פרשת קדושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg קדושים Arrow l.svg
פסוקים: ויקרא, י"ט, א' - כ', כ"ז
מספר פסוקים: 64
תוכן: רשימה ארוכה של מצוות
מצוות בפרשה
 
עשה לא תעשה
החינוך:
מורא הורים, הותרת פאה, הותרת לקט, הותרת עוללות, הותרת פרט, שפיטה בצדק, הוכחת חוטא יהודי, אהבת הרֵע, נטע רבעי ואכילתו, מורא מקדש, כבוד חכמים והידור זקן, תיקון מידות מדויקות, בית דין - מיתת שריפה איסור פנייה לאלהים אחרים, איסור עשיית פסל, איסור אכילת נותראיסור לקיחת פאה, איסור לקיחת לקט, איסור לקיחת עוללות, איסור לקיחת פרט, איסור גניבת ממון, איסור כפירת ממון, איסור שבועה בכפירת ממון, איסור שבועת שקר, איסור עשיקה, איסור גזילה, איסור הלנת שכר, איסור קללת אדם מישראל, איסור הכשלת אדם, איסור עשיית עוול במשפט, איסור נשיאת פני גדול, איסור רכילות, איסור הפקרת חיי הזולת, איסור שנאת יהודי, איסור הלבנת פנים, איסור נקימה, איסור נטירה, איסור כלאי בהמה, איסור כלאי זרעים, איסור אכילת עורלה, איסור אכילה כזולל וסובא, איסור ניחוש, איסור עינון, איסור הקפת שער הראש, איסור השחתת הזקן, איסור כתובת קעקע, איסור העלאה באוב, איסור עשיית מעשה יידעוני, איסור עשיית עוול במידות, איסור קללת הורים, איסור הליכה בחוקות הגויים
הפטרה
רוב אשכנזים יחזקאל, כ"ב, א'-ט"ז
מעט מאשכנזים עמוס, ט', ז'-ט"ו
איטלקים ורוב התימנים יחזקאל, כ', א'-כ'
תימנים "דרדעים" יחזקאל, כ', א'-ט"ו
ספרדים וחב"ד יחזקאל, כ', ב'-כ'

פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ז.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת קדושים ביחד עם פרשת אחרי מות.

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת קדושים היא מהפרשות עם המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. על המכנה המשותף שלהן מעיד הפסוק הפותח את הפרשה: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם." על פסוק זה אומר המדרש שפרשה זאת נאמרה במעמד הקהל, בנוכחות כל עם ישראל, מאחר שבפרשה זו יש יסודות תורה רבים.

בין המצוות בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרדים והתימנים מפטירים בספר יחזקאל פרק כ' (הספרדים מתחילים בפסוק ב והתימנים בפסוק א; התימנים עוצרים בפסוק טו והספרדים בפסוק כ). בפרק זה מתאר יחזקאל כיצד ציווה ה', אחרי יציאת מצרים את בני ישראל "את חוקותי ואת משפטי הודעתי אותם, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", וכיצד בני ישראל לא שמרו את הציוויים האלה.

האשכנזים מפטירים בספר עמוס, פרק ט' פסוק ז-טו. בפרק זה מתאר עמוס את ההבדל בין ישראל לגויים, ומתאר את הגאולה העתידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בקדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]