פרשת קדושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg קדושים Arrow l.svg
פסוקים: ויקרא, י"ט, א' - כ', כ"ז
מס' פסוקים: 64
תוכן: רשימה ארוכה של מצוות
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה   לא תעשה
מורא הורים, הותרת פאה, הותרת לקט, הותרת עוללות, הותרת פרט, שפיטה בצדק, תוכחה, אהבת הרֵע, נטע רבעי ואכילתו, מורא מקדש, כבוד חכמים והידור זקן, תיקון מידות מדויקות, בית דין - מיתת שריפה פנייה לאלוהים אחרים, עשיית פסל, אכילת נותר, לקיחת פאה או לקט או עוללות או פרט, גניבה, הכחשת ממון ושבועה עליה, שבועת שקר, עשיקה, גזילה, הלנת שכר, קללת אדם מישראל, הכשלת אדם, עשיית עוול במשפט, משוא פנים, רכילות, הפקרת חיי הזולת, שנאת יהודי, הלבנת פנים, נקימה ונטירה, כלאי בהמה, כלאי זרעים, אכילת ערלה, אכילה כזולל וסובא, ניחוש, עינון, הקפת הראש והשחתת הזקן, קעקוע, העלאה באוב, מעשה יידעוני, הונאה במידות, איסור קללת הורים, הליכה בחוקות הגויים
הפטרה
רוב אשכנזים יחזקאל, כ"ב, א'-ט"ז
מעט מאשכנזים עמוס, ט', ז'-ט"ו
איטלקים ורוב התימנים יחזקאל, כ', א'-כ'
תימנים "דרדעים" יחזקאל, כ', א'-ט"ו
ספרדים וחב"ד יחזקאל, כ', ב'-כ'
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות.

פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ז.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת קדושים ביחד עם פרשת אחרי מות.

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת קדושים היא מהפרשות עם המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. על המכנה המשותף שלהן מעיד הפסוק הפותח את הפרשה: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם." על פסוק זה אומר המדרש שפרשה זאת נאמרה במעמד הקהל, בנוכחות כל עם ישראל, מאחר שבפרשה זו יש יסודות תורה רבים.

בין המצוות בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרדים והתימנים מפטירים ספר יחזקאל, פרק כ' (הספרדים מתחילים בפסוק ב' והתימנים בפסוק א'; התימנים עוצרים בפסוק ט"ו והספרדים בפסוק כ'). בפרק זה מתאר יחזקאל כיצד ציווה ה', אחרי יציאת מצרים את בני ישראל "את חוקותי ואת משפטי הודעתי אותם, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", וכיצד בני ישראל לא שמרו את הציוויים האלה.

האשכנזים מפטירים בספר עמוס, פרק ט', פסוקים ז'-ט"ו. בפרק זה מתאר עמוס את ההבדל בין ישראל לגויים, ומתאר את הגאולה העתידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בקדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]