גור אלרואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גור אלרואי

גור אלרואי (תל אביב, 10 בספטמבר 1968), הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בתולדות העם היהודי בעת החדשה, ובמיוחד בחקר ההגירה היהודית. פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, מייסד ועומד בראש תוכנית רודרמן[1] ללימודי יהדות ארצות הברית. החל מחודש אוקטובר 2016 מכהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גור אלרואי נולד בתל אביב, בילדותו ונעוריו התגורר עם הוריו ושני אחיו בשכונת רמת אשכול בירושלים. אביו, יואש אלרואי, שימש שנים רבות כמנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר ע"ש רנה קסין בירושלים. בשנת 1987 התגייס ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי. הוא השתחרר מצה"ל בשנת 1991 בדרגת סגן.

מסלולו האקדמי של אלרואי החל באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי התואר הראשון סיים בשנת 1995 בחוג לתולדות עם ישראל ובחוג להיסטוריה כללית. בשנת 1997 סיים בהצטיינות יתרה את לימודיו לתואר מוסמך במכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן באוניברסיטה העברית. עבודת המוסמך שלו עסקה בסוגיית ההתאבדות בתקופות העלייה השנייה והעלייה השלישית. אלרואי המשיך ללימודי תואר שלישי במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב עבודת דוקטורט על ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה ה-20: המקרה של העלייה השנייה בהנחיית פרופ' חגית לבסקי ופרופ' גדעון שמעוני. בשנת 2002 התקבל אלרואי כמרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. בשנת 2014 זכה בתואר פרופסור מן המניין. בשנים 2009–2011 שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית. עם חזרתו לישראל התמנה לראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה עד שנת 2016. בין השנים 2006–2009 שיש גם כראש החוג ללימודי ארץ ישראל ובשנת 2016 נבחר לדיקן הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה.

בשנת 2013 יזם והקים אלרואי את תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית, תוכנית ייחודית וחלוצית באקדמיה הישראלית בשותפות עם קרן משפחת רודרמן. תוכנית רודרמן מכסה מגוון רחב של נושאים הנוגעים לחיים היהודיים בארצות הברית, לחברה האמריקנית ולקשר ארוך הטווח והחשוב בין הקהילה היהודית אמריקנית, מדינת ישראל והחברה הישראלית.

פרופסור אלרואי פרסם שישה ספרים על ההגירה היהודית בראשית המאה ה-20 ועל האידאולוגיה הטריטוריאליסטית ומאמרים רבים בכתבי עת מובילים בישראל ומחוצה לה. הוא מלמד באוניברסיטת חיפה קורסים בנושאים מגוונים, ביניהם: "ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל", "הציונות ומתנגדיה" ו"ארץ ישראל המנדטורית". לצד עבודת המחקר הפורה שלו שימש כיועץ מוזיאון ההגירה באנטוורפן, בלגיה. אלרואי משרת במילואים כחוקר ביחידת אית"ן, המערך לאיתור נעדרים בצה"ל והצליח לפענח שלושה תיקי נעדרים ממלחמת תש"ח.[2]

אלרואי מתגורר בחיפה, נשוי ואב לשניים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו הרבים של אלרואי הטביעו את חותמם בחקר ההגירה היהודית בכלל ובחקר ההגירה היהודית לארץ ישראל בפרט ונחשבים לפורצי דרך הן בזכות המתודולוגיה הייחודית שפיתח והן בזכות מסקנותיו המקוריות.

תרומתו למחקר סבה על ארבעה צירים עיקריים:

הציר האינדיווידואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת היסוד של אלרואי היא שהגירה היא בראש ובראשונה חוויה אינדיבידואלית וכי יש לבחון אותה מנקודת המבט של המהגר על מנת לעמוד על טיבה. במחקריו של אלרואי משמשים המהגר היחידני ומשפחתו כקטגוריה אנאליטית מרכזית. באמצעות ניתוח מקורות ראשוניים חדשניים בהיסטוריוגרפיה הציונית והיהודית של חקר ההגירה נחשפים לבטיו ומהלכיו של המהגר היהודי החל מקבלת ההחלטה להגר ועד הגעתו לארץ היעד. ברוב מחקרי ההגירה נתפס שלב ראשוני זה כמובן מאליו ולא הוקדשו מאמצים לפענחו, בעוד במחקריו של אלרואי נחשף שלב זה כמכריע ומהותי לצורך הבנת תהליך ההגירה בשלמותו.[3][4][5][6]

הציר ההשוואתי והרב תחומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקריו של אלרואי נעשה שימוש בפרספקטיבה ההשוואתית לצורך בחינת הרכב המהגרים, גלי ההגירה, ארצות המוצא של המהגרים היהודים ועוד. אחת התרומות המחקריות העיקריות של אלרואי בהקשר זה היא חשיפת קבוצות מהגרים אשר הגיעו לארץ ישראל אך לא זכו להכרה בהיסטוריוגרפיה הציונית.[7][8][9][10][11][12][13]

הציר המגדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להבין את החברה הכללית וחברת המהגרים בפרט אלרואי בוחן את החוויה המגדרית כמעורבות האקטיבית והפסיבית של נשים בתהליכי הגירה וחוקר תופעות חברתיות שליליות הנלוות לתהליך ההגירה, כגון: נטישת נשים, אונס, זנות וסחר בנשים.[14][15][16][17][18]

ההבחנה הטיפולוגית בין עולים ומהגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציר זה מתגלמת במחקריו של אלרואי הבחנה טיפולוגית בין עולים ומהגרים המבוססת על ניתוח סמנטי של מונחים אלה במחשבה הציונית. אלרואי יצא נגד טענה רווחת בהיסטוריוגרפיה, לפיה 'עלייה' הוא מונח נייטרלי. לטענתו המונח חדור תוכן ערכי ואידאולוגי אשר מצד אחד מייחס לכל יהודי שמגיע לארץ ישראל מוטיבציה לאומית ומצד אחר מטשטש, עד כדי מעלים, גורמי הגירה אחרים. לפי אלרואי זוהי דוגמה מובהקת המעידה על גיוס השפה למטרותיה של תנועה לאומית. על כן הוא סבור כי אין ההיסטוריון נדרש לקבל את המינוח הלאומי ללא ערעור ועליו לבחון את ההגירה לארץ ישראל באותן אמות מידה המקובלות בחקר ההגירה הכללי. כפתרון וכאתגר מציע אלרואי הבחנה טיפולוגית בין שני המונחים המגדירים כניסה לארץ חדשה, בין אם זו ארץ ישראל ובין אם ארץ יעד אחרת: "עלייה" ו"הגירה".[19]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו המחקרית הפורה זיכתה את אלרואי בקרנות מחקר יוקרתיות ובפרסים רבים והם:

  • פרס ורבורג של המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן באוניברסיטה העברית (2002)
  • פרס משה דייויס של המכון ליהדות זמננו (2002)
  • פרס הכט של אוניברסיטת חיפה (2005)
  • פרס קרן לוסיוס נ. ליטאור (2001)
  • פרס החוקר הצעיר המבטיח של האגודה ללימודי ישראל (2013)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה ראה אור בשנת 2004 בהוצאת יד בן-צבי. הספר מבקש לבחון, באמצעות סיפוריהם של מהגרים מן השורה, את שלביה והשתלשלותה של ההגירה היהודית. הספר בוחן מנקודת מבט השוואתית את הרכב המהגרים שהגיעו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה (1914-1904) וממצאיו מצביעים, בין היתר, על מספר קווי דמיון בין המהגרים שהגיעו לארץ ישראל לבין אלו שהיגרו לאמריקה, כמו גם על קבוצות מהגרים שהגיעו לארץ ישראל אך לא זכו להכרה בהיסטוריוגרפיה הציונית.[20][21] בשנת 2014 התפרסמה גרסה אנגלית של הספר בהוצאת סטנדפורד המרחיבה את היריעה בהיבטים מסוימים, כגון ההיבט המגדרי.[22]

המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית, 1924-1870[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה יצא לאור בשנת 2008 על ידי מרכז שזר. ספר זה הוא אחד החשובים שנכתבו על ההגירה היהודית הגדולה ממזרח אירופה. הספר שופך אור על "המהפכה השקטה" שבמהלכה עזבו את מזרח אירופה כשליש מכלל היהודים אל עבר העולם החדש. פרופסור אלרואי ביקש להתחקות אחר מגוון לבטיו וקשייו של המהגר היהודי היחידני משך כל תהליך הגירתו ועד הגעתו לנמלי היעד בניו יורק, בואנוס איירס או יפו. הספר בוחן גם את השפעת תהליך ההגירה על המשפחה היהודית ואת יחס החברה היהודית המזרח אירופאית להגירה היהודית ההמונית.[23][24]

מחפשי מולדת: ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים 1905–1925[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית בשונה מקודמיו אשר עסקו בהיסטוריה חברתית. בספר מתחקה אלרואי אחר נבכי המחשבה הטריטוריאליסטית מראשיתה, עם פרסום ה"אוטואמנציפציה" של פינסקר ועד התפרקות יט"א ודעיכת הרעיון שעמד בבסיסה. הספר מספר את קורות מסע החיפושים אחר ה'מולדת' ובוחן את האירועים הדרמטיים שקדמו להקמת יט"א, את פולמוס אוגנדה בימי הרצל ולאחר מותו, את פרישתם של מייסדי יט"א מההסתדרות הציונית והקמת ארגונם ואת האידאולוגיה של הארגון ומאבקו עם ההסתדרות הציונית. הספר מציג היבט חשוב בשיח האידאולוגי שרחש בתנועה הציונית בעשור שקדם למלחמת העולם הראשונה ומהווה תרומה חשובה להבנת תולדות העם היהודי והתנועה הציונית בעידן שקדם להכרה הבין-לאומית בזכויותיו של העם היהודי בארץ ישראל.[25][26][27] גרסתו האנגלית של הספר יצאה לאור בשנת 2016 בהוצאת אוניברסיטת ויין מדטרויט.[28]

"Bread to Eat and Clothes to Wear: Letters from Jewish Migrants in the Early Twentieth Century"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה יצא בשנת 2011 בהוצאת אוניברסיטת ויין. חלקו הראשון של הספר כולל מבוא נרחב המתאר את היקף ההגירה היהודית ומאפייניה הייחודיים, דן בהקמת לשכות המודיעין שהקימו ארגונים יהודים בינלאומיים ומנתח היבטים שונים של ההגירה היהודית כפי שהם משתקפים במכתבי המהגרים. חלקו השני של הספר כולל 66 מכתבים פרי עטם של יהודים ממזרח אירופה. מכתבים אלה מעידים על התהליך המורכב של ההגירה, על הצורך העז של המהגרים במידע, על מצבם העגום של הנשים היהודיות שנותרו מאחור, על הפוגרומים מהם סבלו היהודים ועל מכשולים נוספים שעמם התמודדו המהגרים בדרכם לארץ היעד.[29]

מבין פרסומיו האחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חלוצים אובדי דרך? – סוגיית ההתאבדות על סדר יומן של העליות השנייה והשלישית, יהדות זמננו (13), תשנ"ט, עמ' 209–241.
  2. ההרכב הדמוגרפי של העלייה השנייה, ישראל: היסטוריה, תרבות וחברה (2), 2002, עמ' 33–55.
  3. "רוסלאן" – האומנם הסנונית הראשונה המבשרת את בוא העלייה השלישית? קתדרה, ניסן תשנ"ג (107), עמ' 63–81
  4. גדוד העבודה" של בעלי מלאכה: סיפורו של אתוס שנכשל, עיונים בתקומת ישראל (13), 2003,  עמ' 255–275
  5. חלוצות שאינן פועלות: הגירת נשים לארץ ישראל בראשית המאה העשרים', קתדרה, טבת תשס"ז (118), עמ' 67–88.
  6. 'ארץ לעם ולא עם לארץ': ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) וההגירה היהודית בראשית המאה העשרים, עיונים בתקומת ישראל  (14), 2004, עמ' 537–564.
  7. לאן נעלם השומר מיכאל אב-נר שפאל?, עיונים בתקומת ישראל (14), 2004, עמ' 625–642.
  8. מבקשי מולדת': תנועת הליגה לארץ חופשית (הפריילאנד ליגע), היישוב ומדינת ישראל 1934–1956, עיונים בתקומת ישראל (15), 2005, עמ' 413–434.
  9. גולים בארצם: פרשת מגורשי תל אביב-יפו בגליל התחתון 1917–1918, קתדרה, תמוז תשס"ו (120), עמ' 135–160.
  10. הסחר בנשים בחברה היהודית בראשית המאה העשרים ו"בעמק הבכא" של מנדלי מוכר ספרים: ניתוח היסטורי-ספרותי, ביקורת ופרשנות  (40), 2008, עמ' 37–59.
  11. עולים לאמריקה, מהגרים לארץ ישראל: מבט השוואתי על ההגירה היהודית הגדולה בשנים 1914-1882', בתוך: אליעזר בן-רפאל, אבי בראלי, מאיר חזן ועופר שיף (עור') היהודים בהווה: כינוס ופיזור, ירושלים 2009.21. 
  12. משרתי המושבה או רודנים גסי רוח?: מאה שנה לאגודת השומר - פרספקטיבה היסטורית, קתדרה, תשרי תש"ע (133), עמ' 77–104.
  13. 'ההגירה הנעלמה': יחסה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית להגירה היהודית הגדולה, 1914-1881, ציון, עד, (תשס"ט), עמ' 267–285.
  14. נשים עזובות בשלהי התקופה העות'מאנית וראשית המנדט, ישראל, 15 (אביב תשס"ט), עמ' 93–116.
  15. ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח חברתי-דמוגרפי, מגמות (48) 3-4, 459-485.
  16. 'מפעל לאומי זה אי־אפשר להעמיד על החמלה והרחמים': תגובתם של היישוב והתנועה הציונית לפוגרומים באוקראינה בשנים 1918–1920, עיונים בתקומת ישראל (23), 2013, עמ' 411–450
  17. 'מה לנו ארץ אבות': היישוב היהודי בארץ־ישראל והאידאולוגיה הטריטוריאליסטית, 1903-1914, קתדרה 157, תשרי תשע"ו, עמ' 77-112
  18. Bureaucracy, Agents and Swindlers: Hardships Faced by Russian Jewish Emigrants in the Early Twentieth Century”, Studies in Contemporary Jewry, Vol 19, 2003, pp. 214-231
  19. Aliya to Early Twentieth Century Palestine as an Immigrant Experience, Jewish Social Studies, Vol 9.2, 2002, pp. 28-64.
  20. The Jewish Emigration from Palestine in the Early Twentieth Century, Journal of Modern Jewish Studies, vol 2 (2003), pp. 112-131.
  21. "And I Remained Alone in a Vast Land": Women in the Great Jewish Migration from Eastern Europe, Jewish Social Studies, Vol 12, no 3 (Spring/Summer 2006), pp. 39-72.
  22. Galveston and Palestine: Immigration and Ideology in the Early Twentieth Century, American Jewish Archives, Vol LVI  2004, pp. 139-150.
  23. Demographers in the Service of the Nation: Liebman Hersch, Jacob Lestschinsky and the Start of Jewish Migration Research, Jewish History, vol 20, Number 3-4 (2006), pp. 265-282.
  24. Patterns of Jewish Migration from Russian Empire in the Early 20th Century, Jews in Russian and Eastern Europe Countries, Winter 2 (57) 2006, pp. 24-51
  25. Out of the Shtetl. In the Footsteps of Eastern European Jewish(*) emigrants to America, 1900-1914, Leidschrift, Jaargang 21 Number 1 (2006), pp. 92-122
  26. Aliya to America? A Comparative Look at Jewish Mass Migration, 1882-1914, Modern Judaism, Volume 28, Number 2 (2008), pp. 109-133.
  27. , Aliya to America? A Comparative Look at Jewish Mass Migration, 1882-1914, The Jewish People Today, Ingathering and Dipersion (Eds. Eliezer Ben Rafael, Avi Bareli, Meir Chazan, Ofer Schiff), Tel Aviv, 2009, pp.393-374.
  28. Journey to New Palestine: the Zionist Expedition to East Africa and the aftermath of the Uganda Debate, Jewish Culture and History, Vol 10, No. 1 (Summer 2008) pp. 23-58.
  29. The Russian Terror in Palestine: Bar Giora and Ha-shomer Association, 1907-1920, in Uneasy inheritance: Russia/Israel, 1880-2010 (De. Brian Horowitz), Bloomington. IN: Slavica
  30. Information, Decision, and Migration: Jewish Emigration from Eastern Europe in the Early Twentieth Century, Immigrants and Minorities, Vol. 29, No. 1, March 2011, pp. 33–63
  31. Zionism without Zion? The Territorial Ideology and the Zionist Movement, 1882-1956, Jewish Social Studies, 18.1 Fall 2011, pp. 1-32.
  32. Mesopotamia – 'The Promised Land': The Jewish Territorial Organization Project in the Bilād Al-Rāfidayn and the Question of Palestine', Middle East Studies, 50:6, 911-935.
  33. Two Historiographies The Israeli Historiography and the Mass Jewish Migration to the United States, 1881-1914, Jewish Quarterly Review, 105.1 (Winter 2015), pp. 99-129.
  34. 'Documenting the Pogroms in Ukraine, 1918-1920: Eliezer David Rozenthal's Megilat Hatevah'  Galed, 24 (2014),63-102
  35. Angolan Zion: The Jewish Territorial Organization and the Idea of the Jewish State in Western Africa, 1907-1913, Journal of Modern Jewish Studies[Forthcoming]
  36. The Jewish Immigration to Palestine after WWI, 1918-1920, Cathedra, [Forthcoming]
  37. [with Yuval Ben-Bassat] The Zionist-Arab Incident of Zarnuqa 1913: A Chronicle and Several Methodological Remarks, Middle East Studies [Forthcoming]
  38. 'Shtetl on the High Seas: The Jewish Emigration from Eastern Europe and the Cross-Oceanic Experience', in Michael Boyden, Hans Krabbendam and Liselotte Vandenbussche (Eds), Tales of Transit: Narrative Migrant Spaces in Atlantic Perspective, 1850-1950, Amsterdam University Press, 2013,  pp. 81-99.
  39. The Jewish Migration from Antwerp and Other European ports, 1900-1939, for Res Star Line, 1873-1934. Davidsfonds Uitgeverij, 2013, pp. 148-163

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוכנית רודרמן באתר אוניברסיטת חיפה
  2. ^ נדב שרגאי, פה נקבר טוראי מרדכי פרנקו, הארץ, ‏26.04.2007
  3. ^ Gur Alroey, Bureaucracy, Agents and Swindlers: Hardships Faced by Russian Jewish Emigrants in the Early Twentieth Century, Studies in Contemporary Jewry, 19, 2003, עמ' 214-231
  4. ^ Gur Alroey, The Jewish Emigration from Palestine in the Early Twentieth Century, ournal of Modern Jewish Studies, 2, 2003, עמ' 112-131
  5. ^ Gur Alroey, Out of the shtetl. In the Footsteps of Eastern European Jewish emigrants to America, 1900-1914, Leidschrift, 1, 21, 2006, עמ' 92-122
  6. ^ Gur Alroey, Information, Decision, and Migration: Jewish Emigration from Eastern Europe in the Early Twentieth Century, Immigrants and Minorities, 1, 29, March 2011, עמ' 33-63
  7. ^ Gur Alroey, Galveston and Palestine: Immigration and Ideology in the Early Twentieth Century, American Jewish Archives, LVI, 2004, עמ' 129-150
  8. ^ Gur Alroey, Patterns of Jewish Migration from the Russian Empire in the Early 20th Century, Jews in Russian and Eastern, 57, 2, 2008, עמ' 24-51
  9. ^ Gur Alroey, Aliya to America? A Comparative Look at Jewish Mass Migration, 1882-1914, Modern Judaism, 2, 28, 2008, עמ' 109-133
  10. ^ Gur Alroey, Two Historiographies The Israeli Historiography and the Mass Jewish Migration to the United States, 1881-1914, Jewish Quarterly Review, 105.1, Winter 2015, עמ' 99-129
  11. ^ גור אלרואי, ההרכב הדמוגראפי של העלייה השנייה, ישראל: היסטוריה, תרבות וחברה, 2, 2002, עמ' 33-55
  12. ^ גור אלרואי, ההגירה הנעלמה': יחסה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית להגירה היהודית הגדולה, 1914-1881, ציון, עד, תשס״ט - 2009, עמ' 285-267
  13. ^ גור אלרואי, ההגירה היהודית לארץ ישראל ולארצות הברית בראשית המאה העשרים: ניתוח חברתי-דמוגרפי, מגמות, 3-4, 48, עמ' 459-485
  14. ^ Gur Alroey, nd I remained Alone in a Vast Land: Women in the Great Jewish Migration from Eastern Europe, Jewish Social Studies, 3, 12, Springs/Summer 2006, עמ' 39-72
  15. ^ גור אלרואי, חלוצות שאינן פועלות: הגירת נשים לארץ ישראל בראשית המאה העשרים, קתדרה, 118, טבת תשס״ז - 2007, עמ' 67-88
  16. ^ גור אלרואי, הסחר בנשים בחברה היהודית בראשית המאה העשרים ו"בעמק הבכא" של מנדלי מוכר ספרים: ניתוח היסטורי-ספרותי, ביקורת ופרשנות, 40, 2008, עמ' 37-59
  17. ^ גור אלרואי, נשים עזובות בשלהי התקופה העות'מאנית וראשית המנדט, ישראל, 15, אביב תשס״ט - 2009, עמ' 93-116
  18. ^ אסתר הרצוג ואראלה שדמי (עורכות), בשר ודמים: זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל, תל אביב: פרדס, 2013, פרק זנות וסחר נשים בארץ ישראל בראשית המאה ה־20, עמ' 73-88
  19. ^ עמנאול אטקס, דוד אסף ויוסף קפלן (עורכים), אבני דרך: מסות ומחקרים בהיסטוריה של עם ישראל, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, 2005, פרק גור אלרואי, ״׳עולים, ׳מהגרים׳, ו׳פליטים׳: גלגולים סמנטיים של המילה ׳עולה׳ במחשה הציונית, עמ' 361-347
  20. ^ גור אלרואי, אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים, ירושלים: יד בן צבי, תשס״ד - 2004, עמ' 223
  21. ^ שלמה דשן, אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים, מגמות, 1, מד, 2005, עמ' 206-208
  22. ^ Gur Alroey, An Unpromising Land: Jewish Migration to Palestine in the Early Twentieth Century, Stanford University Press, 2014, עמ' 285 Pages
  23. ^ גור אלרואי, המהפכה השקטה: ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית, 1924-1870, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2008, עמ' 281 עמודים
  24. ^ סקוט אורי, היסטוריה של ההגירה היהודית, ישראל, 16, 2009, עמ' 281-279
  25. ^ גור אלרואי, מחפשי מולדת: ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים, 1925-1905, קריית שדה בוקר: מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשע״א - 2011, עמ' 315
  26. ^ חיים אבני, חלופה לארץ ישראל, קתדרה, 152, תמוז תשע״ד - 2014, עמ' 193-197
  27. ^ תום שגב, תוכנית קניה - האם ההחלטה שלא להקים מדינה באפריקה היתה טעות? ולמה ניצחו הציונים את הטריטוריאליסטים?, הארץ, ‏09.12.2011
  28. ^ Gur Alroey, Zionism without Zion: The Jewish Territorialism Organization (JTO) and the Zionist movement, Detroit: Wayne State University Press, 2016
  29. ^ Gur Alroey, Bread to Eat and Clothes to Wear": Letters from Jewish Migrants in the Early Twentieth Century, Detroit: Wayne State University Press, 2011, עמ' 223 Pages