גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד. במשמעות המקראית יש יחס קרבה בין הגואל למושא הגאולה. ביהדות מכונה תיקון העולם העתיד לבא בשם "גאולה", ויש חובה הלכתית להאמין בה ולצפות לה. יש בעם ישראל הרואים בתהליכי השנים האחרונות ובשיאם קום מדינת ישראל את "אתחלתא דגאולה".
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתנ"ך ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שחרור קרקעות ובתים משעבוד לאדם אחר[1], שחרור מעבדות[1], הצלה מצרה[2], פדיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות[3], סיום אלמנוּת[4], הצלה ממוות[5], וכיוצא באלו.
אף כי המושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת עם ישראל וביאת ימות המשיח, הן בתנ"ך והן בתורה שבע"פ: תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי[6], הן במדרשים עתיקים, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר הזהר, וספר עץ חיים המיוחס לתלמידו של האר"י הקדוש.
הציפייה לגאולת עם ישראל היא אחת החובות העיקריות ביהדות, ואף נקבעה בהלכה היהודית כמצוה שבעבודת הלב, כלומר בתפילה, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: תפילת שמונה עשרה.
כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 עיקרי האמונה היהודית לרמב"ם. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו, בנוסף לכך, בתורה שבכתב נאמרו מצוות מיוחדות שיהיה ניתן לקיימן רק בזמן הגאולה, עובדה זו מוסיפה, מכיוון ועל-פי הדת, לא ניתן לומר על מצוות כי ניתן לקיים אותן ברוחניות, ומכאן ראיה נוספת על פי היהדות שהגאולה היא תקופה העתידה להתרחש בגשמיות דווקא.
בספרי הנביאים ניתן מקום מיוחד לתקווה לגאולה - הגלות היא עונש שבא על עם ישראל בשל חטאיו, ובעתיד תבוא הגאולה מידי אלוהים, אך אין ידוע מתי תבוא[7].
"המקור העיקרי לתקוות הגאולה היא האופטימיות ההיסטורית שבאמונת הייחוד, שיוצריה האמינו בכל להט אישיותם כי העולם נוהג לפי רצונו של האל הטוב והמיטיב. בשעת הגאולה יתגשמו הייעודים הפנימיים החבויים בהיסטוריה, ובכך תגיע הבריאה לכלל שלימות ושכלול. ברם, לפי דברי הנביאים, זמן קיומם והגשמתם של ייעודים אלה אינו קבוע מראש, שכן הוא תלוי במידה מכרעת בשיתוף מצד האדם"[8].
זרמים מסוימים בציונות, ובעיקר בציונות הדתית רואים בתקומה הממלכתית-מדינית בארץ ישראל שלב עיקרי בגאולת עם ישראל. הרציונל העומד מאחרי תפיסה זו הוא בין היתר ההבנה כי פשט המילה גאולה מורה על שחרור מהגלות[9]. בזרמים אלה, אין רואים את תקומת מדינת ישראל כתכלית הגאולה, אלא הוא ראשית צמיחת גאולתנו, ושלבים רבים עתידים עוד להתרחש בו[10]. הציבור החרדי, חלוק על תפיסה זו, משום שלתפיסתם, תהליך זה אמור להיות על ידי המלך המשיח.
גאולה רוחנית: בזרמים ביהדות הרפורמית וכן בדתות אחרת, התפתח רעיון הגאולה למישור הרוחני, שחרור האדם מהבלי העולם הזה ועולם החומר והיצר ומעלתו לספירות שמימיות. הגאולה הרוחנית היא גם ההתפתחות של רעיון הגאולה מהלאומי אל המישור הקהילתי והפרטי - במקביל לתהליכים דומים בתחומי מחשבה ותרבות אחרים.
בנצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הנצרות ישו גאל בעזרת ייסוריו את האנושות מהחטא הקדמון, ובעתיד יופיע פעם נוספת על מנת לגאול את האנושות מחטאיה[11](ראו: אפוקליפסה). רעיון תחיית המתים הוא החוליה העיקרית בתורת הגאולה הנוצרית. הדבר מודגש באופן ברור ביותר בברית החדשה באיגרת הראשונה אל הקורינתים פרק חמישה עשר פסוקים 13–14: "אם אנו מכריזים כי המשיח קם לתחייה מבין המתים, כיצד אחדים מאתנו יכולים לומר כי תחיית המתים איננה קיימת? כי ללא תחיית המתים המשיח לא היה קם לתחייה, וכל בשורתנו ואמונתנו היו לשווא" (ה"משיח" בנצרות הוא ישו, שסיפור תחייתו מהמתים מסופר בבשורות). המדובר איננו בתחיית הנפש בלבד, אלא בתחיית הגוף והנשמה בשלמותם, ולכן בתחייתו האישית של האדם בתור שכזה: "אם רוחו של מי שהשיב לתחייה את ישו מבין המתים שוכנת בתוככם, מי שהשיב לתחייה את המשיח מבין המתים, יוכל להחיות גם את גופכם בן התמותה באמצעות רוחו השוכנת בתוככם" (איגרת אל הרומאים פרק שמונה פסוק 11).
בדתות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דת זרתוסטרה (אמגושיות), שהיא דת איראנית, מבטיחה שהגאולה תבוא לאחר היאבקות מכרעת בין האור (האמת) ובין החושך (הכזב).
לפי הדתות ההודיות גאולת האדם מגיעה על ידי ניתוק מהשיעבוד לחומר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרנץ רוזנצווייג, כוכב הגאולה, תרגם מגרמנית וצירף הערות יהושע עמיר, הקדים מבוא והוסיף ביאורים משה שוורץ. מוסד ביאליק, 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ד"ר מיכאל לייטמן, ביאור על המאמר "הגלות והגאולה" של הרב יהודה אשלג, בעל הסולם
- על הגאולה במקרא, באתר 'גשר'
- גאולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ישועה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ספר ויקרא, פרק כ"ה
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ח
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ז
- ^ מגילת רות, פרק ג'
- ^ ספר הושע, פרק י"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'
- ^ ספר ישעיה, פרק ס"ג, פסוק ד' וראו פרשנות התלמוד הבבלי, סנהדרין צ"ט ע"א; וכן מדרש תהלים מזמור ט'; מדרש שני כתובים, אוצר מדרשים (אייזנשטיין).
- ^ בנימין אופנהיימר, דימויי הגאולה במקורות בית ראשון ושני, מתוך: כתב עת 'האומה', גיליון מס' 33, טבת תשל"ב, עמ' 303-299, באתר "מקראנט"
- ^ מהר"ל מפראג, נצח ישראל, פרק א
- ^ וכפי שמתבטא בתפילה לשלום המדינה: ”אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגואֲלו, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׂית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ“.
- ^ דוד ג. פלוסר, רעיון הגאולה בנצרות, האנציקלופדיה העברית עשירי, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשכ"ב, עמ' 193
