גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא, (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם. נודע כמחבר הספר שלשלת הקבלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן יחיא נולד בנאפולי[1] או באימולה[2] לאביגיל ולרב יוסף אבן יחיא שהיה פרשן ופילוסוף, מדינאי ואיש עסקים. משפחתם הייתה משפחה יהודית מיוחסת[3], שמוצאה בחצי האי האיברי.

את לימודיו עשה אבן יחיא בישיבתו של רבי יעקב ישראל פינצי ברקנטה ובישיבתם של רבי ישראל ואחיו רבי אברהם רוויגו בפרארה. כבר בעודו בחור, החל לחבר באימולה עיר מגוריו, פירוש לפרקי אבות. הוא נסע בין ערי איטליה ונשא דרשות מוסר; בשנת ה'ש"ט (1549) היה בעיר רוביגו והחל לערוך את ספריו לדפוס, ובשנת ה'שי"ג (1553) החל לרשום גם את דרשותיו, שמספרן עמד תוך שלוש שנים על 180 דרשות. אבן יחיא חי ופעל בכמה ערים שהיו נתונות לשלטון מדינת האפיפיור. ב-1562 התגורר בכפר קוריניולה וחיבר בו תרגום למילים קשות שבמחזורי תפילה ספרדים. ב-1565 נסע אל בני משפחתו בסלוניקי, אך אחר כך חזר לאיטליה ושהה בה עד שנת 1569, אז הורה פיוס החמישי על גירוש יהודי מדינת האפיפיור ואבן יחיא איבד את הונו ונדד ברחבי איטליה, בתחילה בפזארו ואחר כך בפרארה ובערים נוספות. הוא נסע בשנים אלו לאלכסנדריה, אך חזר שוב לנדודיו באיטליה, עד שלעת זקנתו קבע את מושבו באלסנדריה, איטליה, בה נפטר.[4]

הוא השאיר אחריו חמישה בנים ובת.

אבן יחיא חיבר עשרות ספרים אשר רובם אבדו. עיקר עיסוקו בספרים אלו היה בתחום המוסר, שהמפורסם שבהם הוא שלשלת הקבלה.[5] על ספרו זה נמתחה ביקורת חריפה מפי חכמים רבים בשל ערבוב בדיות ועובדות שאינו מאפשר להסתמך על המידע ההיסטורי הרב שכלול בו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלשלת הקבלה
  • פירוש למסכת אבות
  • ספר הדרשות
  • ספר הללויה-פירוש לתפילות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם דוד, מפעלו ההיסטוריוגרפי של גדליה אבן יחייא בעל שלשלת הקבלה. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. ירושלים, תשל"ו.
  • אברהם גרוסמן, מעלות הנשים ועדיפותן בחיבור של ר' גדליה אבן יחיא, ציון, כרך ע"ב, תשס"ז
  • Ray, J. After the Expulsion, New York University Press, 2013, pp. 62-65

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישעיהו זנה, מפאולו הרביעי עד פיוס החמישי, ירושלים תשנ"ד עמ' 140, מצוטט אצל: מלכה רוזנטל, על שירת מצרים של ר' יהודה הלוי, בתוך סיני, ספר זיכרון - כרך קכו-קכז, ירושלים תש"ס-תשס"א, עמ' שלח.
  2. ^ אליקים כרמולי, ‏דברי הימים לבני יחייא, פרנקפורט דמיין, ה'תר"י. עמ' 34, באתר HebrewBooks.
  3. ^ על תולדות המשפחה ראו: אליקים כרמולי, ‏דברי הימים לבני יחייא, פרנקפורט דמיין, ה'תר"י, באתר HebrewBooks.
  4. ^ אברהם גרוסמן, והוא ימשול בך: האישה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים, ירושלים, זלמן שזר, 2011, עמ' 518.
  5. ^ אברהם גרוסמן, והוא ימשול בך: האישה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים, ירושלים, זלמן שזר, 2011, עמ' 519.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.