אורציון ברתנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורציון ברתנא, 1990

אורציון ברתנא (נולד ב-12 במאי 1949 בתל אביב) הוא סופר, משורר, מסאי, פרופסור מן המניין וחוקר ספרות עברית ישראלי. מכהן כראש התוכנית ללימודי תואר שני במורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, עורך את כתב העת 'מורשת ישראל' שמוציאה האוניברסיטה. יושב ראש המועצה לספריות ציבוריות במשרד התרבות והספורט, וחבר במועצה להשכלה גבוהה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו של ברתנא תוארה באופן מליצי בספריו של אביו, המשורר מרדכי ברתנא. בגיל ארבע עשרה פרסם את שירו הראשון במגזין "הפועל הצעיר", ואת ספר השירה הראשון שלו הוציא לאור בשנת לימודיו האחרונה בבית הספר התיכון.

ברתנא למד ספרות עברית ופילוסופיה כללית לתואר ראשון (בהצטיינות) ושני (בהצטיינות יתירה) באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט שלו הגיש בשנת 1980 באוניברסיטת בר-אילן.

מאז שנת 1971 לימד ברתנא ספרות עברית בכל האוניברסיטאות בארץ, להוציא האוניברסיטה העברית, ובכללן: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון, חיפה. ברתנא ייסד את המחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, עמד בראשה, וכעת הוא עומד בראש התוכנית לתואר שני במורשת ישראל. כמו כן הוא משמש פרופסור במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב. באוניברסיטת אריאל הוא משמש עורך לכתב-העת ליודאיקה, מורשת ישראל, שכרך אחד עשר שלו רואה אור בנובמבר 2014.

ברתנא חבר מאז 1975 באגודת הסופרים העבריים וכיהן כיושב-הראש שלה בשנים 2000-1995. לפני כן, בשנים 1995-1989 היה עורך ביטאונה הספרותי מאזניים. כמו כן, כיהן כנשיאו של מועדון "פאן" בישראל. הוא ממקימי ומנהלי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

ברתנא הוציא לאור עשרה ספרי שירה, שני רומנים, ארבעה קבצים של סיפורים קצרים, שישה ספרי מחקר ספרותי וארבעה ספרי ביקורת הספרות. שירים בודדים[1] תורגמו לשלוש עשרה שפות ובכללן: אנגלית, איטלקית, פולנית, סינית, ספרדית, רוסית, צרפתית, שוודית, רומנית ערבית וגיאורגית. לאחרונה, בהוצאת עמדה, הופיע הרומן שלו, 'המקום שבו הכל מתחיל' על ילד בן שלוש עשרה, המתעורר בבית חולים באמצע הלילה ומבלה בו וסביבו שבוע של התנסות מופלאה. בשבוע האחרון של דצמבר 2011 הופיע בהוצאת 'ה. לייוויק' ספרו, 'הים כמו באהבה', ספר שירים דו-לשוני, ובו מבחר שירים שתורגמו ליידיש.

ברתנא זכה בפרסי ספרות רבים בהם פרס וולנדרוד, פרס קוגל מטעם עיריית חולון, פרס טלפיר, מלגת וולף, פרס ברנר שהוענק לו כהערכה לשירתו בשנת 1997, פרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול לשנת תשנ"ח 1998, הוא אף זכה פעמיים בפרס ברנשטיין על ביקורת ספרותית.

בשנת 2010 התמנה על ידי שרת התרבות והספורט ליושב ראש המועצה לספריות ציבוריות. בשנת 2012 מונה בהמלצת שר החינוך כחבר במועצה להשכלה גבוהה.

אורציון ברתנא גר בתל אביב, נשוי ללאה, ולהם ארבעה בנים: יהונתן, ברק, איתמר ואבינועם. בנו ברק הוא עיתונאי ודוקטורנט לספרות באוניברסיטת תל אביב.

א. ב. יפה ליד כן הנואמים מודה על קבלת הפרס, מקבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. יושבים מימין לשמאל: אהרון ידלין, בנימין נתניהו, זבולון המר ואורציון ברתנא, 1997

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לכל אילן שמיים: שירים. תל אביב, קרני, תשכ"ז 1967.
  • מסעות רדופים: שירים. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, תשל"ה 1975
  • מנדלי מוכר ספרים: עיון ביקורתי במיכלול יצירתו של אברמוביץ'. תל אביב, דקל, תשל"ט, 1979.
  • איים ומחוזות: שירים. תל אביב, ספרית פועלים, תש"ם 1980.
  • תחנות ותמורות באמנות הסיפור של מרדכי דוד ברנדשטטר. מאת אורציון ברתנא. רמת גן, תשמ"א 1981. (דיסרטציה)
  • עדות קריאה. תל אביב, פפירוס, תשמ"ב 1982.
  • תלושים וחלוצים: התגבשות המגמה הנאו-רומנטית בספורת העברית. ירושלים, דביר, תשמ"ד 1984.
  • לבוא חשבון: מסה וביקורת. תל אביב, אל"ף, תשמ"ה 1985.
  • שריפות: סיפורים. תל אביב, ספרית פועלים, תשמ"ו 1985.[1]
  • מקום נפלא: שירים. תל אביב, ספרית פועלים, תשמ"ז 1987.
  • זהירות, ספרות ארץ-ישראלית: מגמות בשירה, בסיפורת ובביקורת בישראל. תל אביב, פפירוס, תשמ"ט 1989.
  • הפאנטסיה בסיפורת דור המדינה. תל אביב, פפירוס, תש"ן 1989 (דיון ביצירתם של יורם קניוק, יצחק אוורבוך אורפז ודוד שחר).
  • חצרות. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1991.
  • שמונים: ספרות ישראלית בעשור האחרון. תל אביב, אגודת הסופרים העברים בישראל, 1993.
  • טיול מאחורי הבית: שירים. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1993.
  • השעות הטובות הן שעות הלילה. תל אביב, ספרית מעריב, תשנ"ה 1994.
  • ציפור ביד: מבחר שירים 1967-1996. תל אביב, "ביתן", תשנ"ז 1996.
  • אבי, פגישת ביניים: שירתו של ב. מרדכי ותקופתו. תל אביב, תמוז, 1998.
  • סוף מאה וסף מאה. תל אביב, עקד, תשס"א 2001.
  • אהבה לצמחי מרפסות: שירים. בני ברק, הקיבוץ המאוחד, תשס"א 2001.
  • אדום וסיפורים אחרים. בני ברק, הקיבוץ המאוחד, 2003.
  • תבת נח. אולי (תל אביב: תמוז, 2006), ציורים - דני קרמן
  • ספרות ופילוסופיה: נקודות מפגש: מספר היבטים ספרותיים בפילוסופיה ומספר היבטים פילוסופיים בספרות העברית מאז המאה התשע-עשרה ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008
  • המקום שבו הכול מתחיל, תל אביב, עמדה, 2011.[2]
  • בים כמו באהבה. תל אביב, בית לייוויק, תשע"ב 2012.
  • החידה הרומנטית של 'כוכבים בחוץ'. ירושלים, כתר, תשע"ה 2014.
  • אחרי הגשם, שירים חדשים ומבחר שירים 2014-1964. תל אביב, קשב לשירה, תשע"ה 2015.

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצעיר הבודד בסיפורת העברית (1899-1908) / יצחק בקון. תל אביב, אגודת הסטודנטים - אוניברסיטת תל אביב, תשל"ח 1978.
  • ילקוט שירים / ב. מרדכי: ליקט, הקדים והוסיף ביבליוגרפיה, אורציון ברתנא. תל אביב, יחדיו, תשמ"ג 1983.
  • שועלים במעלית: סיפורים / שלמה זמיר, בהשתתפות אברהם קנטור. תל אביב, ספרית פועלים, תשנ"ו 1996.
  • מורשת ישראל: כתב עת ליהדות ולציונות. המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון,עד סוף 2014 כבר הופיעו אחד-עשר כרכים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]