אלסנדריה
| |||
 | |||
| מדינה |
 איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 פיימונטה | ||
| נפה | נפת אלסנדריה | ||
| ראש העיר | Giorgio Abonante | ||
| תאריך ייסוד | 1168 | ||
| שטח | 204 קמ"ר | ||
| גובה | 95 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 91,059 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 502 נפש לקמ"ר (2007) | ||
| קואורדינטות | 44°55′N 8°37′E / 44.917°N 8.617°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.comune.alessandria.it | |||
  | |||
אלסנדריה (באיטלקית: Alessandria; בפיימונטזית: Lissandria, "ליסנדריה"; בדיאלקט תושבי אלסנדריה: Lisòndria, "ליסונדריה") היא עיר במחוז פיימונטה שבאיטליה. זוהי העיר השלישית בגודלה במחוז, אחרי טורינו ונוברה, ומשמשת בירת נפת אלסנדריה. העיר שוכנת לשפת הנהר טנרו, קרוב למפגש הנהרות טנרו ובורמידה אשר על מישור הסחף שלהם היא נבנתה. העיר ממוקמת כ-90 ק"מ מדרום מערב לעיר טורינו, ומהווה צומת רכבות חשוב, עקב היותה במרכז המשולש: טורינו, מילאנו וג'נובה.
תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נוסדה בשנת 1168 על ידי הערים שהתארגנו לליגה הלומברדית (Lega Lombarda), שבעמק הרי האלפים כנגד שלטון פרידריך ברברוסה שליט האימפריה הרומית הקדושה.
בתחילה היה שם העיר Civitas Nova, אחר כך שונה ל-Cesaria ושמה הנוכחי נקרא על שם האפיפיור אלכסנדר השלישי. בשנת 1175 הפכה העיר למושב בישוף. במאה ה-14 היא הועברה לבעלות משפחת ויסקונטי (Visconti) ממילאנו ועברה רשמית לחסות בית סבויה בשנת 1713. משנת 1796 עד שנת 1814 הייתה הבירה של המחוז המנהלי הצרפתי של מרנגו ("French département of Marengo)".
בתקופה זו נבנתה מצודה בצפונה של העיר, שכוללת מחנות צבא גדולים, המשמשים, נכון ל-2006, למפקדה ולמחסני צבא. שרידים של מצודה שנייה בדרומה של העיר הוסרו, כאשר נסללה במקום מסילת ברזל.
משנת 1814 שבה אלסנדריה להיות חלק מתחום השליטה של בית סבויה ונכללה בממלכת סרדיניה. במאה ה-19 היא הייתה למרכז תנועת החירות האיטלקית. בה התארגן הקשר של ג'וזפה מציני בשנת 1833 נגד השלטון האוסטרי. בעיר בוצעו מאז עבודות נרחבות לשיפור פני העיר ונבנו, בין השאר, בניין העירייה (1826), מוזיאון עירוני וכנסיות.
בשנת 1876 תושב העיר הקים חברת "פאליירי" שפועלת עד היום ומשווקת את תוצרתה ל-50 מדינות.
במלחמת העולם השנייה נחשבה אלסנדריה ליעד הפצצות אסטרטגי, עקב היותה צומת רכבות חשוב.
בעיר ממוקם מפעל גדול לייצור כובעים בורסלינו ומוזאון הכובעים.
ב-6 בנובמבר 1994 הציף את העיר שיטפון גדול, כאשר נהר טנרו עלה על גדותיו.
יהדות אלסנדריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היהודים הראשונים הגיעו לעיר במאה ה-15 כאשר העיר הייתה תחת שלטון דוכסות מילאנו. בשנת 1490 הגיע לעיר בנקאי יהודי, אברהם בן יוסף ויטלה מהכוהנים ( Abramo figlio di Giuseppe Vitale de Sacerdoti). גדליה אבן יחיא, מחבר הספר ההיסטוגרפי 'שלשלת הקבלה ' וממשפחת אבן חייא', ממגורשי ספרד, הגיע לכאן[1]בשנת 1576 ושמש ברבנות עד מותו בשנת 1587. כאן התפרסם בעיקר בעקבות מושב בית הדין המיוחד שהקים בסוגיית " ..שקמו בחורים מוציאים קול שקדשו בתולה בהיחבא" ובו הושיב דיינים שאינם מוסמכים. ב 1579 יחסי קהלית אלסנדרה וקאסאלי הורעו בעקבות אירוע משפטי שהתעורר כשאסיר יהודי קידש בחשאי נערה ללא רצון הוריה.[2] בשנת 1684 170 מתוך 230 יהודי העיר נמנו על משפחה זו. בראשית המאה ה-16 יהודי העיר היו פעילים במסחר ובתעשייה. בית סבויה העניק ליהודים זכויות לגור בעיר, לסחור בה ולקיים את דתם אך גם החליטה, כמו בשאר ערי פיימונטה, בשנת 1723, כי עליהם לגור בשכונה מיוחדת (גטו) ולשאת תו היכר מיוחד. הרובע היהודי ממוקם במרכז ההיסטורי של העיר, שמו באיטלקית Contrada dell Ebrei. מספר תושבי הגטו באותה עת היה 420 איש שהשתייכו ל-64 משפחות. בשנת 1797, עם כיבוש העיר על ידי צבא נפוליאון, בוטלו שערי הגטו, אך לאחר מפלת נפוליאון חזרו ההגבלות על תנועת היהודים עד לשנת 1848. מאז 1857 אורגנו חיי היהודים בהתאם לתחיקה מקומית. העיר המשיכה להיות מוקד ללימודי יהדות והתקיימו בה לימודים לרבנות.
בשנת 1871 נבנה באלסנדריה בית כנסת בנוסח יהודי איטלקי.[3] בית הכנסת צמוד לבתים השכנים ומשום כך יש לו חזית אחת בלבד כלפי הרחוב. החזית בעלת סימטריה מוחלטת, בפרטיה הארכיטקטוניים מעורבים מוטיבים גותים ורומאניים. בקומותיה העליונות מחולקת החזית לחמש אומנות מאונכות.[4] האומנות מסתיימות במגדלים מחודדים. גם מעל לגמלון שבמרכז בנוי מגדל דומה. כמו כן חרוטות בחזית עשרת הדיברות. על חזית בית הכנסת מצוי לוח זיכרון לשני יהודים, שזכו למדליית כסף על שירותם את המולדת האיטלקית במלחמת העולם הראשונה. בשנות השואה נלקחו 27 מיהודי העיר למחנות ההשמדה.
בשנת 2007 החליטה עיריית אלסנדריה להקים אתר זיכרון לשואה.[5] האתר הוקם בפארק ציבורי ובו הוצב קרון רכבת משנת 1934 מהסוג ששימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה. פנים הקרון שוחזר למצבו דאז. העירייה מקיימת יום זיכרון שנתי לשואה בנוכחות ראשי הדתות בעיר, רב מקהילת טורינו, כומר ואימאם מקומיים.
היום אין קהילה יהודית בעיר וליהודים הבודדים שעדיין מצויים בעיר ניתנים שירותי הדת על ידי קהילת יהודי טורינו.
העיר בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקים מעלילת הספר "באודולינו" מאת אומברטו אקו מתרחשים בעיר אלסנדריה.
אירועים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסטיבל ג'אז בימים 6–8 ביולי כל שנה[6]
- Madonnina dei Centauri - ראלי בינלאומי[7]
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ד
- Sacerdoti, Annie. Guida All'Italia Ebraica. Marietti, Casale Monferrato, 1986 (באיטלקית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלסנדריה (באיטלקית)- אתר על העיר (באנגלית)
- אלסנדריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ד"ר אברהם דוד, מפעלו ההיסטוריוגרפי של גדליה אבן חייא בעל שלשלת הקבלה, האוניברסיטה העברית, תשל"ו
- ^ יוסף גרין, שערוריית הקידושין באליסנדריה (של"ט) : מקור נכבד לתולדותיה של הקהילה, אסופות; ספר שנה למדעי היהדות ה, תשנ"א, עמ' רס"ז-ש"ח
- ^ חלק מבתי הכנסת בפיימונטה הם בנוסחים אחרים
- ^ האלמנט "חמש" מופיע בעוד בתי כנסת, כמו בוונציה ומסמל את חמישה חומשי תורה.
- ^ Città di Alessandria - Cultura e Turismo - Parco "Deportati Ebrei di Alessandria"
- ^ אתר הפסטיבל
- ^ Madonnina dei Centauri
| מחוז פיימונטה | ||
|---|---|---|
| בירת המחוז | טורינו | 
|
| ניב מקומי | פיימונטית | |
| נפות | אלסנדריה • אסטי • ביאלה • ורבנו-קוזיו-אוסולה • ורצ'ילי • טורינו • נוברה • קונאו | |
| ערים | איווריאה • אלסנדריה • אסטי • ביאלה • ורצ'ילי • מונדובי • סאלוצו • קארמניולה • קונאו • קזאלה מונפראטו • קראסקו | |
| אתרים יהודיים | יהדות פיימונטה • יהדות אסטי • יהדות קזאלה מונפראטו | |
| אתרי טבע | נהר טנרו • נהר בורמידה • נהר צ'רבו • אגם אורטה | |
