איוואן קונייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איוואן סטפנוביץ' קונייב
Иван Степанович Конев
איוואן קונייב
נולד 28 בדצמבר 1897
מקום לידה לודינו, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתFlag of Russia.svg
נפטר 21 במאי 1973 (בגיל 75)
מקום פטירה מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg
השתייכות הצבא האדוםRed Army flag.svg  הצבא האדום
תקופת שירות 1916 - 1962
דרגה מרשל ברית המועצות מרשל ברית המועצות
תפקידים צבאיים

מפקד דיוויזיית הרובאים ה-37
מפקד דיוויזיית הרובאים ה-2
מפקד ארמיית הדגל האדום ה-2
מפקד המחוז הצבאי טרנס בייקל
מפקד המחוז הצבאי צפון קווקז
מפקד הארמייה ה-19
מפקד החזית המערבית
מפקד חזית קלינין
מפקד החזית המערבית
מפקד החזית הצפון מערבית
מפקד חזית הערבה
מפקד החזית האוקראינית השנייה
מפקד החזית האוקראינית הראשונה
מפקד כוח הכיבוש הסובייטי באוסטריה
מפקד כוחות היבשה של צבא ברית המועצות
מפקד מחוז צבאי מערב אוקראינה
מפקד כוחות ברית ורשה
מפקד הכוחות הסובייטים בגרמניה המזרחית

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים הרוסית
מלחמת העולם השנייה

עיטורים

גיבור ברית המועצות 2 גיבור ברית המועצות
עיטור לנין עיטור לנין (פעמיים)
עיטור הדגל האדום הדגל האדום (פעמיים)
עיטור סובורוב מדרגה ראשונה סובורוב דרגה 1 (פעמיים)
עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה קוטוזוב דרגה 1 (פעמיים)
עיטור הכוכב האדום עיטור הכוכב האדום
מסדר האמבט אביר מפקד במסדר האמבט

איוואן סטפנוביץ' קונייברוסית: Иван Степанович Конев;‏ 28 בדצמבר 1897 - 21 במאי 1973), מרשל ברית המועצות, מצביא דגול במלחמת העולם השנייה. מפקד עליון של כוחות ברית ורשה בשנים 1955 - 1960.

ביוגרפיהעריכה

איוואן קונייב נולד בכפר לודיינו במחוז קירוב שבמרכז רוסיה למשפחת איכרים. לאחר סיום בית ספר יסודי עבד כחוטב עצים. בשנת 1916 גויס לצבא הצאר, ולאחר סיום קורס תותחנים נשלח לחזית. בשנת 1918, לאחר שרוסיה חתמה על הסכם הפסקת הלחימה עם גרמניה, שוחרר מהצבא. באותה שנה התנדב לצבא האדום. במהלך מלחמת האזרחים לחם באזור סיביר והמזרח הרחוק כנגד כוחות הצבא הלבן - תחילה כמפקד רכבת משוריינת ולאחר מכן כמפקד חטיבת חיל רגלים. בשנת 1921 השתתף בדיכוי מרד קרונשטט. לאחר תום המלחמה נשאר בשירות קבע. שירת בתפקיד מפקד רגימנט ולאחר מכן קודם לתפקיד סגן מפקד דיוויזיה. בשנים 1932 - 1934 - למד באקדמיה צבאית של המטה הכללי במוסקבה. לאחר סיום האקדמיה מונה למפקד דיוויזיית הרובאים ה-37, וב-1937 מונה למפקד דיוויזיית הרובאים ה-2. ביולי 1938 מונה למפקד ארמיית הדגל ה-2 במזרח הרחוק. ביוני 1940 מונה למפקד המחוז הצבאי טרנס בייקל, ובינואר 1941 מונה למפקד המחוז הצבאי צפון קווקז.

מלחמת העולם השנייהעריכה

לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941 מונה למפקד הארמייה ה-19, עמה לחם באזור סמולנסק. בספטמבר 1941 מונה למפקד החזית המערבית. בתפקיד זה נחל כישלון חרוץ, כאשר כוחותיו כותרו והושמדו על ידי הגרמנים באזור ויאזמה. בעקבות כישלון זה הודח מפיקוד על החזית ואף כמעט ונשפט על ידי בית דין צבאי (מה שקרוב לוודאי היה נגמר בהוצאה להורג, בדומה לאופן בו סיים את חייו קודמו בתפקיד, גנרל פבלוב). רק התערבותו של גיאורגי ז'וקוב מנעה את העמדתו לדין של קונייב. באוקטובר 1941 מונה למפקד הכוחות שהגנו על מוסקבה מצפון מזרח (חזית קלינין). בתפקיד זה הצטיין דווקא, כאשר הצליח להדוף את המתקפה הגרמנית ולבצע התקפת נגד מוצלחת, במהלכה שוחררה העיר קלינין. באוגוסט 1942 מונה קונייב שוב למפקד החזית המערבית, ובמרץ 1943 מונה למפקד החזית הצפון מערבית.

בעת קרב קורסק פיקד קונייב על חזית הערבה (הכוחות שלחמו בגיזרה הדרומית של בליטת קורסק). הוא הצליח לבלום את ההתקפה הגרמנית ולאחר מכן לצאת למתקפה, בה שוחררו מן הגרמנים הערים בלגורוד וחרקוב. בהמשך כוחותיו חצו את נהר הדנייפר במהלך קרב דנייפר.

בינואר - פברואר 1944 כוחות החזית האוקראינית השנייה בפיקודו של קונייב ביחד עם הכוחות של החזית האוקראינית הראשונה (בפיקודו של ניקולאי ואטוטין) כחלק של מבצע דנייפר-קרפטי הצליחו לכתר ולהשמיד 10 דיוויזיות גרמניות מקבוצת ארמיות דרום באזור צ'רקסי. על מבצע זה הועלה איוואן קונייב לדרגת מרשל ברית המועצות.

ביולי 1944 פיקד קונייב על מבצע צליחת הויסלה באזור סנדומייז', כוחותיו הצליחו לתפוס ראש גשר, ממנו החלה הפריצה של הצבא האדום לתוך פולין.

בסיום המלחמה פיקד קונייב על החזית האוקראינית הראשונה, אשר ביחד עם החזית הבלארוסית הראשונה בפיקודו של המרשל ז'וקוב, השתתפה בכיבוש ברלין. לאחר השלמת כיבוש העיר, יצא קונייב עם הכוחות הניידים שלו לשחרור פראג.

לאחר המלחמהעריכה

בשנים 1945 - 1946 פיקד קונייב על כוח הכיבוש הסובייטי שהוצב באוסטריה, לאחר מכן היה מפקד כוחות היבשה של צבא ברית המועצות. בשנים 1951 - 1955 היה מפקד מחוז צבאי במערב אוקראינה (אזור הרי הקרפטים).

בשנת 1955 מונה למפקד עליון של כוחות ברית ורשה. בשנת 1956 פיקד על הכוחות של הצבא שדיכאו את המרד ההונגרי.

בשנים 1960 - 1962 פיקד על הכוחות הסובייטים בגרמניה המזרחית. בשנת 1962 פרש למעשה משירות צבאי פעיל.

מרשל איוואן קונייב נפטר במוסקבה בשנת 1973 ונקבר בחומת הקרמלין.

במהלך שירותו הצבאי עוטר בעיטורים סובייטים רבים, פעמיים הוענק לו תואר גיבור ברית המועצות. כמו כן עוטר בעיטורים של מדינות זרות - צ'כוסלובקיה, מונגוליה, פולין, ארצות הברית ובריטניה.

קישורים חיצונייםעריכה


קלימנט וורושילובמיכאיל טוכאצ'בסקיסמיון בודיוניאלכסנדר יגורובוסילי בליוכרסמיון טימושנקוגריגורי קוליקבוריס שפושניקובגאורגי ז'וקובאלכסנדר ואסילבסקייוסיף סטליןאיבן קונייבלאוניד גובורובקונסטנטין רוקוסובסקירודיון מלינובסקיפיודור טולבוחיןקיריל מרצקובלברנטי בריהואסילי סוקולובסקיניקולאי בולגניןאיוואן בגרמיאןסרגיי ביריוזובאנדריי גרצ'קואנדריי יריומנקוקיריל מוסקלנקווסילי צ'ויקובמאטוויי זכארובפיליפ גוליקובניקולאי קרילובאיוואן יאקובובסקיפאבל בטיצקיפיוטר קושבויליאוניד ברז'נייבדמיטרי אוסטינובויקטור קוליקובניקולאי אוגרקובסרגיי סוקולובסרגיי אחרומייבסמיון קורקוטקיןואסילי פטרובדמיטרי יאזוב דרגת מרשל ברית המועצות