דוד טפרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד טפרסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה אוקטובר 1926
קייפטאון, דרום אפריקה
פטירה 27 באוקטובר 2015 (בגיל 89)
תאריך עלייה 15 במאי 1948
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מגדל
צאצאים עידית טפרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד (דייוויד) טפרסון (אוקטובר 192627 באוקטובר 2015) היה אלוף-משנה בצה"ל. עד מותו, נחשב לוותיק חיילי המילואים בישראל. אחד משלושת החיילים היחידים שהשתתפו בכל מלחמות ישראל ואשר זכאים לענוד את כל שבעת אותות המערכה (הראשונים) של צה"ל. אביה של השחקנית עידית טפרסון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טפרסון נולד בשנת 1926 בקייפטאון, דרום אפריקה, כבן השלישי למשפחה של יוצאי ליטא שהיגרו לדרום אפריקה בעקבות הפוגרומים במדינה. הוריו, אייב ואדית, עסקו בניהול בתי מלון בדרום אפריקה. בשנת 1932, בהיותו בן 6, נשלח להתגורר בחווה של דודו בכפר גאריס (בקרבת הגבול עם נמיביה). בצעירותו סבל טפרסון מקשיים בלימודים בשל בעיית דיסלקסיה והוא עבר מספר בתי ספר, אך לא סיים את לימודיו התיכוניים.

ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת העצמאות, עלה טפרסון לישראל על גבי האונייה 'טטי', שעל סיפונה היו כ-300 צעירים, בהם ניצולי שואה ומתנדבים מדרום אפריקה, מפינלנד ועוד, שהגיעו על מנת להתגייס לעזרת המדינה העוברית. טפרסון היה אחד מכ-3,500 מתנדבי חוץ לארץ שהגיעו לארץ בתקופת מלחמת העצמאות.

באותו יום החל השלב השני של מלחמת העצמאות, עם פלישת צבאות ערב לישראל וטפרסון גויס למחרת הגעתו. תחילה שובץ כלוחם בגדוד 34 של חטיבת אלכסנדרוני והשתתף בקרבות סביב טנטורה, ראש העין וכפר סבא. בהמשך יצא לקורס המ"כים והסמלים הראשון בצה"ל. כשיצחק מודעי, מפקד הפלוגה שלו (ולימים ח"כ ושר בממשלות ישראל) סירב לבקשתו להתגייס לפלמ"ח, ערק טפרסון מהחטיבה ועבר לשרת בגדוד התשיעי הממונע של חטיבת הנגב בפלמ"ח, במסגרתו נטל חלק במבצע יואב לכיבוש באר שבע ובמבצע עובדה לכיבוש אילת.

בשנת 1949 פגש טפרסון את אשתו לעתיד שושנה, צברית מתל אביב. יחד היו ממקימי מושב הבונים במועצה אזורית חוף הכרמל. בהמשך עברו להתגורר ברמת גן, שם עבד טפרסון כפועל בניין ואף עסק בשיפוצים. לאחר מלחמת העצמאות, התנדב טפרסון לשירות מילואים ובשנת 1954 השלים את קורס קציני המילואים.

בשנת 1961 עברו הזוג להתגורר בכפר שמריהו, שם הקים טפרסון את חברת הבנייה "דויד טפרסון". בהמשך, פעל להקמתה של יחידה 605 - יחידת המתנדבים של כפר שמריהו.

לצד עבודתו, התמסר טפרסון להנצחת מורשת מח"ל. הוא הקים מוזיאון וארכיון בביתו, כתב ספרים, הקים אתר אינטרנט והיה ממקימי אנדרטת מח"ל בדרך בורמה והאנדרטה לחללי חטיבת המילואים של חיל השריון ("אגרוף ורומח") בסמוך לרנטיס. לאחר מותו, נתרם הארכיון על מח"ל שהקים בביתו למוזיאון לתולדות השריון בלטרון.

בשנת 1997 העניק הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק לטפרסון דרגת אלוף-משנה. הוא המשיך לשרת כקצין במילואים עד יום פטירתו (למעלה מ-67 שנות שירות). עד למותו, נחשב לאיש המילואים הוותיק והמבוגר בצה"ל.

טפרסון הותיר אחריו את שלושה ילדים, ביניהם שחקנית התיאטרון והקולנוע עידית טפרסון, וכן נכדים. אשתו שושנה נפטרה בשנת 2010.

בשל מבנהו הפיזי וגובהו (1.96) זכה לכינוי "מגדל".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד טפרסון, המתנדב. מאנגלית: ברוך קורות. הוצאה עצמית, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]