיפלית" בצוותא, 5.12.12; חווית תיאטרון אדיפלית, באתר "תרבות הפנאי"
  8. ^ הזוכים בפרס קיפוד הזהב 2013, באתר "הבמה"
  9. ^ ענת מוניץ, ג'ייסון דנינו הולט באגדת פופ למבוגרים - ריאיון עם ג'ייסון דנינו הולט על ההצגה, באתר "הבמה"
  10. ^ אינטימידאנס 2012, באתר תיאטרון תמונע
  11. ^ 11.0 11.1 חמוצ, באתר תיאטרון הקאמרי; חמוצ זה בן אדם בפנוכו - ביקורת על ההצגה מאת צבי גורן, באתר "הבמה"
    ניר סלונים, ‏חמוצ: לא יצירה קלה לעיכול – אבל חשובה, באתר ‏mako‏‏, ‏23 בדצמבר 2014‏; מרט פרחומובסקי, "חמוצ": חוויה חושית עזה על הבמה, באתר עכבר העיר, 01 בפברואר 2015
  12. ^ טקס פרסי המדיה ה-2 – רשימת הזוכים, באתר הפסטיבל
  13. ^ Attempts on her life או בעברית: אֶן, באתר תיאטרון תמונע; Attempts On Her Life או בעברית: אן - ביקורת על ההצגה מאת צבי גורן באתר "הבמה"; עידוא דגן, עמוסה ונועזת: דנינו הולט מדבר שפה חדשה, באתר nrg
  14. ^ יאיר אשכנזי, כשהתיאטרון נהפך לתא וידויים, באתר הארץ, 27 במאי 2015
  15. ^ עידוא דגן, כבוד: התפקיד החדש של ג'ייסון דנינו הולט, באתר nrg
  16. ^ i know it when i see it - a contemporary musical reaction to porn, באתר תיאטרון קאמפנאגל
  17. ^ יאיר אשכנזי, הוכרזו הזוכים בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב, באתר הארץ, 23 במרץ 2016; הוכרזו זוכי פרס רוזנבלום 2016, באתר "הבמה"