פרשת ואתחנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ואתחנן)
Arrow r.svg ואתחנן Arrow l.svg
פסוקים: דברים, ג', כ"ג - ז', י"א
מס' פסוקים: 122[1]
תוכן: סיום הנאום הראשון, הבדלת שלוש ערי מקלט, הנאום השני - נאום המצוות
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (8)  לא תעשה (4)
ייחוד ה', אהבת ה', לימוד תורה, קריאת שמע, הנחת תפילין של יד ושל ראש, קביעת מזוזה, מלחמה בשבעת עמי כנען הִתאוות, בחינת הבטחות ה', חנינת גוי עובד עבודה זרה, חתונה עם גוי
הפטרה
אשכנזים וספרדים ישעיהו, מ', א'-כ"ו
תימנים ישעיהו, מ', א'-כ"ז, ומוסיפים ישעיהו, מ"א, י"ז
איטלקים ישעיהו, מ', א'-ט"ז

פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ג', פסוק כ"ג ומסתיימת בפרק ז', פסוק י"א.

את פרשת ואתחנן קוראים לעולם בשבת שאחרי תשעה באב, ועל שם ההפטרה שלה נקראת שבת זו "שבת נחמו".

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשה מסיים משה את הנאום הראשון שנשא לפני מותו (הנאום ההיסטורי) ופותח בנאום השני (נאום המצוות).

בסיום הנאום הראשון:

בין סיום הנאום הראשון ותחילת הנאום השני מסופר כיצד הבדיל משה שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי.

בנאום השני - נאום המצוות:

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת ואתחנן יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שאת פרשת ואתחנן קוראים בשבת שאחרי תשעה באב, ההפטרה פותחת סדרה של שבע הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. בהפטרת ואתחנן קוראים בספר ישעיהו, פרק מ', מפסוק א' עד פסוק כ"ו[2]. על שם פתיחתה, "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם", נקראת ההפטרה הפטרת "נחמו".

הרמב"ם בסוף הסידור מזכיר מנהג בבלי קדום להפטיר ספר ירמיהו, פרק ל"ב, פסוקים ט"ז-מ"ד, כנראה בגלל ההקבלה בין "ואתפלל אל ה'" ל"ואתחנן את ה'", אבל מנהג זה לא נהוג היום בשום קהילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרי המסורה ובחומשים רבים מצוין שמספר הפסוקים הוא 118 (עזיא"ל סימן). מקורו של פער זה נעוץ בחלוקת פסוקים שונה בעשרת הדיברות. המספר 122 (התואם את מספור הפסוקים המקובל) מתקבל לפי חלוקת טעם תחתון, והמספר 118 מתקבל לפי טעם עליון. ראו עוד בעניין בערך סטטיסטיקות של התנ"ך.
  2. ^ האיטלקים מסיימים בפסוק ט"ז; התימנים מוסיפים את פסוק כ"ז, ואת פסוק י"ז בפרק מ"א