איוואן יאקובובסקי

איוואן איגנטייביץ' יאקובובסקי
Иван Игнатьевич Якубовский
לידה	7 בינואר 1912; פלך מוהילב, האימפריה הרוסית
פטירה	30 בנובמבר 1976 (בגיל 64); מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
מדינה	ברית המועצות
השכלה	בית ספר הצבאי המאוחד של בלארוסיה (1934); Leningrad Higher Officer Tank School (1935); האקדמיה הצבאית של המטכ"ל של צבא רוסיה (1948) ;
תקופת פעילות	1932–1976 (כ־44 שנים)
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	גיבור ברית המועצות (10 בינואר 1944); מסדר צלב גרונוולד, דרגה 3 (1946); מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (1973); מסדר סוחבאטאר (23 בפברואר 1968); מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה (1970); מסדר סוחבאטאר (6 ביולי 1971); אות המסדר 23 באוגוסט, דרגה 1 (1974); מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (23 בפברואר 1968); מסדר קרל מרקס (1970); גיבור הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית (30 באפריל 1970); מסדר ההצטיינות הפטריוטי בזהב (22 בינואר 1965); מסדר קלמנט גוטוולד (30 באפריל 1970); צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945 (1947); מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; אות המסדר הכוכב של רומניה (1969); מדליה ללוחמים בגזרת האודר, נייסה והים הבלטי (1946); מדליית 50 שנה לצבא העם המונגולי; מדליה לציון 30 שנים לנצחון בקרב חלקין גול; Medal "For Strengthening Brotherhood in Arms"; נשק הכבוד עם חותם ברית המועצות (22 בפברואר 1968); מדליית הניצחון והחירות 1945 (1946); Jubilee Medal "30 Years of the Victory over militaristic Japan"; Badge of the 1000th Anniversary of the Polish State; מדליית "אחים לנשק"; מדליה לציון 50 שנה למהפכה המונגולית; מדליית הנצחת קרב מעבר דוקלה; מדליית "חיזוק אחים לנשק"; Order of the People's Republic of Bulgaria, 1st class (22 בפברואר 1968); מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה על הכשרת קרקעות בתולות; עיטור הדגל האדום (30 באוגוסט 1944); עיטור הדגל האדום (14 בפברואר 1943); עיטור הדגל האדום (21 באוגוסט 1953); עיטור סובורוב דרגה 2 (31 במאי 1945); עיטור סובורוב דרגה 2 (6 באפריל 1945); עיטור קוטוזוב, דרגה 2 (25 במאי 1945); עיטור הדגל האדום (21 ביולי 1942); עיטור לנין (22 בפברואר 1968); גיבור ברית המועצות (23 בספטמבר 1944); עיטור לנין (6 בינואר 1972); עיטור לנין (10 בינואר 1944); עיטור לנין (6 בינואר 1962); מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות; עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (21 באוגוסט 1943); מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3 (30 באפריל 1975); מדליה על כיבוש ברלין; מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945; מדליה על שחרור פראג; מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות; עיטור הכוכב האדום (6 בנובמבר 1947); מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945; מדליה על הגנת סטלינגרד; מדליה על ההצטיינות בקרב (3 בנובמבר 1944); מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; מדליית ההגנה על מוסקבה; Order of the People's Republic of Bulgaria, 1st class (1974) ;
חתימה
	1961–1976; (כ־15 שנים)
	1961–1976; (כ־15 שנים)
שירות צבאי
השתייכות	הצבא האדום
דרגה	מרשל ברית המועצות
	1932–1976; (כ־44 שנים)
תפקידים בשירות
	מפקד הכוחות הכיבוש הסובייטים בגרמניה; מפקד המחוז הצבאי של קייב; מפקד קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה; מפקד של הכוחות המזוינים של ברית ורשה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת החורף; מלחמת העולם השנייה הקרב על מוסקבה; קרב סטלינגרד; קרב קורסק; מבצע לבוב-סנדומייז'; הקרב על ברלין; ;
עיטורים
	גיבור ברית המועצות (פעמיים); 4 עיטורי לנין ; 4 עיטורי הדגל האדום ; 2 עיטורי סובורוב מדרגה שנייה ; עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה ; עיטור הכוכב האדום

איוואן איגנטייביץ' יאקובובסקי (ברוסית: Иван Игнатьевич Якубовский‏; 7 בינואר 1912 – 30 בנובמבר 1976) היה קצין בכיר בצבא האדום, מרשל ברית המועצות.

ביוגרפיה

איוואן יאקובובסקי נולד בכפר זייצבו שבפלך מוהילב (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום במחוז משנה הורקי של בלארוס) למשפחת איכרים ממוצא בלארוסי. לאחר סיום בית ספר היסודי עבד לפרנסת המשפחה. בשנת 1932 הוא סיים את השנה השנייה של לימודים במכללה למורים והתכונן לקריירה של מורה.

בשנת 1932 יאקובובסקי גויס לצבא האדום והתחיל לשרת בחיל התותחנים. בשנת 1935 הוא סיים קורס קציני שריון והחל לשרת בחיל. כקצין שריון הוא השתתף בפלישה הסובייטית לפולין ב-1939 ובמלחמת החורף.

מלחמת העולם השנייה

כבר בימים הראשונים של המלחמה יאקובובסקי השתתף בקרבות מגננה בשטח בלארוס. ביחד עם יתר יחידות הצבא יחידה בפיקודו נסוגה מזרחה. בנובמבר 1942 הוא קודם לדרגת קולונל. בשנת 1943 חטיבת שריון שבפיקודו צורפה לארמיית הטנקים השלישית. בהיותו מפקד חטיבה יאקובובסקי השתתף בקרבות לשחרור אוקראינה ונכנס לשטח פולין. על תפקודו והצטיינותו כמפקד הוענק ליאקובובסקי תואר גיבור ברית המועצות פעמיים - בינואר ובספטמבר 1944. את קרבות המלחמה סיים יאקובובסקי בפראג בדרגת גנרל-מאיור של חיל השריון.

במהלך המלחמה נפגע הטנק של יאקובובסקי מספר פעמים והוא נפצע.

שרות לאחר המלחמה

לאחר מלחמת העולם השנייה יאקובובסקי המשיך לפקד על מספר יחידות שריון. בשנת 1948 הוא סיים את האקדמיה של המטה הכללי הסובייטי. בשנת 1957 הוא נשלח לגרמניה המזרחית והיה מפקד של ארמיית הטנקים הראשונה של ברית המועצות וסגן מפקד הכוח הסובייטי באזור והחל משנת 1960 מפקד קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה. בשנת 1961 במהלך משבר ברלין בעקבות הקמת חומת ברלין, מרשל איוואן קונייב מונה למפקד הכוחות ויאקובובסקי היה סגנו. עם סיום המשבר, באפריל 1962 יאקובובסקי חזר להיות מפקד הכוח הסובייטי המוצב באזור גרמניה המזרחית.

בינואר 1965 יאקובובסקי מונה למפקד מחוז צבאי קייב. ב-12 באפריל 1967 מונה יאקובובסקי לתפקיד הסגן הראשון של שר ההגנה וקודם לדרגת מרשל ברית המועצות. החל מיולי 1967 הוא היה מפקד של כוחות ברית ורשה.

יאקובובסקי נפטר במוסקבה והוטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איוואן יאקובובסקי בוויקישיתוף

איוואן יאקובובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)