גיה קנצ'לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיה קנצ'לי
გია ყანჩელი
Gia Kancheli.jpg
לידה 10 באוגוסט 1935
טביליסי, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 2019 (בגיל 84)
טביליסי, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הממלכתית של טביליסי, הקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, סימפוניה, פסקול עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, סינתיסייזר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ECM עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גיה קנצ'ליגאורגית: გია ყანჩელი;‏ 10 באוגוסט 19352 באוקטובר 2019) היה מלחין גאורגי, שהתגורר משנת 1996 בבלגיה. בימי השלטון הסובייטי בארצו הוכתר כאמן העם של ברית המועצות (1988) וזכה בפרס המדינה של ברית המועצות (1976). קנצ'לי היה חתן פרס וולף לאמנות בשנת 2008.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיה קנצ'לי נולד בטביליסי שבגאורגיה, אז ברפובליקה הסובייטית הפדרלית הסוציאליסטית עבר-הקווקז, חלק מברית המועצות, לאלכסנדר קנצ'לי, רופא במקצועו. לכן ברוסית נהוג לקרוא לו "גיה אלכסנדרוביץ' קנצ'לי". בילדותו הוא למד בבית ספר למוזיקה. אחר כך נרשם ללימודי גאולוגיה באוניברסיטת טביליסי, אולם זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1959, עבר ללמוד בקונסרבטוריון הממלכתי למוזיקה בעירו. הוא למד שם עד שנת 1963 בכיתת ההלחנה של יונה טוסקיה.

פעילותו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן הוא עבד כמלחין עצמאי. עוד כסטודנט יצר קנצ'לי גם שירי מוזיקה קלה - בסגנון פופ ושנסונים. בשנים 1986-1967 הוא כתב שבע סימפוניות וזכה למוניטין כ"אוונגרדיסט". השפה המוזיקלית ביצירות אלה כוללת על רקע של קטעי מנגינה איטית במודוסים מינוריים קטעים דיסקורדנטים ארוכים, מאופקים ומיוסרים לכלי מיתר. רודיון שצ'דרין הגדיר את קנצ'לי "סגפן בעל מזג של מקסימליסט, הר געש מאופק" [1]. חלק מיצירותיו בוצעו בבכורה עולמית בסיאטל או על ידי הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של קורט מזור. האופרה שלו "מוזיקה לחיים" הוצגה בטביליסי בשנת 1984. קנצ'לי נודע גם כמלחין של מוזיקה לסרטים ולהצגות תיאטרון, בין היתר לסרט "הרים כחולים או סיפור בלתי אפשרי" בבימוי אלדר שנגלאיה (1984), "נשיקת הדוב" בבימוי סרגיי בודרוב (2002), ולסרטים רבים של הבמאי גאורגי דאנליה.

החל משנת 1966 שיתף פעולה עם רוברט סטורואה, הבמאי הראשי של התיאטרון הלאומי רוסתוולי. בשנת 1971 התמנה למנהל המוזיקלי של התיאטרון. אחרי 1971 הלחין מוזיקה להצגה "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט וב-1975 למחזה "ריצ'רד השלישי" מאת ויליאם שייקספיר (1979).

בשנים 1978-1971 לימד קנצ'לי הלחנה בקונסרבטוריון הממלכתי בטביליסי. החל משנת 1979 כיהן כמזכיר איגוד הקומופוזיטורים של גאורגיה ובשנים 1989-1984 היה יושב הראש שלו. בשנת 1976 זכה קנצ'לי בפרס הלאומי של גאורגיה הסובייטית עבור הסימפוניה הרביעית שלו. היא בוצעה לאחר מכן בינואר 1978 בארצות הברית על ידי תזמורת פילדלפיה תחת שרביטו של יורי טמירקאנוב. מאז יצירותיו זכו לביצועיהם של מבצעים ידועי שם כמו דניס ראסל דייוויס, ג'אנסוג קחידזה, גדעון קרמר, יורי בשמט, קים קשקשיאן, מסטיסלב רוסטרופוביץ', רביעיית קרונוס ואחרים[1].

החל משנת 1991, אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בארצו, התיישב קנצ'לי במערב אירופה: קודם בברלין, אחר כך החל מ-1995 באנטוורפן שבבלגיה, בה כיהן כמלחין הבית של הפילהרמונית המלכותית של פלנדריה.

המוזיקה של קנצ'לי הייתה תכופות טונאלית מאוד, פשוטה, לפעמים אף מינימליסטית. עם המלחינים שהשפיעו על כתיבתו נמנה בלה ברטוק.

קנצ'לי נפטר ב-2 באוקטובר 2019.

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפעולות הצבאיות של רוסיה בגאורגיה ובאוקראינה זה מספר שנים נמנע קנצ'לי מלבקר בה.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1972 - אמן מצטיין של גאורגיה הסובייטית
  • 1976 - פרס המדינה למוזיקה של ברית המועצות - עבור הסימפוניה הרביעית "זכרו של מיקלאנג'לו"
  • 1980 - אמן העם של גאורגיה הסובייטית
  • 1981 - הפרס הממלכתי ע"ש שותא רוסתוולי של גאורגיה - על תרומתו להצגה "ריצ'רד השלישי"
  • 1987 - פרס ניקה על מוזיקת קולנוע - על הפסקול של הסרט "קין דזה דזה".
  • 1988- קיבל את התואר "אמן העם" של ברית המועצות
  • 1998 - הפרס "טריומף"
  • הפרס "השחף"
  • 2008 - פרס וולף לאמנויות
  • עיטור מסדר הכבוד של גאורגיה

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתזמורת (כולל עם סולנים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 7 סימפוניות:
    • 1967 - הסימפוניה מס.1
    • 1970 - הסימפוניה מס.2 "שירים"
    • 1973 - הסימפוניה מס.3
    • 1974 - הסימפוניה מס.4 "לזכרו של מיקלאנג'לו"
    • 1977 - הסימפוניה מס.5 "לזכר הורי"
    • 1980-1978 - הסימפוניה מס.6
    • 1986 - הסימפוניה מס.7 "אפילוג"
  • יצירות אחרות לתזמורת
    • 1961 קונצ'רטו לתזמורת
    • 1963 לרגו ואלגרו לפסנתר, טימפני ותזמורת מיתרים
    • 1989 Vom Winde beweint (קינה מפי הרוח) לזכרו של גיווי אורג'וניקידזה, ליטורגיה לתזמורת גדולה ולוויולה סולו
    • 1990 - תפילות שחרית לחלילי אלטו, תזמורת קטנה ופונוגרם - החלק הראשון במחזור "חיים ללא חג המולד"
    • 1992 - Abii ne viderem (הפניתי משם את פני שלא אראה) לחליל אלטו ותזמורת קטנה
    • 1992 - Noch einen Schritt -(עוד צעד) לוויולה מאחורי הבמה, לתזמורת ולפונוגרם
    • 1993 - Flügellos - ללא כנפיים - לתזמורת גדולה
    • 1994 - Trauerfarbenes Land (ארץ בצבע הצער) לתזמורת גדולה
    • 1994 - V & V (Violin and Voice) - כינור וקול - כינורות, תזמורת ופונוגרם
    • 1995 - à la Duduki לחמישייה עם חמישיית כלי נשיפה ממתכת ולתזמורת
    • 1995 - Simi (סימי) לצ'לי ולתזמורת גדולה
    • 1996 - Valse Boston (ואלס בוסטון) לפסנתר ולתזמורת כלי קשת
    • 1998 - Childhood Revisited - (בחזרה לילדות) לאבוב ולתזמורת קטנה
    • 1999 - Sio (סיו) לפסנתר, לכלי הקשה ולתזמורת כלי קשת
    • 1999 - Rokwa - (רוקווה) לתזמורת גדולה
    • 2000 - Al niente (בשום דבר) לתזמורת גדולה
    • 2000 - Eine Kleine Daneliade (דנליאדה קטנה) לכינורות, פסנתר, כלי הקשה (לפי בחירה - ad libitum) ותזמורת כלי מיתר
    • 2000 - Ergo (על כן) לתזמורת גדולה
    • 2002 - Fingerprints (טביעות אצבע) לתזמורת גדולה
    • 2002 - Lonesome (לבד) לכינורות ולתזמורת גדולה
    • 2002 - Warzone (אזור לחימה) לתזמורת גדולה
    • 2004 - Twilight (דמדומים) ל-2 כינורות ולתזמורת קטנה
    • 2006 - Ex Contrario (אדרבא) ל-2 כינורות ולתזמורת קטנה
    • 2006 - Kàpote לאקורדיון ותזמורת קטנה
    • 2007 - Broken Chant (שיר שבור) לאבוב, לכינורות ולתזמורת
    • 2007 - Silent Prayer (תפילה שקטה) לכינורות, צ'לי, תזמורת קטנה ולפונוגרם
    • 2010 - Bridges to Bach (גשרים אל באך) לכינורות ולתזמורת קטנה
    • 2012 - Lingering (התמהמהות) לתזמורת גדולה
    • 2015 - Nu.Mu.Zu (נו.מו.זו) לתזמורת גדולה

מוזיקה קאמרית וכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1961 - חמישייה לכלי נשיפה
1992 - תפילות ערבית לרביעיית מיתרים ולפונוגרם - החלק ה-4 במחזור "חיים ללא חג מולד"
1994 - Magnum ignotum (הנעלם הגדול) לכלי נשיפה, קונטרבס ו 3 פונוגרמות
1994 - Having Wept בכייה לצ'לי סולו
1995 - Rag-Gidon-Time לכינורות ולפסנתר
1996 - Instead of a Tango (במקום טנגו) לכינורות, קונטרבס, פסנתר ובנדונאון
1996 - Time… and Again לכינורות ולפסנתר
1997 - L'istesso tempo (באותו המקצב) לרביעייה עם פסנתר
1997 - With a Smile for Slava (עם חיוך לסלאבה) לצ'לי ולפסנתר
2008 - Ninna Nanna (שיר ערש* לחלילים ולתזמורת כלי קשת
2009 - Simple Music for Piano (מוזיקה פשוטה לפסנתר)
2010 - Chiaroscuro - אורצל - לרביעיית מיתרים
2013 - חמישיית כלי נשיפה.

מוזיקה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אופרות:
1984-1982 - גרסה חדשה - 1999 - האופרה "מוזיקה לחיים" ב-2 מערכות,
  • יצירות אחרות
Светлая печаль 1985-1984 (עצבות מוארת) לשני קולות ילדים, מקהלת ילדים ותזמורת גדולה
1991 -תפילות יומיות לקול של ילד, קלרנית ותזמורת קטנה

החלק ה-2 של המחזור "חיים ללא חג מולד"

1992 - תפילות ערבית ל 8 קולות קונטראלטו ולתזמורת קטנה - החלק ה-3 של המחזור " חיים ללא חג מולד"
  • 1993 - תהלים כ"ג לסולנית סופרן ולתזמורת קטנה
  • 1994-1993 - Exil (גלות) לסופרן, חלילי אלטו, כלי קשת וסינתיסייזר - החלק הראשון - גרסה קאמרית ליצירה קודמת
Caris Mere 1994 (בגאורגית:אחרי הרוח) לסופרן ולאלטו
1994 - Lament (קינה) - קונצ'רטו לזכרו של לואיג'י נונו לסופרן, כינורות ולתזמורת גדולה
1997-1996 - Diplipito (דיפליפיטו)- לקונטרטנור, צ'לי ולתזמורת קטנה
1999 - And Farewell Goes out Sighing… (ציטוט מ"טרוילוס וקרסידה" מאת שייקספיר) לקונטרטנור, לכינורות ולתזמורת גדולה
  • 1999- Styx (סטיקס) למקהלה מעורבת, לאלטו ולתזמורת; עובד למקהלה מעורבת, לכינורות ולתזמורת ב-2007
  • 2001 - Don't Grieve (לא להתאבל) סוויטה קולית-סימפונית לבריטון ולתזמורת גדולה
  • 2003 - Little Imber (אימבר הקטנה) - לקול גבר, מקהלת גברים, חלילים, אבוב, גיטרה, סינתיסייזר, כלי קשת ופונוגרם
  • 2005 - Amao omi (מלחמה חסרת טעם) למקהלה מעורבת ולרביעיית סקסופונים
  • 2005 Helesa (הלסה)
  • 2008 - Lulling the Sun -לערש את השמש - למקהלה מעורבת ולכלי הקשה
  • 2009 - Dixi (אמרתי) למקהלה מעורבת ולתזמורת גדולה
  • 2013 - Angles of Sorrow (מלאכי הצער) למקהלת ילדים, כינורות, צ'לי ותזמורת קטנה
  • 2017 - Deda Ena (שפת האם) למקהלת ילדים ולתזמורת

מוזיקה לסרטים. פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1964 — ילדי הים (ზღვის შვილები- זר'ווִיס שווִילֶבִּי) (גאו')
  • 1965 — זהב ოქრო (אוֹכּרוֹ) (סרט אנימציה)
  • 1967 — רומן מלנכולי (სევდიანი რომანი סֵוודִיאַנִי רוֹמַנִי) (סרט אנימציה)
  • 1968 — תערוכה בלתי רגילה (არაჩვეულებრივი გამოფენა - אַרַאצ'ווֶאוּלֶבּרִיווִי גַמוֹפֶּנָה) (אנ') (בבימוי אלדר שנגלאיה (אנ'))
  • 1968 - הבת הבלונדינית (סרט קצר) (ქერათმიანი ქალიშვილი - כֵּרַאתְמִיאַנִי כַּאלִישׁווִילִי)
  • 1968 — אל תיקח ללב! - (אַר אִידַרְדוֹ - არ იდარდო!), בימוי:גאורגי דאנליה)
  • 1970 — תחרות — (კონკურენცია קוֹנקוּרֵצִיָה) (סרט אנימציה)
  • 1970 — פֶּאוֹלה (ფეოლა) (סרט קצר)
  • 1970 — הכד (ქვევრი - כְּווֶבְרִי, כד יין גדול לשימור יין) - (גאו') (סרט קצר)
  • 1971 — שכנים (მეზობლები - מֶזוׂבּלֶבּי) (סרט קצר)
  • 1972 — בימי פריחת השקדייה (როცა აყვავდა ნუში - רוׂצׇה אקוואוודה נּושי)
  • 1972 — אבנים לבנות (თეთრი ქვები- תֵתרִי כְּווֵבִּי) (סרט קצר)
  • 1972 — גלדיאטור (გლადიატორი - גלַאדִיאטוֹרִי) (סרט קצר)
  • 1972 - נגני זורנה קשישים (בֵּבֵּרִי מֵזוּרנֵאֵבִּי) (גאו')
  • 1973 — שיא (რეკორდი - רֵקוֹרדִי)
  • 1973 - סבא סיבירי (צִימבִּירֵלִי פַּאפַּא - ციმბირელი პაპა) (רו')
  • 1974 — תמהונים (שֵׁרֵקִילֵבִּי - შერეკილები) (אנ') עם גַ'אנסוּר' קַאחִידזֶה (אנ')
  • 1974 — קפיטנים (קַפִּיטַנֵבִּי - კაპიტნები)
  • 1974 — ביקור לילי (רַ'אמִיס וִיזִיטִי - ღამის ვიზიტი) (רו')
  • 1974 — ביצים מכושפות (אנימציה) (גַ'אדוֹסנוּרִי קווֵרצֵחבִּי - ჯადოსნური კვერცხი)
  • 1975 — השבוי הקווקזי (קַאווקַאסיוּלִי טקְווֶה - კავკასიელი ტყვე)
  • 1975 — רומן קווקזי (קַאווקַאסיוּרִי רוֹמַנסִי - კავკასიური რომანსი)
  • 1977 — האמא החורגת של סַאמַאנִישׁווִילִי (סַאמַאנִישׁווִילִיס דֵדַאנַאצווַאלִי - სამანიშვილის დედინაცვალი) (רו')
  • 1977 — מִימִינוֹ (მიმინო) (אנ')
  • 1977 — קולנוע (קִינוֹתֵאַטְרִי - კინოთეატრი)
  • 1978 — מספר ראיונות בנושאים אישיים רַאמְדֵנִימֶה אִינטֵרווִיוּ פִּירַאדִי סַאקִיתְחֵבּזֶה (גאו')
  • 1978 — חַנוּמָה (ხანუმა) (אנ')
  • 1978 — סיפור קווקזי (קַאווקַאסיוּרִי אַמבַּאווִי - კავკასიური ამბავი)
  • 1979 — דיומא בקווקז (דִיוּמַא קַאווקַאסִיאַשִׁי - დიუმა კავკასიაში) (רו')
  • 1979 — ארץ אבותינו (צִינַאפַּרתָה מִיצָה - წინაპართა მიწა) (רו')
  • 1980 — אמי היקרה (בנך, אדמה) משובליורו צ'מו מיצאב -მშობლიურო ჩემო მიწავ - בבימוי רזו צ'חאידזה
  • 1983 — הרים כחולים או הרים כחולים סיפור לא יאמן (צִיסְפֵּרִי מְתֵבִּי אַנוּ דַאוּגֵ'רֵבֶּלִי אַמְבַּאווִי) (אנ') בבימוי אלדר שנגלאיה
  • 1984 — היום ארוך מהלילה - דגס גאמה אוטנביה დღეს ღამე უთენებია - בבימוי לאנה גוגוברידזה
  • 1986 — קין-דזה-דזה! - בבימוי גאורגי דנליה
  • 1987 — מלך ליר - מפה לירי - მეფე ლირი
  • 1988 — חיי דון קיחוטה וסנצ'ו פאנסה צחוברבה דון קיחוטיסה דה סאנצ'ו פנצ'וסי - ცხოვრება დონ კიხოტისა და სანჩოსი - סדרת טלוויזיה גאורגית-בסקית - בבימוי רזו צ'חאידזה
  • 1990 — - אה, הטלוויזיה האיומה, האיומה הזאת! - אוה, אס סאשינלי שאסינלי טלוויזורי ოჰ, ეს საშინელი, საშინელი ტელევიზორი - בבימוי טמור פאלאוונדישווילי
  • 1990 — דרכון - (פאספורט) פאספורטי - პასპორტი - בבימוי גאורגי דנליה
  • 1998 — ראשי כסף - Серебряные головы (רוסיה) - סרט מדע-בדיוני - בימוי יבגני יופית
  • 2004 — פצצה לאומית - מילי בומבה - (אזרבייג'ן) - בבימוי וגיף מוטפאייב
  • 2009 — אושר - בדניירבה - ბედნიერება - סרט קצר
  • 2010 — Felicita - פליצ'יטה - סרט קצר
  • 2010 —מעבר להרים - סרט קצר
  • 2012 — קו דזין דזה דזה - סרט מצוייר
  • 2017 - בני ערובה (מְדזֵוולֵבִּי - მძევლები) (אנ')

הופיע בסרטים הבאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 — גיה קנצ'לי (תיעודי)
  • 2011 — גיה קנצ'לי, חיים בצלילים (תיעודי)
  • 2012 — Mimino - Secret Soviet movie (Documentary)
  • 2012 — גאוגי דאנליה (תיעודי)
  • 2014 — Goodbye to Language
  • 2016 — Voyage of Time

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיה קנצ'לי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]