המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע
 |
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
| |
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
 | |||
| תאריכי המאבק | 17 בדצמבר 2022 – הווה (23 שבועות ו־5 ימים) | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
מוקדים עיקריים: | ||
| קואורדינטות | 32°04′21″N 34°46′48″E / 32.0725°N 34.78°E | ||
| עילה | רפורמת לוין, משפט נתניהו, הממשלה ה-37 | ||
| מטרה |
| ||
| שיטת המאבק | הפגנות, חסימת כבישים, שביתות | ||
| סטטוס | פעיל | ||
| דמויות בולטות | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
  | |||
המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע (גם: המחאות נגד הרפורמה המשפטית) הינה גל הפגנות נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע ובעיקר נגד העברת חוקי הרפורמה במערכת המשפט, מתוך כוונה לשמור על מאפייני השלטון כדמוקרטיה ליברלית. המחאה החלה בינואר 2023 עם פרסום רפורמת לוין, הנחשבת בקרב המוחים ל"מהפכה משפטית" ניסיון להפיכה משטרית או אף "הפיכה עצמית". מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את מחלף השלום ורחוב קפלן בתל אביב, בית ראש הממשלה ומשכן הכנסת בירושלים וכיכר חורב בחיפה, נתניה ובאר שבע. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה בכמאה וחמישים מוקדים נוספים בישראל, כאשר מספר המפגינים השבועי ברחבי ישראל הגיע למאות אלפים בחודש אפריל.[3][4]במקביל החלו הפגנות מדי שבוע ברחבי אירופה וארצות הברית.
עם פרסום רפורמת לוין, הפכה הרפורמה למושא ההפגנות העיקרי, אך ישנן מחאות גם נגד היוזמה לפירוק תאגיד השידור הציבורי, פיטורי גלנט על ידי נתניהו וכן בנושאים נוספים. המחאה מתמקדת בשאיפה לשמור על משטר דמוקרטי ליברלי והקריאה המרכזית של משתתפיה היא "לא להפיכה המשטרית". בפברואר 2023 הצטרפה למחאה תנועת "ציונים דתיים ליברלים". במרץ 2023, עם פיטורי גלנט התרחבה המחאה וכללה גינוי על הפיטורים מכל קצוות הקשת הפוליטית והשבתת המשק.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש שהצביעו על מתן רוב מובהק ל"גוש תומכי נתניהו" הכולל את רשימות הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה הכוללות יחדיו 64 מנדטים, החלו להתארגן מחאות נגד הקואליציה המסתמנת.[5] יאיר לפיד, שעדיין כיהן כראש ממשלת ישראל, עודד את הציבור לצאת ולהפגין על גשרים ברחבי הארץ[6] ובחלק מהפגנות אלו הוא אף השתתף בעצמו.[7] בפגישתו עם אלוף במטכ"ל הזהיר אותו וטען כי "הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי". גדי אייזנקוט איים ב"הוצאת מיליון איש לרחובות".[8]
מחאה נגד השינויים במערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשבוע לאחר הקמת הממשלה, הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית לשינויים משמעותיים במערכת המשפט וביטול המהפכה החוקתית של אהרן ברק. חלקים ממתנגדי התוכנית מכנים אותה "הפיכה משטרית" וטוענים שתפגע בדמוקרטיה הישראלית ובאיזון בין 3 רשויות השלטון בכך שתחליש את מערכת המשפט ותתן כוח בלתי מוגבל לממשלה. בעקבות הצגת התוכנית החל גל המחאה נגד הממשלה.
במהלך חודשי המחאות נערכו הפגנות מדי מוצאי שבת, בתל אביב, חיפה, ירושלים ומקומות נוספים. ב-24 בינואר נערכה שביתה בת שעה, שהצטרפו אליה יותר מ-130 חברות הייטק. ב-13 בפברואר נערכה שביתת חברות ועסקים בת יום בתמיכת חברות רבות מהמגזר הפרטי, והפגנת המונים[9] מול הכנסת[10] ב-20 בפברואר התקיימה שביתה נוספת במשק, ונערכה הפגנת ענק אל מול משכן הכנסת. קבוצת מפגינים חסמה את הגישה לכביש 1 בסמוך למחלף חמד. מטה המחאה הכריז על יום זה כ"יום המאבק הלאומי".[11] ב-25 בפברואר קבוצת מפגינים פרצו את המחסומים לנתיבי איילון והדליקו מדורה על הנתיב הדרומי. 18 מפגינים נעצרו וכולם שוחררו ללא הארכת מעצר.
ב-4 במרץ לקראת סוף ההפגנה בתל אביב פרצו המפגינים את מחסומי המשטרה לנתיבי איילון, ובעקבות כך הופעלו פרשים. בהפגנות נעצרו 9 מפגינים.[ב]
ב-5 במרץ פורסם שטייסי "אל על" מסרבים להטיס את ראש הממשלה בדרכו לפגישות מדיניות בעולם,[12] בתגובה נפתח מכרז מיידי לטיסות ראש הממשלה ופמלייתו.[13] לאחר מכן בחרה החברה טייסים, ומנכלי"ת החברה אמרה ש"לא ניתן יד לחרמות מכל סוג שהוא".[14]
ב-9 במרץ התקיים "יום התנגדות". בעשרות מוקדים ברחבי ישראל התקיימו הפגנות וצעדות, כבישים נחסמו, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "אחים לנשק" ערמו שקי חול וחוטי תיל בכניסה למשרדי פורום קהלת, שחוקריו נטלו חלק בתכנון הרפורמה. המשטרה עצרה את אחד ממובילי הקבוצה.
באותו יום נסעו נתניהו ורעייתו לאיטליה, ומפגינים חסמו את הדרכים אל נתב"ג בנסיעה איטית ועיכבו את הפמליה של בני הזוג. בני הזוג הוטסו לשדה התעופה במסוק. באיטליה התקיימה מחאה ליד המלון בו שהו,[15] ונציגת הארגונים היהודיים באיטליה, נעמי די סניי, השמיעה בפני נתניהו ביקורת על הרפורמה.[16] על אירועים אלו הגיב הנשיא הרצוג כ"מראות היום הזה הם חלום בלהות של מדינה".[17]
מפקד חיל האוויר הדיח את אלוף-משנה גלעד פלד, טייס קרב במילואים שעד לאחרונה היה מפקד בסיס רמת דוד, שלהבנתו הוביל את מחאת הטייסים ואי התייצבות לאימונים.[18] פלד התכחש לכך ולאחר שיחה עם מפקד החיל הושב לתפקידו.[19]
ב-24 במרץ נסעו נתניהו ורעייתו ללונדון. בזמן הפגישה עם ראש ממשלת בריטניה בדאונינג 10 התקיימה מחאה כנגד הרפורמה. בנוסף, הודיעו הבריטים באופן חריג שההצהרה המשותפת לשני ראשי הממשלה מבוטלת.[20]
ב-26 במרץ 2023 הודיע ראש הממשלה נתניהו שהוא מפטר את שר הביטחון יואב גלנט,[21] יממה לאחר שהאחרון התבטא בהודעה לכלי התקשורת שהקיטוב בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה המשפטית מהווה "סכנה מיידית לביטחון המדינה". מיד לאחר ההודעה בסביבות תשע בערב זרמו מאות אלפי מפגינים לצומת קפלן, ואלפים ירדו לאיילון וחסמו אותו. באותו ערב התארגנו מחאות באזורים נוספים בארץ, ובכללם בית ראש הממשלה ברחוב עזה, הכנסת וצומת חורב בחיפה. בהפגנות אלו, שנמשכו עד שעות הלילה המאוחרות, השתתפו מאות אלפים בדרישה לעצור את החקיקה ולהחזיר את שר הביטחון לתפקידו.[22] מפגינים פרצו את הגדרות בבית ראש הממשלה, נרשמו עימותים בין חלקם לשוטרים, וראש השב"כ רונן בר הגיע למקום.[23] האוניברסיטאות והמכללות הודיעו על שביתה, ולמעלה מ-20 ראשי רשויות מקומיות הודיעו על שביתת רעב מול משרד ראש הממשלה.[24] בעקבות התגברות המחאה הודיעו מספר חברי קואליציה כי יגבו את ראש הממשלה אם יעצור את החקיקה, ובהם מיקי זוהר, ניר ברקת, עמיחי שיקלי, והמפלגות החרדיות.[25] נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיב לאירועים, פנה לראש הממשלה, חברי הממשלה והקואליציה, הזהיר שדאגה עמוקה אופפת את כל העם, שהביטחון, הכלכלה, והחברה מאוימים, וקרא לעצור את הליך החקיקה לאלתר.[26]
ב-27 במרץ כינס יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסיבת עיתונאים ביחד עם בכירי המשק, והודיע על שביתה כללית במשק, עד אשר יודיע ראש הממשלה כי עצר את תהליך החקיקה, ויחזיר לתפקיד שר הביטחון את יואב גלנט. יו"ר ועד רשות שדות התעופה פנחס עידן, חבר מרכז הליכוד, הודיע כי "עוצרים את כל ההמראות". ההסתדרות הרפואית הודיעה על השבתה כללית של מערכת הבריאות. הסתדרות האחיות,[27] מרכז השלטון המקומי בישראל ואף מספר חברות מסחריות כביג מרכזי קניות הודיעו אף הם על הצטרפות לשביתה[28][29]
על רקע פיטורי שר הביטחון והתעצמות המחאות, קונסול ישראל בניו יורק, אסף זמיר, הודיע על התפטרותו מתפקידו,[30] ולאחר ארבעה ימים בהם לא הגיש מכתב התפטרות רשמי, זמיר פוטר מתפקידו על ידי שר החוץ אלי כהן.
בהמשך היום עלו בימין קולות התומכים בהשהיית החקיקה, ולעומתם עלו קולות המתנגדים בחריפות לעצירתה. בהפגנת ימין שנערכה בערב מול הכנסת השתתפו בין עשרות למאות אלפים בדרישה להמשיך ברפורמה. במהלך ההפגנה הודיע ראש הממשלה נתניהו על השהיית החקיקה עד למושב הבא של הכנסת, כדי לתת זמן לנסות ולהגיע להסכמה רחבה על הרפורמה. ראשי ההסתדרות והשלטון המקומי בירכו על הדברים והודיעו על ביטול השביתה במשק. מאידך, מארגני המחאה טענו שנתניהו הוכיח את כוונתו לחוקק את הרפורמה במושב הבא, ולכן המחאות ימשיכו עד שהרפורמה תיגנז לחלוטין.[31]
באפריל ההפגנות והמחאות נמשכו במוקדים שונים (אם כי בעצימות נמוכה יותר), כשההפגנה המרכזית היא במוצאי שבת בקפלן בתל אביב. ביום שישי 7 באפריל אירעו שני פיגועים, שתי אחיות עולות מאנגליה נרצחו בפיגוע ירי בצומת חמרה, ותייר איטלקי נהרג באירוע דריסה בטיילת.[32] בהפגנה למחרת התקיימה דקת דומיה ונפרשו דגלי ענק של אנגליה ואיטליה.[33]
ב-19 באפריל הפגינו מאות בהפגנה של עמותת הימין "אם תרצו" ליד ביתו של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק,[34] שביסס ב-1995 את המהפכה החוקתית. למחרת הגיעו אלפי תומכים לעודד אותו בקריאות "תודה".[35]
במוצאי שבת 22 באפריל התקיימה ההפגנה השבועית הגדולה בפעם ה-16. ההפגנה הייתה בצל מותו של יהונתן גפן ובאווירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל המתקרב. משפחות שכולות ביקשו שפוליטיקאים לא יבואו לאזכרות הממלכתיות בבתי הקברות, ובקפלן נפרשו כרזות ענק עם הכיתוב "במותם ציוו".[36] קבוצת המחאה "אחים לנשק" פרשה כרזה עם המילים הנסיך הקטן מפלוגה ב' מתוך שירו של גפן, ומתחתיה נר נשמה.[37]
בערב יום העצמאות בתאריך ה-25 באפריל קיימו מארגני המחאה 'מסיבת - מחאה' שבה השתתפו עשרות אלפי אנשים (אם כי לטענת המארגנים השתתפו כמאתיים אלף אנשים) אשר "חגגו למען מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית" וציינו את מאבקם.[38] יום למחרת, במקביל למטס חיל האוויר, העלו מארגני המחאה מסוק הנושא שלט בשטח של 600 מ"ר הנישא ברחבי ישראל, זאת במקביל לפעולות מחאה נוספות.[39][40]
ב-29 באפריל התקיימה הפגנת מוצ"ש בהשתתפות כ-200 אלף איש בקפלן וכ-300 אלף בישראל כולה.[41][42] בקפלן הוקרן סרטון ששלח ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, ובו הביע תמיכה במפגינים נגד הרפורמה.[43]
ב-6 במאי התקיימו ההפגנות השבועיות במוצאי השבת בסימן האלימות בחברה הערבית בהם השתתפו 110-179 אלף מפגינים בתל אביב[44][45][46] ולפי המארגנים כ-390 אלף מפגינים השתתפו בכלל ההפגנות ברחבי הארץ.[47] במהלך ההפגנות המארגנים התייחסו לטענות לפיהן המחאה דועכת בעקבות מספר המפגינים הנמוך יחסית ב"יום השוויון" שנערך ב-4 במאי,[48] וטענו שהמוני המפגינים היוצאים לרחוב מוכיחים אחרת.
מוקדי המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוקדי המחאה העיקריים הם המתחם הכולל את קריית הממשלה וסביבתה בתל אביב, בית הנשיא, בית ראש הממשלה, קריית הלאום בירושלים וכיכר חורב בחיפה. מפברואר 2023 החלו להיערך הפגנות מחאה ביותר מ-150 מוקדים נוספים בישראל, בהן לקחו חלק מאות אלפי משתתפים, בעיקר במוצאי שבת ובימי חמישי. מחאות של ישראלים המונות בין עשרות למאות אנשים מתקיימות גם מחוץ לישראל במקומות בהן יש קהילות ישראליות גדולות כמו בברלין, לונדון, ניו יורק סן פרנסיסקו בוסטון וושינגטון.[49] במרץ 2023 נסע נתניהו לשיחות ברומא, ברלין ולונדון, ובכל אחת מהערים האלו נערכו הפגנות מחאה של ישראלים המתגוררים בעיר.
יום שיבוש לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מהמחאה הוכרז על 1 במרץ כ"יום שיבוש לאומי". רבבות מוחים התאספו במוקדים שונים ברחבי מדינת ישראל.[50] בתל אביב נחסמו נתיבי איילון. מפקד מחוז תל אביב, עמיחי אשד, שפיקד על המשטרה בהפגנות הקודמת, לא היה בישראל. המשטרה פיזרה את המפגינים תוך שימוש בפרשים וברימוני הלם. 11 שוטרים נפצעו במהלך העימותים ושוטר אחד שבר את ידו.[51] אוזנו של אחד המוחים רוטשה כתוצאה מרימון הלם שהתפוצץ לידה.[52] בין הנפגעים היה גם כתב חדשות 13 רוני שצ'וצ'ינסקי.[53] 11 מפגינים פונו לבית החולים איכילוב, מתוכם שניים נשארו לאשפוז,[54] ולפחות 50 מפגינים נעצרו.[55] פעילת מחאה שראתה את רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, מגיעה למספרה בכיכר המדינה הפיצה זאת ברשת וקראה למוחים להתאסף ולהפגין ליד המספרה. חבר הכנסת לשעבר יאיר גולן הצטרף לקריאה והעלה סרטון שלו יחד עם המוחים במקום. לאחר שלוש שעות כוחות משטרה רבים חילצו את שרה נתניהו.[56]
ב-23 במרץ מפגינים הצליחו לעבור את מחסומי המשטרה ולחסום את איילון צפון לתנועה, סמוך לגשר יצחק נבון. המשטרה עצרה 26 חשודים בהפרות סדר בתל אביב.[57]
ב-25 במרץ המשטרה עצרה ארבעה בני אדם שהשתתפו בהפגנה בצומת כרכור. לפי המשטרה, המפגינים חסמו את הצומת והשליכו אבוקות.[58]
תקריות אלימות באירועי המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2023 קציני משטרה השליכו רימוני הלם לתוך המון מפגינים צפוף שגרמו לפציעת מפגינים ולקטיעת אפרכסת האוזן של אחד מהם. שישה שוטרים נחקרו במח"ש על השלכת רימוני ההלם.[59]
ב-1 באפריל תועד פרש משטרה מצליף עם מושכות הסוס במפגינה שהשתתפה בחסימה של אחד מנתיבי איילון.[60]
מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לארגוני המחאה מספר מקורות כספיים. בקמפיין גיוס ההמונים של המחאה נאספו כ-20 מיליון שקלים מכ-40,000 תורמים.[61] זאת במקביל לתרומות שמגיעות מאנשים פרטיים, עמותות ואנשי ציבור. הקרן החדשה לישראל העניקה מענקים למספר עמותות הפועלות במחאה. תנועת "הדגלים השחורים" ו"התנועה לאיכות השלטון" הן ממובילות המחאה ומימונה. הדגלים השחורים מממנת חלק ממוביליה. לדברי תמר הרמן חלק מהתורמים אינם ישראלים וישנם גורמים בינלאומיים השותפים למחאות.[62]
עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 במרץ, הפרקליטות הצבאית החליטה כי אין מניעה לחיילים להשתתף בהפגנות, זאת בתנאי שיעשו זאת בלבוש אזרחי בלבד.
ב-7 בפברואר 2023, חברים בקבוצת "שריונרים להגנת הדמוקרטיה", וביניהם אלופים ותתי אלופים במילואים, חתמו על מכתב שנשלח לראש הממשלה, לשרי הביטחון והמשפטים וליו"ר הכנסת ובו דרישה לעצור את החקיקה ולאפשר דיון ציבורי.[63]
ב-16 בפברואר, קבוצת "לוחמי כיפור 1973" המונה למעלה ממאה לוחמים לשעבר בגילאי 70 ו-80, בהם עטורי עיטורי העוז והמופת, העמיסה טנק שוט מאנדרטת תל סאקי על מוביל טנקים, ויצאה עמו למסע מחאה ברחבי הארץ.[64]
במסגרת המחאה נשמעו קריאות לא להתנדב במילואים כתגובה למהלכי הממשלה האנטי-דמוקרטיים, לדעת המוחים. על מכתבים כאלה חתמו מאות אנשי מערך המבצעים המיוחדים,[65] יוצאי היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), 130 קצינים ולוחמים במילואים של יחידת יהל"ם[66] ויותר מ-200 רופאות ורופאים,[67] לפיהם במצב כזה יחדלו מלשרת במילואים. בנוסף, 400 מבוגרי יחידת מגלן, בהם משרתים פעילים במילואים, כתבו במכתב לשר הביטחון יואב גלנט כי "במידה והרפורמה המשפטית תעבור לא נוכל לעמוד מנגד בחיבוק ידיים".[68]
ב-1 במרץ אמר בראיון בערוץ 12 הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר דן חלוץ, כי אם תעבור החקיקה כפי שהיא, לא יתייצב בשעת מלחמה. הוא הוסיף: "חיילים וקצינים שיזהו שיש כאן דיקטטורה – הם לא באו להיות שכירי חרב של דיקטטור".[69]
ב-5 במרץ, 37 מתוך 40 טייסי קרב של טייסת 69, הודיעו כי יפסיקו את התנדבותם לשירות מילואים, ולא יתייצבו לאימונים, במחאה על הרפורמה שלטענתם עלולה לחשוף אותם לתביעות פליליות בין-לאומיות בבית הדין הבין-לאומי בהאג.[70] מפקד חיל האוויר עדכן את הרמטכ"ל הרצי הלוי, אשר הזהיר את ראש הממשלה ושר הביטחון מפגיעה בכשירות צה"ל למלחמה.[71] ב-8 במרץ, בשיחה עם הרמטכ"ל טענו כ-20 נציגי אנשי מילואים של חיל האוויר, כי מכל הטייסות עולה רוב משמעותי האומרים בצורה מפורשת כי לא ימשיכו לטוס אם הרפורמה תעבור בצורתה הנוכחית.[72] על רקע זה השעה מפקד חיל האוויר תומר בר את הטייס גלעד פלד, אל"ם במילואים, אך החזירו לשירות בהמשך.[73] ב-19 במרץ 180 טייסים ונווטים במילואים, למעלה מ-50 בקרי טיסה וכ-40 מפעילי כלי טיס מופעלים מרחוק הודיעו ליחידותיהם כי לא יתייצבו לאימונים שנקבעו לאותו שבוע ויקדישו את זמנם למאבק נגד החקיקה.[74]
בתגובה פורסם ב-9 במרץ מכתב נגד סרבנות, עליו חתמו הרמטכ"לים לשעבר שאול מופז וגבי אשכנזי ו-34 אלופים לשעבר, אך הסתייגו מההשתלחות בחיילי המילואים.[75]
ב-25 במרץ כינס שר הביטחון יואב גלנט מסיבת עיתונאים ובה קרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית עד אחרי יום העצמאות, והזהיר מפני השלכות קידום החקיקה לאור תופעת הסרבנות. ב-26 במרץ הודיע ראש הממשלה על פיטורי גלנט מתפקיד שר הביטחון.[76] ב-27 במרץ קבע גלנט בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי השפעות הוויכוח החודרות לצה"ל מסכנות את ביטחון המדינה.[77]
אקדמאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 בינואר 2023 בהצהרה משותפת של ראשי אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה, הם הביעו דאגה מהקיטוב והפילוג שנוצר בעם בעקבות המחלוקת על הרפורמה, והתנגדו למהירות קידום הרפורמה המשפטית ללא הסכמה מלאה בקרב הציבור בטענה שהיא עלולה לגרום לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית, על ידי בריחת מוחות והדרה על ידי אוניברסיטאות בחו"ל. הם קראו לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כּן ומשמעותי.[78]
ב-2 במרץ, כ-500 דיקנים, ראשי בתי-ספר, מחלקות וחוגים באקדמיה בעבר ובהווה פרסמו גילוי דעת נגד הרפורמה[79] בו טענו כי "יש במהלכים הללו להוביל להפיכה משטרית, שתשנה את אופי המדינה ותרחיק אותה מחזון מייסדיה ומרוח מגילת העצמאות".
ב-3 במרץ, הסנאט של אוניברסיטת תל אביב פרסם הצהרה רשמית הקוראת "לחדול מן החקיקה המשנה מן היסוד את סדרי המשטר הדמוקרטי בישראל".[80]
ב-4 במרץ, 28 ראשי אוניברסיטאות לשעבר חתמו על גילוי דעת נגד הרפורמה, וטענו כי תאפשר לממשלה לפגוע שלא כדין בזכויות אדם, ובכלל זה לנקוט מדיניות פסולה של פגיעה חמורה בחופש הביטוי והמחקר, הפלית אזרחים ערבים, נשים ולהט"ב והגבלת חופש הביטוי. הם כתבו כי "אם תמומש התוכנית להשתלטות הממשלה על בית המשפט ועל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביטול עצמאותם, לא יהיו מעצורים לכוחה של הממשלה לפעול בדרך שתחסל את הדמוקרטיה הישראלית".[81]
ב-19 במרץ, הסנאט של אוניברסיטת בן-גוריון חיזק את נשיא המדינה על הצגת המתווה שהציע, והזמין את כלל קהילת האוניברסיטה להצטרף ליום השיבוש של ארגוני המחאה. כמו כן קרא לכלל המוסדות להשכלה גבוהה להודיע כי במידה וחקיקת הרפורמה תימשך, תושבת הפעילות בהם ללא הגבלת זמן.[82] נשיא אוניברסיטת תל אביב אריאל פורת כתב במכתב לסגל האוניברסיטה כי אי-ציות הממשלה או רשויות ציבור אחרות לפסיקת בג"ץ תהיה שקולה בחומרתה להפיכה צבאית.[83]
לאחר הודעת ראש הממשלה על פיטורי שר הביטחון בליל ה-26 במרץ, השביתו אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הטכניון, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה את הלימודים בהן, וקראו לעצור את החקיקה ולכנס הידברות לחקיקת מתווה שיוסכם באופן רחב. להשבתת הלימודים הצטרפו גם המכללה האקדמית תל אביב יפו, המכללה למינהל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית תל-חי, בצלאל, ואוניברסיטת רייכמן.[24]
ב-27 במרץ, יממה לאחר פיטורי שר הביטחון גלנט והמחאות הגדולות שבאו בעקבות הפיטורים, הכריזה מועצת התלמידים והנוער הארצית על שביתה בכיתות ז' עד י"ב במוסדות החינוך ברחבי הארץ, פרט לבחינות בגרות ולחינוך המיוחד, וקראה לנבחרי הציבור "לעצור את החקיקה ולהתכנס להידברות באופן מיידי".[84]
אנשי רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 במרץ שיגרו 750 רופאים בכירים, בכללם מנהלי מחלקות וראשי איגודים וחברות של ההסתדרות הרפואית בישראל, מכתב להסתדרות הרפואית, למשרד הבריאות ולממשלה, בו טענו כי ישנה סכנה מיידית לשירותי הרפואה והבריאות בישראל נוכח המהפכה המשפטית, כי רופאות ורופאים בהשתלמויות בחו"ל כבר הודיעו שלא יחזרו, כי מתמחים לא מתכננים את המשך הקריירה שלהם בישראל, כי פרחי רפואה מתארגנים להעתיק את משפחותיהם להתמחות מעבר לים. כי שיתופי פעולה מדעיים מופסקים, תקציבים מוקפאים, וכלל הפעילות האקדמית ברפואה בסכנה גדולה.[85]
לאחר פיטורי שר הביטחון ב-26 במרץ קרא יו"ר ההסתדרות הרפואית ציון חגי לראש הממשלה לעצור את החקיקה. לפני כן נמנעה ההסתדרות הרפואית מלהביע עמדה נחרצת עקב התפיסה שזהו נושא פוליטי וכי בקרב ציבור הרופאות והרופאים המיוצגים על ידי הארגון ישנן מגוון דעות בסוגיה. אולם במשאל שערך הארגון בקרב החברים בו נמצא שכ-90% מהם תומכים בהבעת עמדה.[86] עשרות רופאים מבתי חולים בארץ, בעיקר מבית החולים איכילוב, הודיעו ש"לא יגיעו לעבודה בשל מחלה", וכי הם מתכננים להצטרף לשביתת ההסתדרות.[87]
ב-27 במרץ, לאחר הודעת יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על שביתה כללית במשק, הודיעה גם ההסתדרות הרפואית על הצטרפותה לשביתה.[88] בנוסף הצטרפה לשביתה הסתדרות האחיות בכלל מערכת הבריאות: בבתי החולים, בקהילה ובבריאות הציבור.[89]
כלכלנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2023 פרסמו נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג מאמר בו הזהירו כי הרפורמה המשפטית עלולה לגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל, כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[90]
ב-8 במרץ פרסם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של פורום קהלת, נייר עמדה שבו ביקר את הרפורמה המשפטית על סכנותיה לדמוקרטיה בישראל, בניגוד לעמדה הרשמית של הפורום.[91] ב-16 במרץ התפטר מן הפורום כלכלן נוסף, תום שדה, עקב חילוקי הדעות בנושא.[92]
למעלה מ-300 כלכלנים בכירים, ביניהם חתן פרס נובל לכלכלה אריק מסקין, חתן פרס ישראל מנחם יערי, מנואל טרכטנברג, יוג'ין קנדל, אבי בן בסט, אסף רזין ועומר מואב, חתמו על גילוי דעת המזהיר את ממשלת ישראל כי הרפורמה עלולה להביא לפגיעה חריפה בכלכלה.[93][94]
ב-23 במרץ קרא נגיד בנק ישראל אמיר ירון להיזהר בחקיקת הרפורמה, ולעשותה בהסכמה רחבה תוך שקיפות, כי לטענתו יש לה השלכות עצומות. ראשי פורום מנהלי ובעלי חברות גדולות ישראל, פרסמו הודעה בה גיבו את אמירת הנגיד.[95]
אישי ציבור נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון טען כי מדינת ישראל בדרך לדיקטטורה: "אם ראש הממשלה, ששולט היום בכנסת, רוצה להשתלט על הרשות השופטת, הגוף היחיד שעוד עצמאי על ידי מינוי שופטים - ברור שזו דיקטטורה. זה קרה בהונגריה, בפולין, זה גם קרה בגרמניה בשנות ה-30. אני יודע שזה רגיש, אבל אני חייב להגיד את זה".[96]
יאיר גולן צייץ בטוויטר: "כנגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת - מרי אזרחי רחב היקף". בראיון לרשת 13 הוסיף כי יש שתי דרכים למרי בלתי אלים: הפגנה ושביתה.[97] עורך הדין דוד חודק התפטר ממשרדו לאחר שנפתחה נגדו חקירת משטרה על דבריו: "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה לא אהסס לפתוח באש חיה".[98]
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כתב: "זמן לעבור למלחמה - קרב פנים אל פנים". בתגובה, כתב ראש הממשלה נתניהו כי דברי אולמרט מהווים "דברי הסתה מסוכנים. אני קורא לראשי האופוזיציה: גנו את ההסתה ותפסיקו לדרדר בכוונה את המדינה לאנרכיה".[98][99]
רון חולדאי אמר במהלך הפגנה: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים". בציוץ שכתב לאחר מכן נסה להסביר את עצמו: "בריאיון דיברתי על אמת היסטורית כואבת. האחריות למניעת שפיכות דמים היא על אלו שמחליטים בכנסת והופכים את ישראל לדיקטטורה. עליהם החובה להפסיק את תהליך החקיקה, להגיע להידברות ולמנוע זאת". עוד הוסיף בראיון לערוץ 12 כי לא הייתה כוונה של הסתה בדבריו, וכי אמר דברים אלה בתור אזרח חרד לעתידה של מדינת ישראל כפי שנוסדה על פי מגילת העצמאות[98][100][101]
אל"ם במילואים זאב רז, בעל צל"ש הרמטכ"ל על תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, זומן לחקירה משטרתית בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק שבו כתב: "אם יקום ראש ממשלה ויטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות, ראש הממשלה הזה הוא בן מוות, פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו. גם לנו צריך להיות דין רודף. דין הרודף שלי אומר - אם על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי, חובה להרוג אותו. לא מנומס, מעורר חלחלה, אבל הברירה היא הרבה מתים חפים מפשע, ומוטב להרוג קודם את הפושעים". עורך דינו מסר כי "זאב רז לא קרא לפגוע באיש לרבות נתניהו. הוא שיתף פוסט שהתמקד בתסריט שבו הופכת מדינת ישראל לדיקטטורה. כך או אחרת, הוא חזר בו, מחק את הדברים והסתייג מהם מפורשות".[102]
ההיסטוריון יובל נח הררי, בראיון לאולפן שישי, טען כי אם החוקים יעברו, לא תהיינה עוד בחירות דמוקרטיות בישראל, שכן לא יהיה מי שיגביל את כוחה של הממשלה לשנות את חוקי הבחירות כרצונה.[103]
נושאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד לפני ההכרזה על הרפורמה נערכו הפגנות נגד נושאים שנויים במחלוקת המופיעים בקווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים ושבע.
במרץ 2023 פרסם מטה המאבק שלטי חוצות בערים רבות ברחבי הארץ ובהם חוזר הסלוגן "חובה להתנגד" עם תמונת אגרוף מונף, כשהמשך הסלוגן מקיף את נושאים המשמשים למחאה, בהם: חובה להתנגד לדיקטטורה, חובה להתנגד להרס ההייטק, חובה להתנגד לרדיפת להט"ב, חובה להתנגד להרס בג"ץ, וחובה להתנגד לדיכוי נשים.[104]
התוכנית לסגירת תאגיד השידור הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם השבעת הממשלה, מונה שלמה קרעי לתפקיד שר התקשורת והעלה הצעת חוק להפרטת ופירוק תאגיד השידור הישראלי "כאן",[105] ובעיקר חטיבת החדשות של ערוץ כאן 11.[106] אמנים, יוצרים, אנשי הפקה וטכנאים מחו נגד המהלך. ב-25 בינואר נערכה הפגנה של מאות אנשי תקשורת בכירים בהובלת ארגון העיתונאים והעיתונאיות נגד התוכנית של קרעי, המוחים חסמו את התנועה ברחוב קפלן בתל אביב.[107]
ב-2 בפברואר 2023, דווח כי ראשי הקואליציה מעוניינים להתמקד ברפורמה, ולכן יקפיאו את התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי.[108] אך בהמשך דווח כי קרעי מנסה להכניס את המהלך נגד תאגיד השידור כסעיף בחוק ההסדרים ולהפריט חלק מתחנות הרדיו.[109][110]
ב-22 במרץ 2023, ברקע המחאה המתמשכת נגד הממשלה, הציג קרעי את תוכניתו לשוק התקשורת שכוללת את ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין וכן בביטול הצורך ברישיון לשידור חדשות. סגירת תאגיד השידור הציבורי לא נכללת בתוכנית שהוצגה. כשנשאל על כך השיב קרעי כי "לגבי אופיו ופעילותו של התאגיד, ובפרט בתחום החדשות והאקטואליה, נבחן את הנושא בהמשך ונודיעכם דבר".
מחאת הקהילה הגאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 בדצמבר 2022 התקיימה מחאה בקריית הממשלה בתל אביב כנגד חברותה של מפלגת נעם בממשלה, העברת סמכויות ממשרד החינוך לידי אבי מעוז, וכן כנגד ההסכמה בהסכמים הקואליציוניים לתיקון בחוק איסור אפליה שיאפשר לבעל עסק שלא להעניק שירות שנוגד את מצפונו הדתי.[111][112][113] בבית החולים רמב"ם התקיימה מחאה בעקבות האמירות של חברי הכנסת אורית סטרוק ושמחה רוטמן על תיקון זה.[114]
נהלי משרדי ממשלה המיטיבים עם קהילת הלהט"ב לא בוטלו לדרישתו של מעוז.[115] מסיבה זו ומסיבות אחרות ב-27 בפברואר 2023 התפטר מעוז מהיותו סגן שר בממשלה.[116] ב-21 במרץ התקיימה עצרת מחאה לציון 35 שנים לביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים, בה הובעו התנגדויות לרפורמת לוין וליוזמות נוספות של הממשלה.[117][118] ב-23 במרץ אמרה האגודה למען הלהט"ב כי "הסכנה לקהילה הגאה ולזכויות הפרט לא הוסרה מן השולחן" וכי המחאה תימשך.[119] ב-27 במרץ התפרסם נייר עמדה של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, המנמק את החששות לפגיעה בזכויות להט"בים בעקבות חקיקה צפויה של הממשלה.[120]
בתחילת חודש מאי, פורסמה הוראה חדשה ממשרד ראש הממשלה בה במקום הטפסים שבהם נכתב "הורה 1" ו"הורה 2", בכל מוסדות המדינה יימצאו גם טפסים רשמיים ובהם יהיה רישום הורות תחת הכותרת "אבא" ו"אמא", כחלק מקיום ההסכמים הקואליציוניים בין הממשלה למפלגת נעם. פרסום זה גרר ביקורות מארגונים להט"בים רבים. יונתן ולפר, פעיל בעמותת הבית הפתוח אמר: "האובססיביות של ח"כ מעוז מטרידה. בימים שבו עם ישראל קרוע וכואב, הוא ממשיך לרדוף אחרי הקהילה הגאה ולהעביר את המסר שדמם של חברי הקהילה הגאה אינו שווה לדם של מי שאינו חלק מהקהילה. האיש שעקרונותיו החשוכים הובילו לכך שסירב לתרום דם ולהציל חיי אדם ממשיך לשסות ולא ראוי להיות חבר כנסת".[121][122]
אי-גיוס בני ישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק קרן הארנונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
תחילה של חסימת כביש איילון דרום, תל אביב, 4 במרץ 2023
-
![מיצג נשים לבושות כשפחות מהסדרה "סיפורה של שפחה", תל אביב, 13 בפברואר 2023[ג].](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/03/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA%2C_%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%92_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%92%D7%95%D7%A3%2C_13_%D7%91%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8_2023.jpg/241px-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA%2C_%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%92_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%92%D7%95%D7%A3%2C_13_%D7%91%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8_2023.jpg)
מיצג נשים לבושות כשפחות מהסדרה "סיפורה של שפחה", תל אביב, 13 בפברואר 2023[ג].
-
מחאה בירושלים, 13 בפברואר 2023
-
חרדי נושא שלט ביידיש: "אונדזער שטעטל ברענט!". ירושלים, 13 בפברואר 2023
-
ההפגנה בתל אביב ב-19 בפברואר 2023
-
מחאה בתל אביב, 28 בינואר 2023
-
"מחאת הרולקסים"
-
-
מחאה נגד רפורמת לוין, כיכר הבימה, 14 בינואר 2023
![מיצג נשים לבושות כשפחות מהסדרה "סיפורה של שפחה", תל אביב, 13 בפברואר 2023[ג].](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA,_%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%92_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%92%D7%95%D7%A3,_13_%D7%91%D7%A4%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%A8_2023.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המיזם "ריסטארט-ישראל" - מיזם אזרחי לריכוז המידע על ההתנגדות למהלכי הממשלה בכלל ורפורמת לוין בפרט.
הילו גלזר, אנשי המחאה החליטו למרר את חייהם של בכירי הימין, וזו הצלחה כבירה, באתר הארץ, 30 במרץ 2023- נטע אחיטוב, שרדיה פופוביץ' - יש לו מה לומר למובילי המחאה בישראל, באתר הארץ, 5 באפריל 2023
- בן שלו, מה הפך את השיר של "וייט סטרייפס" להמנון המחאה?, באתר הארץ, 6 באפריל 2023
- אילן לוקאץ', איך הפך "אין לי ארץ אחרת" להמנון המחאה, באתר N12, 7 באפריל 2023
- בר פלג, 20 שבועות למחאה נגד ההפיכה המשטרית, היא כבר הצליחה היכן שהפגנות קודמות נכשלו, באתר הארץ, 25 במאי 2023
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המחאה נגד פיטורי שר הביטחון פרצה בתגובה להודעה של ראש הממשלה על פיטורי שר הביטחון. בהמשך נודע שנתניהו לא שלח מכתב פיטורים ולכן הפיטורים לא נכנסו לתוקף.
- ^ 5 אזרחים בתל אביב-יפו, 3 בירושלים ו-1 בזכרון יעקב.
- ^ את היוזמה שיתפה מרגרט אטווד, מחברת הספר "מעשה השפחה", עליו מתבססת הסדרה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בר פלג, ראשי המחאה יצטרכו להתמודד עם התפשטות האלימות, וכבר חושבים על השלב הבא, באתר הארץ, 19 במרץ 2023
- ^ https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=536797378595289&id=100067950948767
- ^ אדם קוטב, קורין אלבז-אלוש, ליאור אל-חי, אילנה קוריאל, רענן בן צור ואיתמר אייכנר, יותר מ-300 אלף מפגינים הפגינו ברחבי הארץ, באתר ישראל היום, 11 במרץ 2023
- ^ רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי הזהיר: "נעבור ממילים למעשים", באתר ynet, 5 בפברואר 2023
- ^ קורין אלבז-אלוש, מאות הפגינו בתל אביב: "בני חושך השתלטו על הממשלה", באתר ynet, 17 בדצמבר 2022
- ^ חזקי ברוך, גנץ נגד לפיד: "לעמוד על גשר - לא מודל למחאה נגד הממשלה", באתר ערוץ 7, 12 בדצמבר 2022
- ^ לפיד יצא להפגין נגד הממשלה הבאה, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2022
- ^ יאיר לפיד הסית נגד הממשלה הנבחרת בבור בקריה, ואמר לאלוף בצה"ל: אינכם מבינים איפה אתם חיים, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2022
- ^ נינה פוקס, הקרב על המספרים: כמה באמת היו בהפגנה מול הכנסת?, באתר ynet, 13.2.2023
- ^ אנה ברסקי, משה כהן, מתן וסרמן, ארנולד נטייב, המחאה נגד הרפורמה: רבים מפגינים במרכז הבירה, פעילות הרכבת הקלה הופסקה, באתר מעריב אונליין, 13.2.2023
- ^ אנה ברסקי, יום של מחאה: מתנגדי הרפורמה חוסמים צירים מרכזיים ברחבי הארץ, באתר מעריב, 20 בפברואר 2023
- ^ ניר דבורי, המכרז נסגר - ואף טייס באל על לא התנדב להטיס את הזוג נתניהו לרומא, באתר מאקו, 5 במרץ 2023
- ^ ניר דבורי, משרד רה"מ החליט: פתיחת מכרז מיידי לטיסות רה"מ ופמלייתו באמצעות חברות תעופה נוספות, באתר מאקו, 5 במרץ 2023
- ^ שמעון יעיש, מנכ״לית אל על במכתב לעובדים: ״לא ניתן יד לחרמות, בוודאי שלא כנגד ראש הממשלה״, באתר ישראל היום, 6 במרץ 2023
- ^ אור-לי ברלב, מחאה ברומא
- ^ נשיאת איגוד הקהילות היהודיות של איטליה, נעמי די סייני, השמיעה בפני רה״מ דברים חריפים ביותר
- ^ הרצוג תוקף: "מתווה הרפורמה המוצע שגוי ודורסני, יש להחליפו לאלתר"
- ^ בגלל המחאה: טייס מילואים בדרגת אל"ם הושעה מחיל האוויר
- ^ מפקד חיל האוויר חזר בו מהדחת אל"ם גלעד פלד, ממובילי מחאת הטייסים נגד ההפיכה
- ^ איתמר אייכנר, ר"מ בריטניה: "לשמור על הדמוקרטיה". תיעוד: קריאות "בושה" לשיירת נתניהו, באתר Ynet, 24.03.2023
- ^ מורן אזולאי, נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית, באתר ynet, 26 במרץ 2023
- ^ גלנט פוטר, המונים יצאו לרחובות, נתניהו שוקל לעצור חקיקה, ynet, 27.3.2023
- ^ לאחר פריצת הגדרות בבית ראש הממשלה: ראש השב"כ הגיע בדחיפות למקום, מעריב, 27.3.2023
- ^ 1 2 האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, ראשי יישובים ישבתו רעב, יאיר קראוס, תמר טרבלסי חדד, ynet, 26.3.2023
- ^ בכירים בליכוד: "לוין צריך להתפטר, הביא אותנו על סף מלחמה אחים", מעריב, 27.3.2023
- ^ נתניהו יישא נאום לאומה; הרצוג: "לעצור את החקיקה לאלתר", אנה ברסקי, מעריב, 27.3.2023
- ^ הסתדרות האחיות מצטרפת לשביתה הכללית: "הגיע העת שנפעל להביא לאחדות",אדיר כהן, ynet, 27.3.2023
- ^ יו"ר ההסתדרות הודיע: "שביתה כללית במשק מעכשיו", אדם קוטב ואדיר ינקו, ynet, 27.3.2023
- ^ ההסתדרות והשלטון המקומי הודיע על שביתה נרחבת: "לעצור את הטירוף", אורי סלע ומירב כהן, וואלה, 27.03.2023
- ^ אסף זמיר התפטר מתפקיד קונסול ישראל בניו יורק: "הזמן שלי להצטרף למאבק", איתמר אייכנר ומורן אזולאי, ynet, 27.3.2023
- ^ בוטלה השביתה במשק לאור עצירת החקיקה. מובילי המחאה: "אין גניזה - ממשיכים במאבק", באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2023
- ^ תייר נרצח ו-7 נפצעו בפיגוע דריסה בטיילת בתל אביב
- ^ נרות נשמה, דקת דומייה והזדהות עם איטליה: כ-140 אלף הפגינו בת"א
- ^ https://twitter.com/NeriaKraus/status/1648731192164745233?cxt=HHwWooCw8ZWSvOEtAAAA, Twitter
- ^ מול אלפי מפגינים שהביעו תמיכה: אהרן ברק בכה לשירת התקווה
- ^ נגד נאומי פוליטיקאים בטקסי זיכרון: משפחות שכולות מחו במהלך ההפגנות אמש
משפחות שכולות הצטרפו למחאה נגד הממשלה: "זועקים בשם יקירינו" - ^ מחווה ליהונתן גפן וליום הזיכרון, כרזת ענק עם הכיתוב הנסיך הקטן מפלוגה ב' מתוך שיר של יהונתן גפן, ומתחתיו נר נשמה]
- ^ עם "משואת הדמוקרטיה": רבבות ב"מסיבת עצמאות" בקפלן | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ https://twitter.com/BenCaspit/status/1651301616929193985?s=20, Twitter
- ^ esty, באויר ביבשה ובים - מתנות ״אחים לנשק״ למדינה ליום הולדתה ה-75, באתר ריסטארט - ישראל, 2023-04-26
- ^ Masses rally against prospect of fresh overhaul push, as Knesset about to reconvene
- ^ אחרי הפגנת הענק בי-ם, הגיעה התשובה מקפלן: "אנחנו הרוב, ונהיה פה כל שבוע"
- ^ ראש ממשלת ספרד שלח סרטון תמיכה להפגנה בקפלן: "אנחנו איתכם"
- ^ יותר ממאה אלף הפגינו בת"א, עשרות אלפים ברחבי הארץ, באתר ישראל היום, 7 במאי 2023
- ^ אביבית מיסניקוב, השבת ה-18 למחאה | כ-110 אלף הפגינו בתל אביב, באתר n12, 6 במאי 2023
- ^ שבוע 18 למחאה: 179 אלף הפגינו בת"א נגד המהפכה המשפטית | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ https://twitter.com/YallaTikva/status/1654944908711436290?cxt=HHwWhICx6YnoxfctAAAA, Twitter
- ^ אדם קוטב, יום השיבוש חזר, המפגינים לא: "יש עייפות, זה לגיטימי", באתר ynet, 4 במאי 2023
- ^ חיים הנדוורקר, להפגין או לא? ההפיכה החוקתית תפסה את הישראלים בארה"ב במקום לא נוח, באתר הארץ, 22 בפברואר 2023
- ^ כתבי ynet, "יום שיבוש לאומי" מהבוקר: אלו המחאות הצפויות, וזה המשך החקיקה בכנסת, באתר ynet, 1 במרץ 2023
- ^ אלון חכמון, העימותים במחאה בת"א: 11 שוטרים נפצעו, חלקם פונו לבית החולים, באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2023
- ^ המפגין שאיבד את אוזנו: "מי שזרק עליי את הרימון הגיע מיחידה מחורבנת"
בכיר במשטרת ת"א השליך רימון הלם, מבלי להסתכל לאן. מפגין שנפצע: "ירו בכינון ישיר, חטפתי ישר באוזן" - ^ קיץ ברבנר, כתב חדשות 13 נפצע לאחר שנפגע מרימון הלם בהפגנה בת"א | תיעוד דרמטי, באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2023
- ^ 11 פצועים במחאה: חתכים, כוויות וחבלות גוף, באתר "סרוגים", 1 במרץ 2023
- ^ אלפי מפגינים בירושלים, חסימות בכביש בחוף | עדכונים מ"יום השיבוש הלאומי", באתר מאקו, 1 במרץ 2023
- ^ כלכליסט ו-ynet, "המדינה בוערת ושרה מסתפרת": רעיית רה"מ חולצה ממספרה בכיכר המדינה, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2023
- ^ איילון צפון נחסם לתנועה סמוך לגשר יהודית, 26 עוכבו או נעצרו באזור ת"א, באתר ynet, 23 במרץ 2023.
- ^ כתבי "הארץ", איילון נחסם, מכת"זית הופעלה נגד המוחים; מפגינים הותקפו באור עקיבא, באתר הארץ, 25 במרץ 2023.
- ^ לוי, לירן; תורג'מן, מאיר (2023-03-12). "הקצין שהשליך רימוני הלם נחקר במח"ש: "זרקתי לשטח פתוח, לא פגעתי במפגינים"". Ynet. נבדק ב-2023-05-28.
- ^ קובי רוזן, השוטר שהצליף במפגינה כשהיה על סוס ייחקר באזהרה, באתר כיכר השבת, 2 באפריל 2023.
- ^ הצטרפו למלחמה בדיקטטורה!, באתר beactive.co.il
- ^ יפעת ארליך, מאיפה מגיעים המיליונים להפגנות נגד הרפורמה המשפטית?, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2023
- ^ האיום של השריונרים: "הרפורמה במערכת המשפט תפגע במערך המילואים",טל לב רם, מעריב, 07/02/2023
- ^ מחאה חריגה נגד הרפורמה: לוחמי שריון ממלחמת יום כיפור גנבו טנק מאתר הנצחה בגולן, אנה ברסקי, אלון חכמון, טל לב רם, מתן וסרמן, מעריב, 16/02/2023
- ^ אתי אברמוב, "לא נתנדב לדיקטטורה": יוזמי מכתב אנשי מערך המבצעים המיוחדים מדברים, באתר ynet, 26 בפברואר 2023
- ^ קורין אלבז-אלוש, יהל"ם, 669, שלדג, 8200, בקרה אווירית - עוד ועוד מילואימניקים מתריעים: "נתקשה לשרת", באתר ynet, 3 במרץ 2023
- ^ אדיר ינקו, יותר מ-200 רופאים: "לא נשרת עוד במילואים אם תימשך החקיקה הדורסנית", באתר ynet, 6 במרץ 2023
- ^ אורי סלע, מאות בוגרי מגלן לגלנט: במידה והרפורמה המשפטית תעבור -- לא נעמוד מנגד. וואלה, 5 במרץ 2023
- ^ הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ: "אם החקיקה תעבור כפי שהיא - לא אתייצב בשעת מלחמה". וואלה, 27/03/2023
- ^ יוסי יהושוע, 37 טייסים בטייסת קרב הודיעו: לא נתייצב לאימוני מילואים במחאה על המהפכה המשפטית, באתר ynet, 5 במרץ 2023
- ^ רועי שרון, גילי כהן, איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, מכתב הטייסים: אזהרת הרמטכ"ל והטיפול של צה"ל בקצינים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 05 במרץ 2023
- ^ טל לב רם, נציגי הטייסים לרמטכ"ל: רבים יפסיקו לטוס אם הרפורמה תעבור. מעריב, 8 במרץ 2023
- ^ טל לב רם, "יחזור לטוס: מפקד חיל האוויר ביטל את השעיית הטייס הבכיר", מעריב, 10/03/2023
- ^ "מאיומים לסרבנות פעילה: טייסים במילואים הודיעו - לא נתייצב השבוע לאימונים", עמוס הראל, הארץ, 19 במרץ 2023
- ^ 36 רמטכ"לים ואלופים לשעבר חתמו על עצומה נגד סרבנות: "לשמור את צה"ל מעל למחלוקת הפוליטית", באתר הארץ, 9 במרץ 2023
- ^ נתניהו פיטר את גלנט אחרי שהתריע מפני סכנות המהפכה המשפטית, מורן אזולאי, ynet, 26.03.2023
- ^ גלנט בדיון סגור בכנסת, אחרי שפוטר: "אנחנו במשבר חריף וחסר תקדים", יואב זיתון, מורן אזולאי, סיון חילאי, ynet, 28.3.2023
- ^ תמר טרבלסי חדד, ראשי האוניברסיטאות בביקורת חריפה נגד המהפכה המשפטית: "פגיעה אנושה באקדמיה הישראלית", באתר ynet, 26 בינואר 2023
- ^ כ-500 דיקנים ובכירים באקדמיה נגד ההפיכה המשטרית: ״לעצור מיד את החקיקה״, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2023
- ^ סנאט אוניברסיטת ת"א: "קוראים לממשלה ולכנסת לחדול מהחקיקה", באתר כלכליסט, 03 במרץ 2023
- ^ רראשי האוניברסיטאות לשעבר מאוחדים: עצרו את הרפורמה המשפטית, באתר אייס, 4 במרץ 2023
- ^ "ארנולד נטייב, המוסדות להשכלה גבוהה יושבתו? האולטימטום של אוניברסיטת בן-גוריון, באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אי ציות לביהמ"ש – כמו הפיכה צבאית", באתר ישראל היום, 18 במרץ 2023
- ^ יאיר קראוס, מועצת התלמידים מכריזה על שביתה מהבוקר, האוניברסיטאות עוצרות את הלימודים, באתר ynet, 27 במרץ 2023
- ^ רופאים בכירים נגד המהפכה המשפטית: "לא ניתן יהיה להמשיך לתפקד ולהוביל מערכת בריאות במשטר בלתי דמוקרטי", ליאור אל-חי, ynet, 15.3.2023
- ^ יו"ר ההסתדרות הרפואית: "הגענו לקו האדום, קורא לנתניהו לעצור את החקיקה". עידו אפרתי, הארץ, 26.3.2023
- ^ מוסדות אקדמאיים, רופאים ורשויות מקומיות: המשק יושבת במחאה על המהפכה המשפטית, אורי סלע, מירב כהן ויואב איתיאל, וואלה, 26.3.2023
- ^ יו"ר ההסתדרות הודיע: "שביתה כללית במשק מעכשיו", אדם קוטב, אדיר ינקו, גד ליאור, ynet, 27.3.2023
- ^ "הגיע העת שנפעל להביא לאחדות",אדיר כהן, ynet, 27.3.2023
- ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
- ^ כלכלן פורום קהלת על הרפורמה: "חושש שתכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה", ישראל היום, 8/3/2023
- ^ הכלכלן שהתפטר והמסמכים שנמחקו: רפורמת המשפט מפלגת את פורום קהלת, עידן ארץ, גלובס, 16.3.23
- ^ מאות כלכלנים נגד הרפורמה המשפטית: "נזק חסר תקדים" | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות | כלכליסט, באתר calcalist, 2023-01-27
- ^ נגיד בנק ישראל בריאיון ב-CNN נגד המהפכה המשפטית: "הליך חפוז ללא הסכמה, עלולה להחליש את המוסדות", מתן סולומון, 12N, 15.3.23
- ^ יעלון: השתלטות על הרשות השופטת זו דיקטטורה, זה קרה בגרמניה בשנות ה-30, באתר כאן, 22.1.2023
- ^ יאיר גולן: "נגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת - מרי אזרחי", באתר רשת 13, 2023
- ^ 1 2 3 אחרי שאמר ש"יילחם באש חיה" - עו"ד דוד חודק התפטר, באתר N12, 2023
- ^ אולמרט: "זמן לעבור לשלב המלחמה - לא בנאומים אלא קרב פנים אל פנים", באתר ישראל היום, 2023
- ^ חולדאי מגיב לראשונה על תלונת הליכוד: "לדיקטטורה אפשר להתנגד רק בכוח", באתר N12, 2023
- ^ חולדאי: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים", באתר רשת 13, 2023
- ^ הטייס שקרא להרוג "ראש ממשלה שינהיג דיקטטורה" זומן לחקירה במשטרה, באתר וואלה, 2023
- ^ אולפן שישי, 11 במרץ 2023
- ^ ברוך קרא, מארגני המחאה הודיעו: יום חמישי - "יום ההתנגדות לדיקטטורה", באתר חדשות 13, 5 במרץ 2023
- ^ הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג-2022
- ^ התוכנית של הליכוד: סגירת תאגיד השידור הישראלי
- ^ שגיא בן נון, תעשיית הטלוויזיה בכנס חירום: "האיום על התאגיד הוא מלחמה נגד הציבור", באתר וואלה!, 25 בינואר 2023
- ^ טרבלסי, נבו; זקן, דני (2023-02-02). "הוקפאה התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי". Globes. נבדק ב-2023-02-02.
- ^ מור הופרט, מחלוקת בליכוד במאבק על עתיד תחנות הרדיו של התאגיד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2023-02-20
- ^ "כמו גנב בלילה": קרעי ניסה לפגוע ב'כאן' דרך חוק ההסדרים, באתר סרוגים
- ^ נועם דביר, מחאה ראשונה נגד הממשלה? מחר - מפגן תמיכה בקהילה הגאה, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2022
- ^ מפגן תמיכה בקהילה הגאה בת"א: "קו אדום לשנאה ולאפליה", באתר אייס, 28 בדצמבר 2022
- ^
ציוץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל ברשת החברתית טוויטר, 28 בדצמבר 2022
- ^ רדיו צפון 104.5FM, "מי שיחליט לא לטפל לא יעבוד אצלנו": גוברת המחאה נגד חוק האפליה, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2022
- ^ מורן אזולאי, אבי מעוז מתפטר מהממשלה: "אשרת את הציבור מהכנסת", באתר ynet, 27 בפברואר 2023
- ^ אבי מעוז התפטר מתפקידו כסגן שר, באתר ערוץ 7, 2023
- ^ יובל בגנו, 35 שנה לביטול האיסור על משכב זכר: הקהילה הגאה קיימה עצרת מחאה נגד הרפורמה, באתר מעריב אונליין, 21 במרץ 2023
- ^ רן דנקר בעצרת המחאה של קהילת הלהט"ב: "קורא למנהיגי ישראל להתאפס", באתר ישראל היום, 21 במרץ 2023
- ^ ציוץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל ברשת החברתית טוויטר, 23 במרץ 2023
- ^ הפגיעה בזכויות להט״בים.ות בעקבות השינויים המשטריים - נייר עמדה #37, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 27 במרץ 2023
- ^ אבא ואמא יוחזרו לטפסים הרשמיים - כך הגיב ח"כ אבי מעוז, באתר ynet, 1 במאי 2023
- ^ מכתב רשמי לשרים, לדרישת אבי מעוז: ודאו שיש לא רק טפסי "הורה 1" ו"הורה 2", באתר ynet, 1 במאי 2023
