דלקת הקיבה והמעיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דלקת הקיבה והמעיים
דלקת הקיבה והמעיים.
שם בלועזית Gastroenteritis
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 775277 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D005759, D005759
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דלקת הקיבה והמעיים, ידועה גם בשם גסטרואינטריטיס (באנגלית: Gastroenteritis), היא דלקת של מערכת העיכול המערבת את הקיבה והמעי הדק[1]. הסימנים והתסמינים שהמחלה כוללת הם שילוב של שלשול, הקאות, וכאבי בטן[2]. תסמינים נוספים כמו חום, חוסר אנרגיה והתייבשות עלולים להתרחש גם כן[3][4]. משך המחלה יהיה בדרך כלל פחות משבועיים[1].

הגורמים העיקריים לדלקת הקיבה והמעיים הם זיהומים שנגרמים על ידי וירוסים, חיידקים, טפילים ופטריות[3][5]. אולם, הגורם הנפוץ ביותר להתפתחות המחלה הוא וירוסים[5]. אצל ילדים נגיף הרוטה הוא הגורם הנפוץ ביותר להדבקות במחלה[6]. אצל מבוגרים norovirus ו-campylobacter יהיו סוגי הוירוס הנפוצים ביותר[7][8]. העברה של המחלה עלולה להתרחש עקב אכילת מזון שלא הוכן כראוי, שתיית מים מזוהמים או דרך מגע קרוב עם אדם אשר נגוע במחלה. מכיוון שלא משנה מה גורם המחלה מטפלים בסימפטומים של המחלה אותו הדבר, בדר"כ לא נדרש אבחון של הגורם.

הדרכים למניעת המחלה כוללים: שטיפת ידיים עם סבון, שתיית מים נקיים ושמירה על תנאי תברואה תקינים. מי שסובל מדלקת הקיבה והמעיים במצבה הקל יטופל בדר"כ בשתיית נוזלים מרובה ומנוחה. יש מקרים שבהם החולים יזדקקו לעירוי נוזלים, אולם אנטיביוטיקה בדר"כ לא נחוצה[3].

ההערכה היא כי שלושה עד חמישה מיליארד מקרים של דלקת הקיבה והמעיים מתרחשים בעולם מדי שנה וכתוצאה מכך נפטרים כ-1.4 מיליון בני אדם[9][10]. ילדים ואנשים אשר חיים במדינות מתפתחות הם האוכלסיות שבהם המחלה תהיה נפוצה יותר[11]. בעולם המתפתח, ילדים בגילאים של עד שנתיים עלולים להידבק בזיהום כ6 פעמים בשנה[12]. הזיהום פחות נפוץ אצל מבוגרים, בין היתר בשל היכולת שלהם לפתח חסינות[13].

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי צואה

דלקת הקיבה והמעיים בדרך כלל כוללת גם שלשולים וגם הקאות[14]. במקרה הפחות נפוץ של המחלה היא תכלול רק אחד מהם[2]. הסימנים והסימפטומים מתחילים בדרך כלל 12-72 שעות לאחר תחילת הזיהום בגוף[11]. אם הגורם הוא נגיפי המחלה תתפתח בדרך כלל בתוך שבוע אחד. נגיפים מסוימים עשויים גם לגרום בנוסף גם לחום, עייפות, כאב ראש ולכאב שרירים[14]. אם הצואה היא דמית פחות סביר שהגורם ויראלי והוא ככל הנראה חיידקי[15]. התייבשות היא תוצאה שכיחה של שלשול מתמשך.

ילדים שנדבקו בנגיף בדרך כלל יחלימו החלמה מלאה תוך שלושה עד שמונה ימים[16]. עם זאת, במדינות עניות הטיפול בזיהומים לעיתים קרובות מחוץ להישג יד ולכן שלשול מתמשך נפוץ באותן מדינות[17].

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירוסים וביניהם במיוחד נגיף הרוטה (rotavirus), חיידקים שהנפוצים בהם הוא חיידק הכולי (Escherichia coli) ומינים שונים של campylobacter הם הגורמים העיקריים של דלקת הקיבה והמעיים[11][18]. עם זאת, ישנם גורמים אחרים אשר יכולים לגרום לתסמונת זו[19]. סיבות שאינן זיהומיות יכולות גם להיות הגורם, אך הן הרבה פחות סבירות מאשר גורם נגיפי או חיידקי. הסיכון לזיהום גבוה יותר אצל ילדים, בשל חוסר חסינותם היחסית והרגלי היגיינה ירודה[2].

וירוסים (ויראלי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוירוסים: rotavirus, norovirus, adenovirus וastrovirus ידועים כנגיפים הנפוצים ביותר לדלקת הקיבה והמעיים[14]. נגיף הרוטה הוא הגורם הנפוץ ביותר של דלקת הקיבה והמעיים אצל ילדים ומייצר שיעורים דומים הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות[16]. וירוסים מהווים כ-70% של מקרי המחלות הזיהומיות הכוללות שלשול אצל ילדים בכל קבוצת גיל[20]. אצל מבוגרים וירוס כגורם למחלה פחות נפוץ כי לרוב אוכלוסיית המבוגרים מחוסנת לכך[21]. נמצא כי Norovirus הוא הוירוס הגורם לכ-18% של מקרי התחלואה בקרב מבוגרים[22].

חיידקים (בקטריאלי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Salmonella enterica serovar Typhimurium (בקרת 14028) כפי שניתן לראות עם מיקרוסקופ על 1000 מקפלים ההגדלה בעקבות צביעת גרם.

בעולם המפותח Campylobacter jejuni הוא החיידק העיקרי שגורם לדלקת הקיבה והמעיים. נמצא שחצי ממקרי התחלואה קשורים לחשיפה לעופות[15]. אצל ילדים, חיידקים הם הגורם לכ-15% ממקרי התחלואה והסוגים הנפוצים ביותר הם: Escherichia coli, סלמונלה, שיגלה וcampylobacter[20]. אם האוכל מזדהם בחיידקים ונשאר בטמפרטורת החדר במשך מספר שעות החיידקים שמצויים בו מתרבים ועלולים להגביר את הסיכון של זיהום למי שיצרוך ויאכל את המזון[12]. כמה מזונות המזוהים עם דלקת הקיבה והמעיים כוללים בשר נא או מבושל, עוף, פירות ים, ביצים, נבטים, חלב לא מפוסטר, גבינות רכות וכן מיצי פירות וירקות[23]. בעולם המתפתח, במיוחד באזור שמתחת למדבר סהרה באפריקה ובאסיה, כולרה היא גורם שכיח של דלקת הקיבה והמעיים. זיהום זה בדרך כלל מועבר על ידי מים מזוהמים או מזון[24].

קולוסטרודיום (Clostridium difficile) הוא גורם שכיח לגרימת שלשול אצל קשישים[12]. נמצא שתינוקות יכולים לשאת חיידקים אלה מבלי לפתח סימפטומים[12]. קולוסטרידיום הוא הגורם הנפוץ לשלשול בחולים אשר מאושפזים בבתי החולים והוכח שהוא קשור לעיתים קרובות לשימוש באנטיביוטיקה[25].

טפילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר טפילים חד-תאיים יכולים לגרום לדלקת הקיבה והמעיים – לרוב הטפיל Giardia lamblia הוא הנפוץ ביותר אולם גם מינים של: Entamoeba histolytica, Cryptosporidium ושלל מינים אחרים גם כן יכולים להוות גורמי תחלואה[26][20]. הטפילים מהווים כ-10% מהמקרים אצל ילדים[9][26]. הטפיל Giardia lamblia הוא גורם יותר נפוץ בעולם המתפתח והוא שגורם לדלקת הקיבה והמעיים במידה מסוימת כמעט בכל מקום בעולם. הסיכוי להדבקות בטפיל תעלה אצל אנשים שנסעו לאזורים שם השכיחות למחלה גבוהה, ילדים שלומדים במעון יום ובעקבות אסונות[27].

העברה של המחלה (transmission)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות זיהומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברה של המחלה עלולה להתרחש באמצעות צריכת מים מזוהמים או כאשר אנשים חולקים את אותם חפצים אישיים[11]. במדינות שבהן עונות רטובות ועונות יבשות, איכות המים בדרך כלל נהיית ירודה במהלך העונה הרטובה ולכן יש קורלציה עם זמן התפרצות המחלה במדינות אלו[11]. במדינות אחרות שבהן יש 4 עונות בשנה הזיהומים נפוצים יותר בחורף[12]. בקבוק האכלה של תינוקות שלא מחוטא כראוי הוא גורם משמעותי להדבקות בדלקת הקיבה והמעיים[11]. העברה של המחלה קשורה גם לתנאי היגיינה ירודה, במיוחד בקרב ילדים במקומות שבהם אוכלוסייה צפופה, וגם באלה שסובלים מתזונה לקויה. לאחר פיתוח חסינות, מבוגרים יכולים לשאת אורגניזמים מסוימים ללא להפגין סימנים או תסמינים, ובכך הם בעצם מתפקדים כנשאים של המחלה[12].

סיבות שאינן זיהומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר סיבות שהן לא זיהומיות אשר גורמות לדלקת של דרכי העיכול, ביניהן גם מחלת הקיבה והמעיים. הנפוצות ביותר כוללות שימוש בתרופות (כמו NSAIDs), מזונות מסוימים כגון לקטוז (לאנשים אשר רגישים ללקטוז), גלוטן (לאנשים אשר סובלים ממחלת הצליאק). מחלת קרוהן היא גם מקור לא זיהומי לדלקת הקיבה והמעיים[2].

פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת הקיבה והמעיים מוגדרת כבעלת תסמינים של הקאות ושלשול עקב זיהום של המעי הגס או המעי הדק. השינויים במעי הדק הם בדרך כלל לא דלקתיים, בעוד שאלה של המעי הגס הם כן. המספר הנדרש של פתוגנים כדי לגרום זיהום משתנה מפתוגן אחד (בשביל Cryptosporidium) עד אפילו 108 (בשביל Vibrio cholerae)[12].

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת הקיבה והמעיים תאובחן בדרך כלל בצורה קלינית, בהתבסס על בדיקת החולה והבנה של הסימנים והתסמינים ממנו הוא סובל[14]. קביעת הגורם המדויק למחלה בדרך כלל לא תהיה נחוצה, משום שהטיפול דומה (ללא קשר לגורם)[11]. עם זאת, יש לקחת תרבית צואה במרבית המקרים הבאים: צואה דמית, חולה שאולי נחשף להרעלת מזון ומי שאשר לאחרונה נסע בעולם (בייחוד למדינות מתפתחות)[10]. יש לבדוק רמות סוכר אצל תינוקות וילדים צעירים משום שבאוכלוסייה זו מצבים כמו היפוגליקמיה מתרחשים אצל כ-10% מהם בעת שהם סובלים מדלקת הקיבה והמעיים[28]. כמו כן יש לבדוק רמות אלקטרוליטים בדם ואת תפקוד הכליות כאשר קיים חשש של התייבשות חמורה[20].

התייבשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעה אם חולה בדלקת הקיבה והמעיים סובל מהתייבשות היא חלק חשוב של ההערכה. התייבשות בדרך כלל מחולקת במקרים כך :קלה (3-5%), בינוני (6-9%), חמור (≥10%) מהמקרים[2]. אצל ילדים הסימנים הכי מדויקים להתייבשות יהיו: מילוי קפילרי, בדיקת טורגור לעור ואבחנה של דפוס נשימה חריג[28][29]. ממצאים שימושיים אחרים (במצבי התייבשות חמורים יותר) כוללים עיניים שקועות, ירידה בפעילות, חוסר דמעות ויובש בפה[2]. תפוקת שתן נורמלית וכמות רוק מספקת בפה הן סימנים מרגיעים וככה"נ לא מדובר בהתייבשות[28]. בדיקות דם במעבדה יהיו בדרך כלל בעלות תועלת קלינית בקביעת מידת התייבשות[30].

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות פוטנציאליות אחרות של סימנים, סימפטומים המחקים את אלה של דלקת הקיבה והמעיים שיש לשלול כוללים דלקת התוספתן, מחלות מעי דלקתיות, זיהומים בדרכי השתן וסוכרת[20]. אי-ספיקת הלבלב, תסמונת המעי הקצר, מחלת וויפל, מחלת הצליאק הן מעט פחות סבירות אולם צריכות להילקח בחשבון[31]. האבחנה המבדלת יכולה להיות מסובכת במקצת, אם האדם מציג רק הקאות או שלשולים (ולא את שניהם)[2].

דלקת התוספתן עשויה להתאפיין בהקאות, כאב בטן, וכמות קטנה של שלשול ב-33% מהמקרים. זאת בניגוד לכמות גדולה של שלשול שאופיינית מאוד לדלקת הקיבה והמעיים. דלקות ריאות או דלקת בדרכי השתן אצל ילדים עלול לגרום גם הקאות או שלשול. חמצת קטוטית סוכרתית (DKA) תאופיין בכאב בטן, בחילות, הקאות, אבל ברוב המקרים לא תכלול שלשול. מחקר אחד מצא כי 17% של ילדים שסובלים מDKA אובחנו תחילה כסובלים מדלקת הקיבה והמעיים[2].

מניעת דלקת הקיבה והמעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוז הנגיף שקיבל בבדיקות תוצאות חיוביות, על ידי מעקב בשבוע, ארצות הברית, יולי 2000 – יוני 2009.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספקה של מאגרי מים לא מזוהמים ונגישים, כמו כן שמירה על תנאי תברואה תקינים חשובים להפחתת שיעורי הידבקות של דלקת הקיבה והמעיים[12]. מבחינת הפרט- נקיטת אמצעים אישים כגון שטיפת ידיים עם סבון, מצאו שיעזרו ויגרמו לירידה בשיעורי דלקת הקיבה והמעיים, הן במדינות מתפתחות והן במדינות מפותחות בעולם עד כדי 30%. שימוש בג'ל על בסיס אלכוהול (אלכוהול-ג'ל) תהיה יעילה בהגנה מפני זיהומים והעברתם[28]. נמצא גם שהנקת התינוק בחלב תעזור להפחית את תדירות הזיהומים ואת משך הזמן שלהם[2]. הימנעות ממזון מזוהם או שתייה מזוהמת גם כן נמצא יעיל[32].

חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל יעילותו ובטיחותו של החיסון ב-2009 ארגון הבריאות העולמי המליץ על חיסון לרוטה-וירוס (rotavirus) שיוצע לכלל הילדים ברחבי העולם. בנוסף, שני סוגי חיסון מסחריים לנגיף קיימים וכמה נוספים נמצאים בפיתוח. באפריקה ואסיה החיסונים הפחיתו את אחוזי הסובלים מדלקת הקיבה והמעיים בקרב תינוקות. מדינות שיישמו תוכניות חיסון לאומיות ראו ירידה בשיעורי וחומרת המחלה[33][34]. חיסון זה עשוי גם למנוע מחלות לילדים שאינם מחוסנים על ידי הפחתת מספר מחזורי הזיהומים[35]. מאז שנת 2000, יישום של תוכנית החיסונים בארצות הברית הצליחה להפחית באופן משמעותי את מספר המקרים של שלשול עד ל-80%[36][37][38]. את המנה הראשונה של החיסון יש לתת לתינוקות בגילאים של בין 6 ל-15 שבועות[18]. חיסון אוראלי נגד כולרה נמצא יעיל להפחתת הסיכוי למחלה עד ל50-60%[39].

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת הקיבה והמעיים היא בדר"כ מחלה אשר תטופל עצמית ואינה דורשת טיפול תרופתי[40]. הטיפול המועדף בחולים עם התייבשות מתונה היא החזרת נוזלים דרך הפה, כלומר בשתיית מים[9]. לילדים בסיכון של התייבשות מהקאות, נטילת מנה אחת של תרופה נוגדת הקאות עשוי להיות מועיל[41]. נטילת כדור נוגד כאבים ובפרט כאב בטן- בהתייעצות עם גורם רפואי[42].

טיפול בהתייבשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הראשוני של דלקת הקיבה והמעיים הן בילדים והן במבוגרים היא הטיפול בהתייבשות. עדיף שהטיפול יהיה על ידי שתיית המים, אם כי לעיתים עירוי תוך ורידי של נוזלים עשוי להיות נחוץ במקרה ויש ירידה ברמת ההכרה או אם מדובר בהתייבשות חמורה[43][44]. שתיית משקאות המורכבים בעיקר מסוכרים פשוטים, כגון משקאות קלים ומיצי פירות, לא מומלצים לילדים מתחת לגיל 5 מכיוון שהם עלולים לגרום לשלשולים[40].

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונה ללא לקטוז או תזונה שמקפידה על הפחתת לקטוז לא נמצאה יעילה תמיד למניעת שלשולים. נמצא שעדיף שילדים ימשיכו את הרגלי התזונה הרגילה שלהם במהלך פרקי הזמן שבהם הם סובלים משלשול, חוץ מהיוצא מן הכלל שהוא להימנע ממזון עתיר סוכרים[45].

מספר מוצרי פרוביוטיקה הוכחו כמועילים בהפחתת משך זמן המחלה ותדירותה.הם גם יכולים להיות שימושיים במניעת ובטיפול בשלשול שקשור לנטילת אנטיביוטיקה[46]. מוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט) באופן דומה נמצא מועיל[47]. תוספי אבץ נמצאו אפקטיביים גם לטיפול וגם למניעת שלשולים בקרב ילדים בעולם המתפתח[48].

תרופה נגד בחילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות נגד בחילות עשויות להיות מועילות לטיפול נגד הקאות אצל ילדים[41]. אף על פי שהן עוזרות להפחית את כמות ההקאות, הן לא הוכחו קלינית כמועילות לשיפור מצב דלקת הקיבה והמעיים[2].

אנטיביוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטיביוטיקה לא נחוצה בדרך כלל במהלך טיפול בדלקת הקיבה והמעיים, אף על פי שלפעמים מומלץ לנטול אנטיביוטיקה אם התסמינים חמורים במיוחד[49]ארגון הבריאות העולמי (WHO) המליץ לילדים צעירים שיש להם שלשולים דמיים בשילוב עם חום ליטול אנטיביוטיקה[2].

מקרי מוות עקב diarrhoeal ומחלות לכל מיליון בני אדם בשנת 2012
  0-2
  3-10
  11-18
  19-30
  31-46
  47-80
  81-221
  222-450
  451-606
  607-1799

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכה היא כי יש שלושה עד חמישה מיליארד מקרים של דלקת הקיבה והמעיים מדי שנה. כתוצאה מכך יש כ-1.4 מיליון מקרי מוות שמתרחשים ברחבי העולם על בסיס שנתי[9][10]. ילדים שחיים במדינות מתפתחות נמצאו המשופעים ביותר מהמחלה[11]. יותר מ-450,000 של אלה שנפטרים בשל הנגיף מדי שנה הם ילדים מתחת לגיל חמש[12][6]. הכולרה גורמת לתחלואה של בין שלושה עד חמישה מיליון מקרים ולמוות של כ-100,000 אנשים בשנה[24]. בעולם המתפתח, ילדים בגילאים של עד שנתיים, לעיתים קרובות מקבלים שש פעמים או יותר זיהומים בשנה שמובילים לדלקת הקיבה והמעיים[12]. כולרה פחות נפוצה אצל מבוגרים, בין היתר בשל יכולתם לפתח חסינות[14].

ב-1980 דלקת הקיבה והמעיים הובילה לכ-4.6 מיליון מקרי מוות אצל ילדים, עם רוב המתרחשים בעולם המתפתח[50]. מאז, שיעורי התמותה צומצמו באופן משמעותי (כ-1.5 מיליון מקרי מוות מדי שנה) בעיקר בשל כניסתה ושימושה הנרחב של הטיפול הפומי נגד התייבשות[51].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלקת הקיבה והמעיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Schlossberg, David (2015). Clinical infectious disease (מהדורה 2). עמ' 334. ISBN 9781107038912. 
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 Singh, Amandeep, Pediatric Emergency Medicine Practice Acute Gastroenteritis — An Update, ‏July 2010
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Management strategies in the treatment of neonatal and pediatric gastroenteritis". Management strategies in the treatment of neonatal and pediatric gastroenteritis.. 
  4. ^ Ferri's Clinical Advisor 2015: 5 Books in 1. 2014. עמ' 479. 
  5. ^ 5.0 5.1 A. Helms, Richard (2006). Textbook of therapeutics : drug and disease management. עמ' 2003. ISBN 9780781757348. 
  6. ^ 6.0 6.1 Tate JE, Burton AH, Boschi-Pinto C, Steele AD, Duque J, Parashar UD, "2008 estimate of worldwide rotavirus-associated mortality in children younger than 5 years before the introduction of universal rotavirus vaccination programmes: a systematic review and meta-analysis". The Lancet Infectious Diseases
  7. ^ Marshall JA, Bruggink LD, The Dynamics of Norovirus Outbreak Epidemics: Recent Insights, International Journal of Environmental Research and Public Health, April 2011 doi: :10.3390/ijerph8041141
  8. ^ Man SM, "The clinical importance of emerging Campylobacter species"., Nature Reviews Gastroenterology & Hepatology, עמ' 669–85
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 Elliott, EJ (ינואר 2007). "Acute gastroenteritis in children". doi:10.1136/bmj.39036.406169.8. 
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Lozano, R, "Global and regional mortality from 235 causes of death for 20 age groups in 1990 and 2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010."
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 11.6 11.7 Webber, Roger, Communicable disease epidemiology and control : a global perspective, Wallingford, Oxfordshire, עמ' 79
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 12.6 12.7 12.8 12.9 Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael, Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.), Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier, 2010,ISBN 0-443-06839-9.
  13. ^ ckardt AJ; Baumgart DC. "Viral gastroenteritis in adults". עמ' 54–63. 
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 Eckardt AJ; Baumgart DC. "Viral gastroenteritis in adults". עמ' 54–63. 
  15. ^ 15.0 15.1 Galanis, E, . "Campylobacter and bacterial gastroenteritis.", ‏11 September 2007
  16. ^ 16.0 16.1 Meloni, A; Locci, D; Frau, G; Masia, G; Nurchi, AM; Coppola, RC, [10.3109/14767058.2011.601920 "Epidemiology and prevention of rotavirus infection: an underestimated issue?"], The journal of maternal-fetal & neonatal medicine : the official journal of the European Association of Perinatal Medicine, the Federation of Asia and Oceania Perinatal Societies, the International Society of Perinatal Obstetricians, עמ' 48-51
  17. ^ DefeatDD
  18. ^ 18.0 18.1 Szajewska, H; Dziechciarz, P, "Gastrointestinal infections in the pediatric population.", Current Opinion in Gastroenterology, עמ' 36-44 doi: :10.1097/MOG.0b013e328333d799
  19. ^ Dolin, [edited by] Gerald L. Mandell, John E. Bennett, Raphael, ". Mandell, Douglas, and Bennett's principles and practice of infectious diseases (7th ed.), Philadelphia, PA: Churchill Livingstone/Elsevier., 2010,ISBN 0-443-06839-9.
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 20.3 20.4 Webb, A; Starr, M, Acute gastroenteritis in children., Australian family physician, עמ' 227–31
  21. ^ Desselberger U, Huppertz HI, "Immune responses to rotavirus infection and vaccination and associated correlates of protection", The Journal of Infectious Diseases. doi: 10.1093/infdis/jiq031
  22. ^ Ahmed, Sharia M; Hall, Aron J; Robinson, Anne E; Verhoef, Linda; Premkumar, Prasanna; Parashar, Umesh D; Koopmans, Marion; Lopman, Benjamin A, Global prevalence of norovirus in cases of gastroenteritis: a systematic review and meta-analysis"., The Lancet Infectious Diseases, Aug 2014 doi: :10.1016/S1473-3099(14)70767-4
  23. ^ Nyachuba, DG, Foodborne illness: is it on the rise?", Nutrition Reviews, 2010 MAY doi: 10.1111/j.1753-4887.2010.00286
  24. ^ 24.0 24.1 Charles, RC; Ryan, ET, Cholera in the 21st century., Current Opinion in Infectious Diseases, עמ' 472–7 doi: 10.1097/QCO.0b013e32834a88af
  25. ^ Moudgal, V; Sobel, JD, "Clostridium difficile colitis: a review."., Hospital practice, February 2012, עמ' 139–48 doi: 10.3810/2012.02.954
  26. ^ 26.0 26.1 "Persistent Travelers' Diarrhea", United States Centers for Disease Control and Prevention.
  27. ^ cobedo, AA; Almirall, P; Robertson, LJ; Franco, RM; Hanevik, K; Mørch, K; Cimerman, S, Giardiasis: the ever-present threat of a neglected disease.", Infectious disorders drug targets, עמ' 329–48. doi: 10.2174/187152610793180821
  28. ^ 28.0 28.1 28.2 28.3 Tintinalli, Judith E., Emergency Medicine: A Comprehensive Study Guide (Emergency Medicine (Tintinalli))., New York: McGraw-Hill Companies, 2010, עמ' 830–839, ISBN 0-07-148480-9
  29. ^ Steiner, MJ; DeWalt, DA, Is this child dehydrated?, JAMA: the Journal of the American Medical Association doi: 10.1001/291.22.2746
  30. ^ reedman, SB; Vandermeer, B; Milne, A; Hartling, L; Pediatric Emergency Research Canada Gastroenteritis Study, Group, "Diagnosing clinically significant dehydration in children with acute gastroenteritis using noninvasive methods: a meta-analysis."., The Journal of Pediatrics, April 2015 doi: 10.1016/.2014.12.029
  31. ^ Warrell D.A.; Cox T.M.; Firth J.D.; Benz E.J., The Oxford Textbook of Medicine, Oxford University Press, 4th ed, 2003, ISBN 0-19-262922-0
  32. ^ "Viral Gastroenteritis"
  33. ^ "Rotavirus vaccines: an update". World Health Organization. דצמבר 2009. 
  34. ^ Giaquinto C, Dominiak-Felden G, Van Damme P, Myint TT, Maldonado YA, Spoulou V, Mast TC, Staat MA, "Summary of effectiveness and impact of rotavirus vaccination with the oral pentavalent rotavirus vaccine: a systematic review of the experience in industrialized countries, Human Vaccines, July 2011 doi: :10.4161/hv.7.7.15511
  35. ^ Patel, MM; Steele, D; Gentsch, JR; Wecker, J; Glass, RI; Parashar, UD, Real-world impact of rotavirus vaccination, The Pediatric Infectious Disease Journal., January 2011 doi: 10.1097/INF.0b013e3181fefa
  36. ^ "Delayed onset and diminished magnitude of rotavirus activity—United States, November 2007–May 2008". S Center for Disease Control and Prevention. 2008. עמ' 697–700. 
  37. ^ "Reduction in rotavirus after vaccine introduction—United States, 2000–2009". אוקטובר 2009. 
  38. ^ Tate, JE; Cortese, MM; Payne, DC; Curns, AT; Yen, C; Esposito, DH; Cortes, JE; Lopman, BA; Patel, MM; Gentsch, JR; Parashar, UD, Uptake, impact, and effectiveness of rotavirus vaccination in the United States: review of the first 3 years of postlicensure data, The Pediatric Infectious Disease Journal, January 2011 doi: 10.1097/INF.0b013e3181fefdc0
  39. ^ Sinclair, D; Abba, K; Zaman, K; Qadri, F; Graves, PM, Sinclair, David, ed. "Oral vaccines for preventing cholera, Cochrane Database of Systematic Reviews, 16 March 2011 doi: :10.1002/14651858.CD008603.pub2
  40. ^ 40.0 40.1 Diarrhoea and vomiting caused by gastroenteritis in under 5s: diagnosis and management
  41. ^ 41.0 41.1 Fedorowicz, Zbys; Jagannath, Vanitha A.; Carter, Ben, "Antiemetics for reducing vomiting related to acute gastroenteritis in children and adolescents", The Cochrane Database of Systematic Reviews doi: 10.1002/14651858.CD005506.pub5
  42. ^ Tytgat GN, "Hyoscine butylbromide: a review of its use in the treatment of abdominal cramping and pain"., Drugs, 2007 doi: 10.2165/00003495-200767090-00007
  43. ^ Fluid Treatment of Gastroenteritis in Adults
  44. ^ Canavan A, Arant BS, "Diagnosis and management of dehydration in children", Am Fam Physician, October 2009
  45. ^ King CK; Glass R; Bresee JS; Duggan C (2003). "Managing acute gastroenteritis among children: oral rehydration, maintenance, and nutritional therapy". 
  46. ^ Allen SJ, Martinez EG, Gregorio GV, Dans LF, Allen SJ, ed. "Probiotics for treating acute infectious diarrhoea, ochrane Database Syst Rev doi: 10.1002/14651858.CD003048.pub3
  47. ^ Mackway-Jones, Kevin, Does yogurt decrease acute diarrhoeal symptoms in children with acute gastroenteritis
  48. ^ Telmesani, AM, "Oral rehydration salts, zinc supplement and rota virus vaccine in the management of childhood acute diarrhea.", Journal of family and community medicine., May 2010 doi: 10.4103/1319-1683.71988
  49. ^ Traa BS, Walker CL, Munos M, Black RE, "Antibiotics for the treatment of dysentery in children", Int J Epidemiol, April 2010 doi: 10.1093/ije/dyq024
  50. ^ Mandell, Gerald L.; Bennett, John E.; Dolin, Raphael, Mandell's Principles and Practices of Infection Diseases, hurchill Livingstone, 2004
  51. ^ Victora CG, Bryce J, Fontaine O, Monasch R, "Reducing deaths from diarrhoea through oral rehydration therapy", Bull. World Health Organ

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.