פרשת יתרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg יתרו Arrow l.svg
פסוקים: שמות, י"ח, א' - כ', כ"ב
מס' פסוקים: 75
תוכן: יתרו וציפורה מצטרפים למחנה, שלושת ימי ההגבלה, מעמד הר סיני
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (3)  לא תעשה (14)
אמונה באלוהים, מצוות קידוש השבת בדברים, כיבוד אב ואם עבודה זרה, עשיית פסל, השתחוויה לעבודה זרה, שבועת שווא, מלאכה בשבת, רצח, ניאוף, גניבת אדם, עדות שקר, חמידה, עשיית צורת אדם, בניית המזבח באבנים מסותתות, עלייה למזבח במדרגות
הפטרה
אשכנזים ואיטלקים ישעיהו, ו', א' - ז', ו', ומוסיפים ישעיהו, ט', ה'-ו'
ספרדים וחב"ד ישעיהו, ו', א'-י"ג
תימנים ישעיהו, ו', א'-י"ג, ומוסיפים ישעיהו, ט', ה'-ו'
יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה ובני ישראל, ומציע למשה לשים שופטים שיפחיתו ממנו את נטל ההנהגה.

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב. הפרשה פותחת בסיפור על יתרו חותנו של משה, אך בהמשך רוב הפרשה עוסק בסיפור מעמד הר סיני.

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרו וציפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרו חותן משה מגיע אל מחנה בני ישראל עם ציפורה אשת משה וילדיה, גרשם ואליעזר. משה מקבל אותו ומספר לו על הנסים שנעשו ביציאת מצרים, ויתרו בתגובה מהלל ומשבח את האלוהים.

למחרת רואה יתרו כיצד משה שופט לבדו את העם, ומציע לו לערוך שינוי במערכת: למנות מתחתיו שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות שיתווכו בינו לבין העם את המקרים הפחות קשים. משה שואל את ה' וה' מרשה לו למנות ומשה ממנה את השופטים, ויתרו חוזר לארצו. (יש פרשנים הסבורים שהסיפור על יתרו התרחש בפועל לאחר מעמד הר סיני, ולא לפניו.)

מעמד הר סיני, איור משנת 1907

מעמד הר סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעמד הר סיני

בני ישראל נוסעים מרפידים למדבר סיני וחונים למרגלות הר סיני. משה עולה אל ראש ההר ומקבל מסר מאלוהים לבני ישראל:

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בני ישראל מסכימים, ומשה מכין אותם לקראת קבלת התורה. לאחר שלושה ימי הכנה, אלוהים מתגלה על ההר בקולות וברקים, אך בני ישראל מתקשים לעמוד בעוצמת ההתגלות האלוהית: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק."

ה' מוסר לבני ישראל את עשרת הדיברות והם מבקשים ממשה שיתווך בינם לבין האלוהים. לאחר עשרת הדיברות באה פרשיה קצרה בנושא דיני בניית מזבח: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם."

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בתיאור ההתגלות האלוהית לישעיהו בנבואת ההקדשה שלו. לכל המנהגים קוראים בספר ישעיהו מפרק ו', פסוק א' עד סוף הפרק. ויש הממשיכים עד פרק ז', פסוק ו'; התימנים והספרדים ממשיכים עד פסוק י"ג; התימנים והאשכנזים מוסיפים את הפסוקים ה'-ו' בפרק ט'.

סעודת יתרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סעודת יתרו

במורשת יהדות תוניסיה קיים מנהג פופולרי לערוך סעודה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו. ההסבר המקובל למנהג זה הוא בעקבות מגפה שהפילה חללים רבים ופסקה בשבוע בו קראו את פרשת יתרו, אך קיימים הסברים נוספים המקשרים את הסעודה לסיפורים שבפרשת השבוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות: