לדלג לתוכן

ויקטור קוליקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור גיאורגייביץ' קוליקוב
Виктор Георгиевич Куликов
ויקטור קוליקוב
ויקטור קוליקוב
לידה 5 ביולי 1921
ורקחנאיה לובובסקה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
פטירה 28 במאי 2013 (בגיל 91)
מוסקבה, רוסיה רוסיהרוסיה
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19391989 (כ־50 שנה)
דרגה מרשל ברית המועצות מרשל ברית המועצות
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה הממוכנת ה-69
מפקד הדיוויזיה הממונעת ה-118
מפקד ארמיית הטנקים ה-2 של המשמר
מפקד המחוז הצבאי של קייב
מפקד קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה
ראש המטה הכללי
המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ברית ורשה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
גיבור ברית המועצות
עיטור לנין עיטור לנין עיטור לנין עיטור לנין עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הכוכב האדום עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה
תפקידים אזרחיים
חבר ועידת נציגי העם
חבר הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויקטור גיאורגייביץ' קוליקוברוסית: Виктор Георгиевич Куликов;‏ 5 ביולי 192128 במאי 2013) היה מרשל סובייטי אשר כיהן כמפקד הכוחות הסובייטיים בגרמניה בין 19691971, כראש המטה הכללי בין השנים 1971-1977, כמפקד העליון של כוחות ברית ורשה בין השנים 1977-1989. כמו כן, כיהן כחבר ועידת נציגי העם בין 1989–1993 וכחבר הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית בין 1993–2003.

קוליקוב נולד ב-5 ביולי 1921 למשפחת איכרים ענייה מהכפר ורקחנאיה לובובסקה שבמחוז אוריול. ב-1939 הוא התגייס לצבא האדום. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא לחם בקרב ברודי, הקרב על מוסקבה, קרבות רז'ב, מבצע סמולנסק, מבצע בגרטיון, המתקפה הבלטית, מבצע פרוסיה המזרחית, מתקפת פומרניה המזרחית והקרב על ברלין.

באוקטובר 1945 מונה קוליקוב למפקד רגימנט הטנקים ה-3 של המשמר שהוצב בפולין במסגרת קבוצת הכוחות הצפונית. הוא למד באקדמיה הצבאית פרונזה, וב-1953 סיים את לימודיו ומונה למפקד הרגימנט הממוכן ה-155. ביולי 1955 הוא הועבר לפקד על הדיוויזיה הממוכנת ה-69. במאי 1957 הועבר לפקד על הדיוויזיה הממונעת ה-118. ב-1959 הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית של המטה הכללי. בין 19611962 הוא שהה בגאנה כחלק מקבוצת היועצים הסובייטיים שנשלחה לסייע למדינה. לאחר מכן מונה לסגן מפקד הארמייה ה-6. ב-1964 מונה למפקד ארמיית הטנקים השנייה של המשמר שהוצבה בגרמניה. ב-1967 הוא מונה למפקד המחוז הצבאי קייב. באוקטובר 1969 הוא מונה למפקד קבוצת הכוחות הסובייטים בגרמניה.

ב-21 בספטמבר 1971 הוא מונה לראש המטה הכללי. ב-8 בינואר 1977 הוא סיים את תפקידו ומונה למפקד העליון של הכוחות המזוינים של ברית ורשה. ב-1989 הוא עזב את הצבא ומאז שימש כיועץ בכיר למפקד העליון. במקביל, נבחר כחבר בוועידת נציגי העם. לאחר התפרקות ברית המועצות הוא מונה ליועץ בכיר לשר ההגנה הרוסי. במקביל, נבחר לחבר בדומה מטעם מפלגת רוסיה המאוחדת. כיהן כיו"ר ועדת הדומה הממלכתית לענייני חיילים משוחררים.

ב-2003 הוא פרש לביתו. הוא נפטר במוסקבה ב-28 במאי 2013 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור קוליקוב בוויקישיתוף