גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)
| לידה |
1526 אימולה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
1587 (בגיל 61 בערך) אלסנדריה, איטליה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587)[1] היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם. נודע כמחבר הספר שלשלת הקבלה.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן יחיא נולד בנאפולי[3] או באימולה[4] לאביגיל ולרב יוסף בן דוד אבן יחיא. משפחתם הייתה משפחה יהודית המיוחסת לראשי הגולה מבית דוד,[5] שמוצאה בחצי האי האיברי.
את לימודיו עשה אבן יחיא בישיבתו של רבי יעקב ישראל פינצי מרקנאטי שבאיטליה, ובישיבתם של רבי ישראל ואחיו רבי אברהם רוויגו בפרארה. כבר בעודו בחור, החל לחבר באימולה עיר מגוריו, פירוש לפרקי אבות. הוא נסע בין ערי איטליה ונשא דרשות מוסר; בשנת ה'ש"ט (1549) היה בעיר רוונה והחל לערוך את ספריו לדפוס, ובשנת ה'שי"ב (1553) החל לרשום גם את דרשותיו, שמספרן עמד תוך שלוש שנים על 180 דרשות. אבן יחיא חי ופעל בכמה ערים שהיו נתונות לשלטון מדינת האפיפיור. ב-1562 התגורר בכפר קוריניולה וחיבר בו תרגום למילים קשות שבמחזורי תפילה ספרדים. ב-1565 נסע אל בני משפחתו בסלוניקי, אך אחר כך חזר לאיטליה ושהה בה עד שנת 1569, אז הורה פיוס החמישי על גירוש יהודי מדינת האפיפיור ואבן יחיא איבד את הונו ונדד ברחבי איטליה, בתחילה בפזארו ואחר כך בפרארה ובערים נוספות. הוא נסע בשנים אלו לאלכסנדריה, אך חזר שוב לנדודיו באיטליה, עד שלעת זקנתו קבע את מושבו באלסנדריה, איטליה, בה נפטר.[6]
הוא השאיר אחריו חמישה בנים ובת. אחד מנכדיו, שהיגר לפולין, הוא ראש המשפחה היהודית העתיקה, משפחת חרל"פ.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבן יחיא חיבר עשרות ספרים אשר רובם אבדו. עיקר עיסוקו בספרים אלו היה בתחום המוסר, שהמפורסם שבהם הוא שלשלת הקבלה.[7] על ספרו זה נמתחה ביקורת חריפה מפי חכמים הטוענים על ערוב לכאורה בין בדיות ועובדות שאינו מאפשר להסתמך על המידע ההיסטורי הרב שכלול בו. ישנם אחרים הטוענים כי בספר טעויות אך אינו רווי בדיות.[8]
שמות העיקריים שבספריו, שהובאו במבוא למהדורת ה'תשכ"ב של שלשלת הקבלה, הם:
- שלשלת הקבלה.
- פירוש למסכת אבות.
- "ספר הדרשות" - קובץ דרשות שדרש בערי איטליה באזור שנת ה'שי"ב.
- "ספר משלי שלמה" בעניין פתרון חלומות.
- "פירוש מלות הזרות שבמחזור הספרדי".
- "ספר חנוך".
- "ספר גדליה" - דרשות וביאורים על פסוקים רבים בתורה שבכתב, ומאמרים על תורה שבעל פה.
- "בית אמונה" על מעלת התורה ומשה רבינו.
- "הר סיני", בו הוא עורך השוואה בין המקומות השונים בתורה בה מוזכרות עשרת הדיברות - הפרשות יתרו, קדושים, וואתחנן. בסוף הספר נדפס "חלק מצוות הנהוגות בחו"ל".
- "עין המניין" - בענייני הטעם למניין בני ישראל, כופר, ועין הרע.
- "ספר המשכיל" - בענייני תשובה וראש השנה.
- "ספר הללויה" - פירוש לתפילות.
- "ספר נח" - פירוש על ברכות יעקב, וענייני הספד ונחמה.
- "האשורי" - פירוש על מזמור קי"ט בתהילים.
- "תוכחות מוסר" - בענייני וידוי ודרכי התשובה.
- "הלמודים" - פירושים על אגרות ומדרשים שונים.
- "דרכי נועם" - ספר מוסר, הכולל בתוכו 24 דרשות על התורה.
- "ספר הפרשיות" - על פרשיות סתומות ופתוחות.
- "מועד קטן" - דרשות על המועדים.
- "עץ חיים" - בענייני תחיית המתים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם דוד, מפעלו ההיסטוריוגרפי של גדליה אבן יחייא בעל שלשלת הקבלה. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. ירושלים, תשל"ו.
- אברהם גרוסמן, "מעלות הנשים ועדיפותן בחיבור של ר' גדליה אבן יחיא", ציון, כרך ע"ב, תשס"ז
- Ray, J., After the Expulsion, New York University Press, 2013, pp. 62-65
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הערך על אביו, יוסף בן דוד אבן יחיא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שלשלת הקבלה, קרקוב, השנ"ו, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית – ישראל
גדליה בן יוסף אבן יחיא (1515-1587), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ In praise of women – the article of Rabbi Gedaliah Ibn Yahya (1526-1587) (באנגלית)
- ^ Dr. Abraham David, The Historian R. Gedalya Ibn Yahya
- ^ ישעיהו זנה, מפאולו הרביעי עד פיוס החמישי, ירושלים תשנ"ד עמ' 140, מצוטט אצל: מלכה רוזנטל, על שירת מצרים של ר' יהודה הלוי, בתוך סיני, ספר זיכרון - כרך קכו-קכז, ירושלים תש"ס-תשס"א, עמ' שלח.
- ^ אליקים כרמולי, דברי הימים לבני יחייא, פרנקפורט דמיין, ה'תר"י. עמ' 34, באתר היברובוקס.
- ^ על תולדות המשפחה ראו: אליקים כרמולי, דברי הימים לבני יחייא, פרנקפורט דמיין, ה'תר"י, באתר היברובוקס.
- ^ אברהם גרוסמן, והוא ימשול בך: האישה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים, ירושלים, זלמן שזר, 2011, עמ' 518.
- ^ אברהם גרוסמן, והוא ימשול בך: האישה במשנתם של חכמי ישראל בימי הביניים, ירושלים, זלמן שזר, 2011, עמ' 519.
- ^ Arthur F. Menton, The Book of Destiny; Chapter XXVI (באנגלית)