פרשת קדושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Arrow r.svg קדושים Arrow l.svg
פסוקים ויקרא, י"ט, א' - כ', כ"ז
מספר פסוקים 64
מספר תיבות 868
תוכן רשימה ארוכה של מצוות
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (13)  לא תעשה (38)
מורא הורים, הותרת פאה, הותרת לקט, הותרת עוללות, הותרת פרט, בצדק תשפוט עמיתך, תוכחה, אהבת הרֵע, נטע רבעי ואכילתו, מורא מקדש, כבוד חכמים והידור זקן, שמירת הצדק במידות, הוצאת המחויבים במיתת שריפה להורג פנייה לאלילים, איסור עשיית פסל בידיו, אכילת נותר, קצירת פאה, ליקוט לקט, לקיחת עוללות, לקיטת פרט, גנבה, הכחשת ממון, שבועה על הכחשת ממון, שבועת שקר (שבועת ביטוי), עושק, גזל, הלנת שכר, לקלל אדם מישראל, הכשלת אדם, איסור הטיית משפט, לא תהדר פני גדול, לא תלך רכיל בעמיך, הפקרת חיי הזולת, שנאת יהודי, הלבנת פנים, לא תיקום, לא תיטור, כלאי בהמה, כלאי זרעים ואילן, אכילת ערלה, לא תאכלו על הדם, לא תנחשו, לא תעוננו, הקפת הראש והשחתת הזקן, קעקוע, איסור העלאה באוב, מעשה יידעוני, הונאה במידות, איסור קללת הורים, הליכה בחוקות הגויים
הפטרה
קהילת פרנקפורט יחזקאל, כ"ב, א'-ט"ז
הרבה מהאשכנזים עמוס, ט', ז'-ט"ו
איטלקים יחזקאל, כ', א'-כ'
תימנים יחזקאל, כ', א'-ט"ו
ספרדים וחב"ד יחזקאל, כ', ב'-כ'
רומנים ישעיהו, ג', ד' עד ישעיהו, ה', י"ז
קראים ישעיהו, ד', ג' עד ישעיהו, ה', ט"ז
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות.

פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ז.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת קדושים ביחד עם פרשת אחרי מות, במהלך חודש אייר, בדרך כלל בשבת שלאחר יום העצמאות. בשנים מעוברות פרשת קדושים נקראת לבדה, ברוב השנים בשבת שלפני יום העצמאות.

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת קדושים היא מהפרשות עם המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. על המכנה המשותף שלהן מעיד הפסוק הפותח את הפרשה: ”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם“.

על פסוק זה אומר המדרש שפרשה זאת נאמרה במעמד הקהל, בנוכחות כל עם ישראל, מאחר שבפרשה זו יש יסודות תורה רבים.

בין המצוות בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת קדושים יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת אחרי מות:

בנפרד:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרדים, התימנים והאיטלקים מפטירים ספר יחזקאל, פרק כ' (הספרדים מתחילים בפסוק ב' ואילו התימנים, העיראקים, הטוניסאים, הלובים והאיטלקים בפסוק א'; התימנים עוצרים בפסוק ט"ו והספרדים והאיטלקים בפסוק כ'). בפרק זה מתאר יחזקאל כיצד ציווה ה', אחרי יציאת מצרים את בני ישראל "את חוקותיי ואת משפטי הודעתי אותם, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", וכיצד בני ישראל לא שמרו את הציוויים האלה.

האשכנזים מפטירים בספר עמוס, פרק ט', פסוקים ז'-ט"ו. בפרק זה מתאר עמוס את ההבדל בין ישראל לגויים, ומתאר את הגאולה העתידה. בקהילות גרמניה מפטירים בספר יחזקאל, פרק כ"ב, פסוקים א'-ט"ז שזו ההפטרה שמפטירים רוב קהילות ישראל בפרשת אחרי מות.

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק ד' עד פרק ה', פסוק י"ז.

כאשר פרשת קדושים נקראת בראש חודש אייר, קוראים את הפטרת ראש חודש[1]. כאשר נקראת בערב ראש חודש אייר, קוראים את הפטרת מחר חודש[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתרחש בשנת זשה ושנת בחה, כ-10.5% מכלל השנים.
  2. ^ מתרחש בארץ ישראל בשנת בשז ושנת גכז, כ-10% מכלל השנים.