דויד-הרדוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דויד-הרדוק
Давыд-Гарадок
Coat of Arms of Davyd-Haradok, Belarus.png
סמל דויד-הרדוק
Davyd-Haradok, Haryń. Давыд-Гарадок, Гарынь (1936) (2).jpg
דויד-הרדוק בשנת 1936
מדינה בלארוסבלארוס  בלארוס
וובלסט ברסט (מחוז)ברסט (מחוז)  ברסט
ראיון סטולין
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 6,272 (2013)
קואורדינטות 52°03′N 27°12′E / 52.050°N 27.200°E / 52.050; 27.200
אזור זמן UTC +2

דויד-הרדוקבלארוסית: Давыд-Гарадок; בפולנית: Dawidgródek) היא עיר קטנה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, על גדת נהר הורין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

היישוב, הנזכר לראשונה במאה ה-14, נוסד לפי המסורת המקומית בידי הנסיך דויד מטורוב. בשנת 1521 הועברה העיר לידי מלך פולין, ובשנת 1586 הוענקה לבני משפחת רדזיוויל. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה העיר בתחום פולין.

יהודי דויד-הרדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה של בית הכנסת המקומי לפני השואה.

יהודים ראשונים החלו להתיישב בעיר לאחר גזירות ת"ח-ת"ט, ובמאה ה-19 גדלה הקהילה היהודית במקום, ואנשיה עסקו בעיקר בסחר על נהר הורין. מהמאה ה-19 פעלה בעיר חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הגיעו לעיר פליטים יהודים מבריסק ומפינסק, ובמהלך המלחמה הפולנית-סובייטית נערכו פרעות ביהודי העיר, תוך מעשי ביזה, אונס ורצח, והוטל על הקהילה לשלם סכום כופר. בין מלחמות העולם התגברה בעיר הפעילות הציונית, ופעלו בה בתי ספר עבריים מרשת תרבות ומרשת יבנה, לצד תנועות נוער ואגודות ספורט יהודיות. בתקופה זו נמנו בעיר קרוב ל-3,000 יהודים, כשליש מסך תושביה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, הועברה העיר לשליטה סובייטית, ועד מהרה הגיעו אליה פליטים יהודים רבים ממערב פולין. במהלך מבצע ברברוסה, ביולי 1941, נכבשה העיר בידי הגרמנים, ועל יהודי המקום הוטלו גזירות שונות, לרבות חובת ענידת סרט זרוע עם מגן דוד. ב-10 באוגוסט 1941 צוו כל הגברים היהודים בעיר מגיל 14 ומעלה להתייצב לעבודה, ואלו הובלו באלימות קשה בידי אנשי המשטרה המקומית לבורות ירי, ונרצחו בידי אנשי אס אס[1]. גברים שנמצאו מסתתרים בעיר נרצחו במקום, והנשים והילדים שנותרו בה גורשו ממנה, ונדדו בין עיירות הסביבה. כאשר שבו לעיר, הושמו בגטו שהוקם בה, בו אולצו לבצע עבודות כפייה, וסבלו מתנאי מחיה קשים, שהפילו חללים רבים.

ב-10 בספטמבר 1942 הובלו 1,263 יושבי הגטו הנותרים, רובם המוחלט נשים וילדים, לאתר הרצח של יהודי העיר הגברים, שם נרצחו. כמאה מתוכם הצליחו להימלט ליערות הסביבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דויד-הרדוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי עדותו של יום-טוב עהרליך (מתושבי העיר) באלבום "חבלי משיח" 1, הוכרחו היהודים לכרות לעצמם בור, כולם הוכנסו פנימה, ולבסוף כיסו הנאצים את הבור בעפר וקברו אותם חיים.