גשר ריאלטו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
built-on bridge, גשר מקורה, אטרקציה תיירותית, גשר להולכי רגל, גשר קשתי, גשר אבן  |
| על שם |
ריאלטו |
| כתובת |
ונציה, איטליה |
| מיקום |
סן מרקו |
| מדינה |
איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1588 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1591 |
| חומרי בנייה |
אבן |
| אדריכל |
אנטוניו דה פונטה |
| מידות | |
| אורך |
48 מ' |
| רוחב |
22.1 מ' |
| גובה |
7.32 מ' |
| מידע טכני | |
| מפתחים |
1 |
| מִפְתָּח מרבי |
31.8 מ' |
| קואורדינטות | 45°26′17″N 12°20′08″E / 45.438008°N 12.335639°E |
|
(למפת ונציה רגילה)   גשר ריאלטו | |
  | |
גשר ריאלטו[1] (באיטלקית: Ponte di Rialto), הוא אחד מארבעת הגשרים, יחד עם גשר האקדמיה, גשר היחפנים (Ponte degli Scalzi) וגשר החוקה (של האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה), שבעזרתם ניתן לחצות את התעלה הגדולה בוונציה (Canal Grande) מן הגדה האחת לאחרת.[2] גשר ריאלטו נבנה במקום הצר ביותר בתעלה. אזור הגשר הוא המרכז המסחרי של העיר ונציה. הגשר נחשב לבטוח ביותר, אתר תיירותי, ומפורסם בתור פנינה אדריכלית.
תולדות הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעבר הראשון מעל התעלה הגדולה (Canale Grande) היה גשר של סירות שנבנה בשנת 1181 בסמוך לרובע הריאלטו. הוא נבנה על ידי ניקול ברטיירי (Nicol Barattier). הגשר כונה בשם גשר המטבע (Ponte della Moneta), משום שהמטבעה של הממשל, ה(Zecca), הייתה בכניסה המזרחית לגשר - באי ריאלטו. עליית חשיבותו של השוק באי ריאלטו, שבו היה גם הנמל של ונציה, הגדילה את חשיבותו של הגשר הנייד מעל התעלה, שהוביל אנשים וסחורות למרכז העיר, לאי סן מרקו. בשנת 1250 הונח מעל התעלה הגדולה גשר של עץ. המבנה היה מורכב משני משטחי עץ שהיו מונחים בשיפוע עד למרכז הגשר, כמתכונת הגשר הנוכחי. הגשר נבנה כך כדי לאפשר מעבר של ספינות מלחמה מסוג גלרה (GALERA).[3] גשר העץ היה ניתן להזזה כאשר רצו לאפשר מעבר ספינות בתעלה, כולל ספינת המלחמה, רחבת הסיפון עם התורן המוגבה יחסית. במאה ה-15 נבנו על הגשר שתי שורות של חנויות, כאשר שכר הדירה שהתקבל מהחנויות שימש למימון התחזוקה של הגשר, שהיה חיוני ויקר, כל עוד היה מעץ. שריפות חיסלו חלקים של הגשר. בשנת 1591 בנה האדריכל אנטוניו דה פונטה (Antonio da Ponte) את הגשר הנוכחי, כאשר קשת בודדת מאבן מחזיקה את הגשר במלואו.
תיאור הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר מקורה וכולל שלושה מסלולים, שבהם עולים במדרגות נמוכות עד לשיא וממנו יורדים שוב במדרגות נמוכות. שני מסלולים הם לאורך המעקים החיצוניים של הגשר. המסלול האמצעי עובר בין שתי שורות של חנויות. בחנויות מוצרים המיועדים לתיירים: יהלומים ואבני חן, פריטי לבוש ומוצרים מזכוכית מוראנו. אורכו של הגשר הוא 25 מטר והמרחק האופקי בין שתי הגדות 20 מטר.
-
קיץ 2005, שימו לב לצופים במעקה הגשר -
בין הגדה לבין הגשר. הכלונסאות מעץ משמשות לקשירת הגונדולות -
מראה מקרוב בלילה של המעקה והמרכז המקורה
תמונה רחבה של גשר הריאלטו - יסודות הגשר הם המוצקים ביותר בעיר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הראלד טריביון, אולי הוא עוד יהיה האייפל של ונציה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2007
- גשר ריאלטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אחת ההשערות על מקור השם: "גשר הריאלטו" היא משום שהגשר נבנה גבוה מסביבתו alto - elevato - piu` alto - rielevato=rialto
- ^ בשאר חלקי גדות התעלה, במקומות קבועים, ניתן לעבור בעזרת סירות המכונות traghetto
- ^ או galea (גליאה), לפי המקור היווני. הכוונה לספינת קרב הדומה לדג. היא הייתה הספינה המקובלת בים התיכון במשך אלפיים שנה.
