ג'קי חוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ג'קי חוגי (נולד ב-1968) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן גלי צה"ל לענייני ערבים מאז דצמבר 2009 ופובליציסט בעיתון גלובס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוגי הוא בעל תואר שני בהצטיינות בלימודי מזרח תיכון מאוניברסיטת תל אביב ומלמד עיתונות באוניברסיטה הפתוחה. הוא מתרכז במחקר התמורות בחברה המודרנית במדינות ערב. בפברואר 2011 יצא לאור ספרו "אלף לילה. קום" בנושא זה.

את שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון "במחנה". לאחר שחרורו מהשירות היה עורך החדשות של המקומון "על השרון" של רשת ידיעות תקשורת ולאחר מכן עורך במחלקת החדשות של "מעריב". בתום שמונה שנים בתפקידי עריכה, מונה חוגי לכתב לענייני ערבים של העיתון. את התפקיד מילא 11 שנים בטרם עבר לגלי צה"ל. במהלך תקופה זו יצא למספר מסעות למדינות כמו מצרים, מרוקו, קטר וירדן.

בספטמבר 2005 סיקר מקהיר את מערכת הבחירות לנשיאות מצרים, שבה התמודד בפעם האחרונה חוסני מובארכ. באוקטובר אותה שנה ריאיין בעמאן את תרז הלסה, שהשתתפה בחטיפת מטוס סבנה, וסיפרה באריכות את גרסתה המלאה לפרשה. במרץ 2010 דיווח מקהיר על שיפוצו ופתיחתו מחדש של בית הכנסת שבו פעל הרמב"ם. בדצמבר 2008 כינה איש הדת הבכיר בקהיר, מוחמד סייד טנטאווי, את עיתון מעריב "בני שישים אלף כלבים", לאחר שחוגי דיווח כי אמר דבר שקר.

בינואר 2005 הצביע חוגי באופן לגיטימי בעמאן לבחירות לפרלמנט הזמני בעיראק, ולאחר 11 חודשים השתתף שוב במערכת הבחירות לפרלמנט הקבוע. השתתפותו התאפשרה הודות למסמכים מקוריים עיראקיים שהציג, השייכים לאביו, שהוכיחו כי האב נולד בעיראק. במאי 2010 ערך והגיש את התוכנית "סוכן מספר 88", שכללה גילויים על נסיבות חייו ולכידתו של איש המוסד אלי כהן בדמשק, וכן קטעים מקוריים בקולו של כהן שנשמעו בפעם הראשונה. חוגי אחראי לסדרה של הערכות ופרסומים הנוגעים לפוליטיקה המצרית, שעוררו עניין רב בקהיר. בספטמבר 2010 העריך, כי "בקרוב נראה מזרח תיכון בלי חוסני מובארכ". הנשיא המצרי אכן הודח לאחר חמישה חודשים. מאוחר יותר טען כי הבחירות שהעלו את מוחמד מורסי לכס הנשיא היו מוטות, וכי המועצה הצבאית העליונה בחשה בהן מאחורי הקלעים במסגרת עסקה לחלוקת השלטון עם האחים המוסלמים. כן חשף בגלי צה"ל כי פיטורי שר ההגנה הפילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי, שאותם ייחס מורסי לעצמו - היו בעצם הפיכה פנימית בצבא.

בדצמבר 2011, בעיצומן של הבחירות לפרלמנט המצרי, ריאיין חוגי את דובר מפלגת א-נור הסלפית. הדובר, ד"ר יוסרי חמאד, אמר בראיון כי מפלגתו תכבד את כל ההסכמים שעליהם חתומה מצרים, ואם היא תמצא לנכון שיש לבצע בהם שינויים, הדבר יובא למשאל עם. הראיון הנדיר לכלי תקשורת ישראלי חולל סערה בקהיר. חמאד נשאל לפשרו והשיב: "אנחנו מפלגה פוליטית שמדברת עם כולם. איננו מקיפים עצמנו בחומה ושמים שלט 'אין לגעת'".

בינואר 2016, חמש שנים אחרי צאת ספרו בישראל, תורגם הספר לערבית ויצא לאור בקהיר. הפצתו במצרים חוללה עניין רב, ויש אף שתקפו את המתרגם עמר זכריא ח'ליל. המשורר איברהים דאוד אמר כי הפצת ספר עברי במצרים היא אסון. "אין מנוס מעמידה איתנה מול כל ביטוי של נורמליזציה עם האויב", אמר דאוד, "עמדתנו בנוגע לנורמליזציה נחושה והיא לא השתנתה - להגן על תרבותנו מפני פלישה ולא לתת הזדמנות להסתננות".

החל מ-2012 כותב חוגי מאמרים באתר אל-מוניטור[1].

תוכניות דוקומנטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 זכה ג'קי חוגי בפרס העיתונות השנתי מטעם הקרן הבריטית Next Century Foundation על כתיבה עיתונאית המעודדת הבנה בין עמים. בשנת 2008 זכה בפרס לעיתונאות מטעם המרכז העולמי של "בני ברית" על מצוינות בסיקור יהדות התפוצות. ארבע פעמים ברציפות זכה בפרס מפקד גלי צה"ל: על התוכנית "סוכן מספר 88" (2011), על התוכנית "משימה קדושה" שתיעדה את רצח אנואר סאדאת (2012), על "פטפוטים על הנילוס" (2013) ועל תוכניתו "אתם נשארים" (2014). על ספרו "אלף לילה. קום" הוענק לו פרס אח"י, האגודה לעידוד המחקר, הספרות והאמנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]