דווידה פורמולו
פורמולו במהלך ג'ירו ד'איטליה 2018 | |
לידה |
25 באוקטובר 1992 (בן 31) נגרר, ונטו |
---|---|
גובה | 181 ס״מ |
משקל | 62 ק"ג |
תחום | כביש |
התמחות | רב גוני |
קבוצה נוכחית | קבוצת מוביסטאר |
קבוצות עבר |
קנונדייל (2014) קבוצת קנונדייל–גארמין (2015–2017) בורה–הנסגרוהה (2018–2019) יו. איי. אי. אמירטס (2023-2020) |
הישגי שיא |
קטע בג'ירו ד'איטליה (2015) אליפות איטליה (2019) |
דווידה פורמולו (באיטלקית: Davide Formolo; נולד ב-25 באוקטובר 1992) הוא רוכב אופני כביש איטלקי בקבוצת מוביסטאר. אלוף איטליה לשנת 2019.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-נגרר (Negrar), ונטו. בתור חובבן, סיים שמיני ב"ג'ירו בייבי" ב-2012, שנחשב למרוץ הג'ירו ד'איטליה לרוכבים צעירים. בהמשך העונה בלט בעוד מרוץ קטעים לרוכבים צעירים, הג'ירו דאלה ולה ד'אוסטה מונט בלאנק, כשסיים רביעי כללי. באותה עונה גם סיים שני באליפות איטליה עד גיל 23. ב-2013 סיים שני בג'ירו בייבי, 28 שניות אחרי דווידה ויללה המנצח. באותה עונה גם סיים שישי בטור דה ל'אווניר, המרוץ החשוב ביותר לרוכבים עד גיל 23, 2:05 דקות אחרי רובן פרננדס המנצח.
קנונדייל (2014)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תוצאותיו המרשימות בתור חובבן במרוצים עד גיל 23, ב-2014 הפך פורמולו למקצוען עם הצטרפותו לקבוצת קנונדייל האיטלקית, שהיא ההמשך לקבוצת ליקוויגאס הידועה. בתחילת העונה סיים תשיעי ב-G.P. Città di Lugano, מרוץ חד יומי בשווייץ, לאחר ניצחון של סוני קולברלי בספרינט רב משתתפים. לאחר מכן סיים שביעי בטור דה טאיוואן, 12 שניות מרמי די גרגוריו המנצח. בהמשך העונה בלט גם בטור של טורקיה, פורמולו סיים שני בקטע השישי שהסתיים בעליה ב-Selcuk, שתי שניות אחרי אדם ייטס המנצח, וסיים את המרוץ כולו במקום הרביעי, 40 שניות אחרי אותו ייטס. לאחר מכן ערך הופעת בכורה במרוץ UCI World Tour, הטור דה סוויס, וכבר בהופעת הבכורה שלו במרוץ סיים שביעי, 3 דקות מרוי קושטה המנצח. לאחר מכן התחרה באליפות איטליה וסיים שני את המרוץ, לאחר שנכנע לוינצ'נצו ניבאלי בספרינט הסיום. לקראת סיום העונה סיים שישי בג'ירו דל'אמיליה, 36 שניות מדווידה רבלין המנצח.
קנונדייל–גארמין (2015–2017)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2015 הצטרף פורמולו לקבוצת קנונדייל–גארמין לאחר סגירתה של קנונדייל, שעברה להיות הספונסר הראשי של הקבוצה הזו. בתחילת העונה ניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר בוואלטה או אלגארבה, כשהוא מסיים 14 כללי, 3:37 דקות מהמנצח גריינט תומאס. בהמשך העונה נבחר לראשונה לגרנד טור, כשנבחר לג'ירו ד'איטליה. בקטע החמישי במרוץ נכנס לקבוצת הבריחה המוקדמת של הקטע והתקיף 14 קילומטרים לסיום בבריחת סולו, הוא שמר על יתרונו עד הסיום, ניצח את הקטע והשיג ניצחון ראשון בקטע בגרנד טור, כשהוא מקדים את הפלוטון שהוביל אותו סיימון קלארק, ב-22 שניות. בסופו של דבר סיים פורמולו את המרוץ במקום ה-31, כשאת קטגוריית הרוכב הצעיר סיים שני, אחרי פאביו ארו. לקראת סוף העונה סיים תשיעי בטור של אלברטה בקנדה, 1:23 דקות מבאוקה מולמה.
ב-2016 נבחר פורמולו שנית לג'ירו ד'איטליה, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 19 בקטע ה-13 והוא סיים את המרוץ שנה שנייה ברציפות במקום ה-31. לאחר מכן סיים תשיעי באליפות איטליה והתחרה בטור של פולין, בקטע החמישי סיים פורמולו שני, 3:47 דקות אחרי טים ולנס שניצח מבריחת יחיד, את המרוץ כולו סיים פורמולו רביעי, 5:06 דקות אחרי ולנס, לאחר שבקטע האחרון נעקף על ידי פאביו פלינה ואלברטו בטיול. בהמשך העונה ערך הופעת בכורה בוואלטה אספניה, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום שביעי בקטע ה-15, 52 שניות מג'אנלוקה בראמבילה המנצח. פורמולו סיים את המרוץ במקום התשיעי, אך לא היה חלק אמיתי ממאבקי הדירוג הכללי וסיים בפער גדול מאוד של 13:17 דקות מהמנצח נאירו קינטנה, בן קבוצתו של פורמולו, אנדרו טלנסקי, סיים חמישי את המרוץ.
ב-2017 התחרה בפעם השלישית ברציפות בג'ירו ד'איטליה, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום שישי בקטע ה-16, 1:26 דקות מהמנצח וינצ'נצו ניבאלי. גם הפעם הצליח פורמולו להיכנס לעשירייה הכללית הראשונה במרוץ, כשסיים עשירי וראשון מתוך קבוצתו, אך לא היה חלק ממאבקי הדירוג הכללי וסיים בפער גודל של 15:17 דקות מהמנצח טום דימולן.
בורה–הנסגרוהה (2018–2019)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2018 הצטרף פורמולו לבורה–הנסגרוהה[1]. הוא פתח את העונה באיחוד האמירויות, בטור של אבו דאבי, וסיים שישי את המרוץ, 1:13 דקות מאלחנדרו ולוורדה המנצח. לאחר מכן סיים שביעי גם בטירנו–אדריאטיקו, בהופעת הבכורה שלו במרוץ, כשסיים 1:15 דקות מהמנצח מיכל קוויאטקובסקי. בהמשך העונה התחרה לראשונה במונומנט לייז'–בסטון–לייז' וכבר בהופעה הראשונה שלו במרוץ הצליח לסיים שביעי, 39 שניות מהמנצח בוב יונגלס, לאחר שסיים בדבוקה של שבעה רוכבים שסיימה במקומות 4–10. לאחר מכן התחרה בג'ירו ד'איטליה ושימש כמוביל קבוצתו במרוץ. פורמולו רשם מרוץ דומיננטי והתבלט בלא מעט קטעים. בקטע הרביעי, שהסתיים בניצחונו של טים ולנס, פורמולו סיים חמישי באותו הזמן של ולנס. בקטע השמיני הוביל פורמולו את הפלוטון וסיים שני, שמונה שניות אחרי ריצ'רד קאראפאס המנצח. בקטע השישי, שהסתיים בעלייה בסמוך להר הגעש אתנה, סיים פורמולו במקום ה-42 ואיבד מעשית סיכויים לנצח את המרוץ, אם כי ייתכן שאיבד את הזמן בכוונה כדי שיתאפשר לו לצאת לקבוצות הבריחה ולהשיג ניצחונות בקטעים. בקטע התשיעי, שהסתיים בניצחון של סיימון ייטס לעליית הגראן סאסו ד'איטליה, הצליח פורמולו לסיים בעשירייה הראשונה פעם נוספת, כשסיים שישי, 10 שניות אחרי ייטס. בקטע ה-11 בלט פורמולו עם מקום שלישי, 5 שניות אחרי סיימון ייטס המנצח. הוא בלט גם בקטע ה-15 וה-20 עם מקום שמיני, ובקטע ה-19 עם מקום שביעי, אך בסופו של דבר לא הצליח לנצח קטע במרוץ והסתפק בפעם השנייה ברציפות במקום עשירי כללי, 15:16 דקות אחרי המנצח כריס פרום. בהמשך העונה סיים שמיני בטור של פולין ולאחר מכן התחרה בוואלטה אספניה, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום שישי מקבוצת הבריחה בקטע ה-12, 5 שניות לאחר אלכסנדר ז'נייה המנצח. בסופו של דבר סיים פורמולו את המרוץ במקום ה-22.
ב-2019 ניצח פורמולו את הקטע השביעי והאחרון בוולטה אה קטלוניה, לאחר בריחת יחיד שבסופה הקדים את אנריק מאס ב-51 שניות ואת בן קבוצתו מקסימיליאן שכמן ב-53 שניות. הוא סיים את המרוץ במקום ה-20 הכללי, 10:40 דקות ממיגל אנחל לופס המנצח. לקראת סוף אפריל התחרה בלייז'–בסטון–לייז', במהלך המרוץ היה בקבוצה קדמית ביחד עם מייקל וודס ויאקוב פוגלסן, בהמשך וודס התפרק מהקבוצה ורק פורמולו ופוגלסן נותרו בה, אך פוגלסן התקיף גם את פורמולו והמשיך סולו בדרך לניצחון במרוץ, כשפורמולו מסיים שני, 27 שניות אחרי פוגלסן, בעוד שכמן, בן קבוצתו, מסיים שלישי את המרוץ. לאחר מכן התחרה בפעם החמישית בג'ירו ד'איטליה. בקטע השביעי של המרוץ היה חלק מקבוצת הבריחה המוקדמת של הקטע וסיים שלישי, 5 שניות אחרי פייו בילבאו שניצח לאחר שהתקיף 1.7 קילומטרים לסיום ושמר על יתרונו עד לסיום. גם בקטע ה-17 סיים שלישי, 1:51 דקות מננס פיטרס המנצח, בסופו של דבר סיים את הג'ירו במקום ה-15, כשהוא מסייע לרפא מייקה לסיים שישי את המרוץ. לאחר מכן ניצח את אליפות איטליה לאחר בריחת יחיד, שבסופה הקדים את הפלוטון שהובל בידי סוני קולברלי ואלברטו בטיול במקומות 2 ו-3 בהתאמה, 27 שניות אחרי פורמולו. לאחר מכן סיים שני במרוץ ההכנה לאולימפיאדת טוקיו 2020 במרוץ שהיה במתכונת של נבחרות לאומיות, 17 שניות אחרי בן קבוצתו, דייגו אוליסי המנצח. בטור של פולין סיים שביעי, 17 שניות מפאוול סיבאקוב המנצח.
יו. איי. אי. אמירטס (2020–2023)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2020 הצטרף ליו. איי. אי. אמירטס לאחר שנתיים בבורה–הנסגרוהה[2]. הוא השתתף בסטראדה ביאנקה והיה דומיננטי במרוץ, כש-12.4 קילומטרים לסיום התקיף ווט ואן ארט שהיה חלק מהדבוקה הקדמית, ורק פורמולו, אלברטו בטיול ומקסימיליאן שכמן נשארו כמגשרים היחידים אך לא הצליחו להוריד את הפער. בהמשך בטיול התפרק ורק שכמן ופורמולו נשארו כמגשרים, אך לא הצליחו להחזיר את ואן ארט שניצח את המרוץ, ובקרב על המקום השני גבר פורמולו על שכמן, 32 שניות מואן ארט.
לאחר מכן התחרה בקריטריום דו דופינה. בקטע השלישי נכנס לקבוצת הבריחה המוקדמת של המרוץ, במהלך הטיפוס ל-"Col de la Madeleine" ניער מעליו את שאר הרוכבים בבריחה והמשיך ברכיבת סולו של יותר מ-55 קילומטרים עד לניצחון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דווידה פורמולו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- דווידה פורמולו, ברשת החברתית אינסטגרם
- דווידה פורמולו, באתר Cycling Archives
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Davide Formolo signs with Bora-hansgrohe, cyclingpub.com
- ^ Formolo signs for UAE Team Emirates, cyclingnews.com