דמיטרי יאזוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דמיטרי יאזוב
Дмитрий Тимофеевич Язов
Dmitry Timofeyevich Yazov 2.jpg
לידה 8 בנובמבר 1924
סיביר, רוסיה רוסיהרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 2020 (בגיל 95)
מוסקבה, רוסיה רוסיהרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הצבאי הפדרלי לזכר הנופלים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות הצבא האדום עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה מרשל ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • עיטור לנין (1971, 1981)
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור הדגל האדום (1963)
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2004)
  • עיטור מהפכת אוקטובר (1991)
  • מדליה להנצחת 300 שנים לייסוד סנקט פטרבורג
  • עיטור מלחמת המולדת דרגה ראשונה (1985)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה רביעית (2009)
  • עיטור הכוכב האדום (1945)
  • מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3 (1975)
  • מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות
  • מדליה על הגנת לנינגרד
  • מדליה על ההצטיינות בקרב (1953)
  • מדליה על חיזוק הברית הקרבית
  • מדליה על הכשרת קרקעות בתולות
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 (2005)
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 (1995)
  • מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945 (2010)
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה (1997)
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • עיטור אלכסנדר נבסקי (2014)
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 (1985)
  • Jubilee Medal "75 Years of Victory in the Great Patriotic War 1941–1945" (2020)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (2020)
  • מדליה להנצחת 70 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • Medal "For Impeccable Service", 2nd class עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יאזוב בשנת 2014

דמיטרי טימופייביץ' יאזוברוסית: Дмитрий Тимофеевич Язов;‏ 8 בנובמבר 192425 בפברואר 2020) היה איש צבא ופוליטיקאי סובייטי; מרשל ברית המועצות ושר ההגנה הסובייטי בעת הפיכת ינאייב ב-1991, שבה נטל חלק כאחד הקושרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאזוב נולד במחוז אומסק שבסיביר. בשנת 1941 התגייס לצבא האדום לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות. הוא סיים בית ספר לקציני חי"ר במוסקבה ולחם כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בחזית לנינגרד.

לאחר המלחמה שירת כמפקד פלוגה וסגן מפקד גדוד במחוז צבאי לנינגרד. בשנת 1956 סיים אקדמיה צבאית במוסקבה ולאחר מכן היה מפקד גדוד ומפקד רגימנט. בשנת 1962, בעת משבר הטילים, נשלח לקובה כיועץ צבאי.

בשנת 1967 הועלה לדרגת גנרל ומונה למפקד אוגדה ממוכנת. יאזוב התקדם מהר מאוד בסולם הדרגות והתפקידים - בשנת 1971 מונה לפקד על גיס משוריין ובשנת 1973 - על ארמייה. בשנים 1974 - 1976 היה ראש אגף כוח אדם במשרד ההגנה. בשנים 19791980 היה מפקד הכוחות הסובייטים בצ'כוסלובקיה. לאחר מכן פיקד על כמה מחוזות צבאיים בתוך ברית המועצות.

בשנים 19791990 היה מועמד לחברות בפוליטבירו, הנשיאות של המפלגה הקומוניסטית.

בשנת 1986, בעת שהיה מפקד פיקוד המזרח הרחוק הוא התוודע למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ולמעשה שליטה, מיכאיל גורבאצ'וב. יאזוב עשה רושם חיובי על המזכיר הכללי, דבר שהוביל בהמשך לקידומו. בינואר 1987 הועבר למוסקבה ומונה לסגן שר הביטחון. במאי 1987 פוטר שר ההגנה המרשל סוקולוב בעקבות פרשת רוסט, ויאזוב מונה במקומו.

ב-28 באפריל 1990 הועלה יאזוב לדרגת מרשל. הוא היה קצין הצבא האחרון שהועלה לדרגת מרשל בטרם פירוקה של ברית המועצות.

באוגוסט 1991, בעת הפיכת ינאייב, שהייתה הפיכה של החוגים השמרנים בשלטון הקומוניסטי, שנועדה לבלום את הרפורמות של גורבאצ'וב, היה יאזוב אחד ממנהיגי הקושרים. עם הכרזת מצב החירום על ידי הקושרים ב-19 באוגוסט 1991, היה יאזוב חבר בוועדת החירום שנועדה לשלוט בברית המועצות. עם כישלון הקשר כעבור שלושה ימים, הועמד יאזוב לדין על חלקו בקשר ונשפט לשנות מאסר רבות. בשנת 1994 הוענקה לו חנינה על ידי הדומה.

בתקופת נשיאותו של ולדימיר פוטין כנשיא רוסיה נשכח ליאזוב חטא היותו בין הקושרים, וב-17 בנובמבר 2004, בהיות יאזוב בן 80, הוענק לו בקרמלין עיטור הכבוד על ידי הנשיא ולדימיר פוטין. למעמד זה הופיע יאזוב כשהוא לבוש במדי מרשל.

נפטר ב-25 בפברואר 2020 ונקבר בבית העלמין הצבאי הפדרלי להנצחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דמיטרי יאזוב בוויקישיתוף