גיורא מנור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיורא מנור
מנור, 1940. מתוך מאגר ביתמונה, הספרייה הלאומית.
מנור, 1940. מתוך מאגר ביתמונה, הספרייה הלאומית.
לידה 23 ביוני 1926
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במרץ 2005 (בגיל 78)
משמר העמק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1939
שם לידה Alex Karpeles עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 במרץ 2005 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים שומריה (מוסד חינוכי) (1945) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גיורא מנור (23 ביוני 1926, י"א תמוז ה'תרפ"ו, פראג, צ'כוסלובקיה - 28 במרץ 2005, י"ז באדר ב' ה'תשס"ה, משמר העמק, ישראל) היה במאי תיאטרון, מבקר אמנות, חוקר ועורך ישראלי. ממקימי להקת הנח"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנור נולד ב-23 ביוני 1926 בפראג, צ'כוסלובקיה, בשם אלכס קרפלס, ליוסף ולהילדה קרפלס, יהודים אמידים דוברי גרמנית. אביו עסק בטקסטיל והיה פעיל פוליטית במסגרת המפלגה הקומוניסטית והתנועה הציונית. בילדותו למד בבית הספר היהודי ברובע יוספוב. לאחר שהחליטו הוריו לעלות לישראל ורכשו קרקע ביקנעם, עבר מנור ללמוד בבית הספר האנגלי בפראג. בשנת 1939, לאחר כיבוש צ'כוסולובקיה על ידי גרמניה, זייף דודו, שהיה אזרח בריטי, תעודה לפיה מנור הוא בנו. יחד ברחו מצ'כוסלובקיה, ומנור עלה לארץ. עם עלייתו הצטרף מנור לקיבוץ משמר העמק בו היה חבר עד מותו. הוריו ואחותו, שנותרו בפראג על מנת לחסל את עסקיהם לפני העלייה ארצה, נשלחו למחנה הריכוז טרזיינשטט וניספו בשואה.

במשמר העמק גידלוהו דודו גדעון ואשתו רחל, והוא אימץ את שם המשפחה של דודו, מנור. בין השנים 1939–1945 למד במוסד החינוכי, בקבוצת "אורן". בעת התחנכותו במוסד החל להתעניין בבימוי תיאטרון ועסק בענייני תיאטרון ותרבות. בשנת 1947 לקח מנור שנת חופש מהקיבוץ, התגורר בתל אביב ועבד בתיאטרון הקאמרי כעוזרו של יוסף פסובסקי. בין השאר היה עוזרו בעת העלאת ההצגה הוא הלך בשדות שכתב בן קיבוצו, משה שמיר.

בינואר 1950 התגייס לצה"ל, והיה ממקימיה של להקת הנח"ל, הבמאי והמנהל הראשון של הלהקה. מנור ביים את שתי התוכניות הראשונות של הלהקה - "מיריק מסתדרת" ו-"האגדה על המ"כ הרע".[1]

בשנת 1952 השתחרר מצה"ל, וחזר למשמר העמק שם עבד ברפת ובלול, ובמקביל ביים הצגות בקיבוצים.[2]

בשנים 19551957 יצא לשליחות בת שנתיים בלונדון מטעם השומר הצעיר. במהלך תקופה זו למד תיאטרון וסיים את לימודיו בהצטיינות. בשנת 1957, עם שובו לארץ, הזמינה אותו לאה פורת לביים תסכיתים בקול ישראל, ובתחילת 1958 החל לשמש מבקר תיאטרון בתחנה. בשנת 1960 החל לביים מחזות בעבור תיאטרון זווית בתל אביב. בשנת 1963 היה ממובילי הקמת בימת הקיבוץ, ומשנת 1966 שימש כבמאי וכמנהל האמנותי של התיאטרון.[3] בשנת 1967 היה בין חברי הצוות המקים של הטלוויזיה הישראלית.

בשנת 1970 החליט לפרוש מעולם הבימוי, ובהזמנת בצלאל לב החל לכתוב כתבות בנושא מחול ב"חותם", המוסף של על המשמר. בשנת 1975 נמנה עם מקימי הספרייה הישראלית למחול בספריית בית אריאלה. באותה שנה החל לשמש כעורך השנתון "מחול בישראל", תפקיד בו שימש עד שנת 1989. בשנת 1993 הפך השנתון לרבעון, ומנור שב לתפקיד העורך יחד עם רות אשל, בו שימש עד שנת 1998.

מנור חלה בסרטן, ואושפז במרכז רפואי העמק בעפולה. ב-28 במרץ 2005 נפטר מנור בביתו שבקיבוץ משמר העמק, ונקבר בבית הקברות של הקיבוץ.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברות שם משפחתו נעשה על ידי אימוץ שם המשפחה של דודו. שמו הפרטי העברי, גיורא, ניתן לו על ידי בת דודו.[4]

בראיון שנערך ביוני 1996 לשבועון הדף הירוק, לקראת יום הולדתו השבעים, יצא מהארון כהומוסקסואל. באותו ראיון הביע ביקורת על הומוסקסואלים המתחתנים עם נשים תוך הסתרת והדחקת נטיותיהם המיניות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנור פרסם שבעה ספרים, רובם ביוגרפיות של רקדנים ואנשי תחום המחול, וכן אוטוביוגרפיה.

  • אהוד בן דוד רקדן ישראלי: 1939-1977, משמר העמק: האגודה למחול בישראל, 1978
  • אגדתי - חלוץ המחול החדש בארץ ישראל, תל אביב: ספרית פועלים, 1986
  • חיי המחול של גרטרוד קראוס, תל אביב: ספרית פועלים, 1988
  • הטוב בזמנים, הרע בזמנים, תל אביב: תג, 1996
  • דרכה הכוריאוגרפית של שרה לוי-תנאי, תל אביב: תיאטרון-מחול ענבל, 2002

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיורא מנור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]