ויקטור קוליקוב

ויקטור גיאורגייביץ' קוליקוב
Виктор Георгиевич Куликов

ויקטור קוליקוב
לידה	5 ביולי 1921 ורקחנאיה לובובסקה, ברית המועצות
פטירה	28 במאי 2013 (בגיל 91) מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מדינה	רוסיה
השכלה	Baku Higher Combined Arms Command School (יוני 1941) אקדמיית פרונזה (1953) Leningrad Higher Officer Tank School (1947) האקדמיה הצבאית של המטכ"ל של צבא רוסיה (1959)
השתייכות
תקופת פעילות	1939–1989 (כ־50 שנה)
דרגה	מרשל ברית המועצות
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, רוסיה המאוחדת
פרסים והוקרה	גיבור ברית המועצות (3 ביולי 1981) כוכב ידידות העמים (1985) מסדר סוחבאטאר (1981) State Prize of the Russian Federation named after Marshal of the Soviet Union Georgy Konstantinovich Zhukov מסדר ההצטיינות הפטריוטי בזהב (1981) מסדר שרנהורסט (1986) מסדר שרנהורסט (1972) מסדר שרנהורסט (1987) פרס לנין (1983) מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליית השירות המצוין, דרגה 1 מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 50 שנים למיליציה הסובייטית מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות מסדר גאורגי דימיטרוב (1984) מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה (1975) Jubilee Medal "30 Years of the Victory over militaristic Japan" Jubilee Medal "40 years of the Victory in Khalkhin-Gol" מדליה לציון 30 שנים לנצחון בקרב חלקין גול מדליית 50 שנה לצבא העם המונגולי Military Order "For Services to the People and the Fatherland" in Gold (1970) מדליית "חיזוק אחים לנשק" מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה (1973) Jubilee Medal "60 Years of the Mongolian People's Revolution" Badge of the 1000th anniversary of the Polish State אות המסדר 23 באוגוסט, דרגה 1 (1974) Order of the Red Star (1985) מדליה לציון 50 שנה למהפכה המונגולית עיטור מסדר ניצחון פברואר (1985) Medal "For Strengthening Brotherhood in Arms" מסדר חוף חירון (2006) אזרחות כבוד של גדנסק (1977) מדליה על חיזוק הברית הקרבית מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה עיטור הדגל האדום (20 ביולי 1944) עיטור הדגל האדום (26 באוקטובר 1943) עיטור לנין (19 בפברואר 1988) עיטור הדגל האדום (22 בפברואר 1968) עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (12 במאי 1945) עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (7 בספטמבר 1943) עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (6 באפריל 1985) עיטור לנין (3 ביולי 1981) עיטור לנין (2 ביולי 1971) עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (3 ביולי 1996) העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (10 ביולי 2001) עיטור לנין (21 בפברואר 1978) עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (23 ביוני 2011) עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (5 ביולי 2006) מדליה על הישגים צבאיים (22 בדצמבר 1999) מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות עיטור הכוכב האדום (26 באוקטובר 1955) מדליית העוז (19 ביוני 1942) מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה על שם ז'וקוב מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945 מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3 (30 באפריל 1975) מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה על הגנת סטלינגרד מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מדליה על ההצטיינות בקרב (17 במאי 1951) מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות מדליית ההגנה על מוסקבה מדליית "אומץ תחת אש" Order of the People's Republic of Bulgaria, 1st class (1974)
חתימה
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה הממוכנת ה-69 מפקד הדיוויזיה הממונעת ה-118 מפקד ארמיית הטנקים ה-2 של המשמר מפקד המחוז הצבאי של קייב מפקד קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה ראש המטה הכללי המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ברית ורשה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
תפקידים אזרחיים
חבר ועידת נציגי העם חבר הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית

ויקטור גיאורגייביץ' קוליקוב (ברוסית: Виктор Георгиевич Куликов;‏ 5 ביולי 1921 – 28 במאי 2013) היה מרשל סובייטי אשר כיהן כמפקד קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה בין 1969–1971, כראש המטה הכללי בין השנים 1971-1977, כמפקד העליון של כוחות ברית ורשה בין השנים 1977-1989. כמו כן, כיהן כחבר ועידת נציגי העם בין 1989–1993 וכחבר הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית בין 1993–2003.

ביוגרפיה

קוליקוב נולד ב-5 ביולי 1921 למשפחת איכרים ענייה מהכפר ורקחנאיה לובובסקה שבמחוז אוריול. ב-1939 הוא התגייס לצבא האדום. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא לחם בקרב ברודי, הקרב על מוסקבה, קרבות רז'ב, מבצע סמולנסק, מבצע בגרטיון, המתקפה הבלטית, מבצע פרוסיה המזרחית, מתקפת פומרניה המזרחית והקרב על ברלין.

באוקטובר 1945 מונה קוליקוב למפקד רגימנט הטנקים ה-3 של המשמר שהוצב בפולין במסגרת קבוצת הכוחות הצפונית. הוא למד באקדמיה הצבאית פרונזה, וב-1953 סיים את לימודיו ומונה למפקד הרגימנט הממוכן ה-155. ביולי 1955 הוא הועבר לפקד על הדיוויזיה הממוכנת ה-69. במאי 1957 הועבר לפקד על הדיוויזיה הממונעת ה-118. ב-1959 הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית של המטה הכללי. בין 1961–1962 הוא שהה בגאנה כחלק מקבוצת היועצים הסובייטיים שנשלחה לסייע למדינה. לאחר מכן מונה לסגן מפקד הארמייה ה-6. ב-1964 מונה למפקד ארמיית הטנקים השנייה של המשמר שהוצבה בגרמניה. ב-1967 הוא מונה למפקד המחוז הצבאי קייב. באוקטובר 1969 הוא מונה למפקד קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה.

ב-21 בספטמבר 1971 הוא מונה לראש המטה הכללי. ב-8 בינואר 1977 הוא סיים את תפקידו ומונה למפקד העליון של הכוחות המזוינים של ברית ורשה. ב-1989 הוא עזב את הצבא ומאז שימש כיועץ בכיר למפקד העליון. במקביל, נבחר כחבר בוועידת נציגי העם. לאחר התפרקות ברית המועצות הוא מונה ליועץ בכיר לשר ההגנה הרוסי. במקביל, נבחר לחבר בדומה מטעם מפלגת רוסיה המאוחדת. כיהן כיו"ר ועדת הדומה הממלכתית לענייני חיילים משוחררים.

ב-2003 הוא פרש לביתו. הוא נפטר במוסקבה ב-28 במאי 2013 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויקטור קוליקוב בוויקישיתוף

• ויקטור קוליקוב באתר משרד ההגנה הרוסי
• ויקטור קוליקוב באתר "גיבורי הארץ"
• ויקטור קוליקוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)