לדלג לתוכן

הבור (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבור
מידע כללי
מאת דן מרגלית, רונן ברגמן
שפת המקור עברית
סוגה ספר עיון
הוצאה
הוצאה כנרת, זמורה-ביתן
תאריך הוצאה 2011
מספר עמודים 310
עורך שחר אלתרמן
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003033698

הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל הוא ספר מאת העיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן, שיצא לאור בשנת 2011 בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן. הספר נכתב בעקבות פרשת "מסמך הרפז", והוא טוען לקיומם של ליקויים חמורים, עד כדי שחיתות, בפעולתו של צה"ל, תוך התמקדות ברמטכ"ל, גבי אשכנזי, ובאיש אגף המודיעין, סא"ל (מיל.) בועז הרפז.

נושאים הנידונים בספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הטענות המועלות בספר:

  • במערך המבצעים המיוחדים של אגף המודיעין התאפשרה, מסיבות מבצעיות, הוצאת כספים ללא בקרה תקציבית מדוקדקת. מצב זה אפשר מעשי שחיתות רבים, של הוצאת כספים שלא למטרות מבצעיות, אלא למטרות אישיות של חיילי המערך, כגון מימון ימי כיף, רכישת מעדנים, רכישת ציוד מפואר וכדומה.
  • חטיפת חיילי צה"ל בהר דב, שנעשתה בעת שאשכנזי היה אלוף פיקוד הצפון, התאפשרה עקב מחדלים רבים של צה"ל.
  • בעת שסא"ל בעז הרפז שירת במערך המבצעים המיוחדים הוא כתב לרמטכ"ל מכתב הכפשה אנונימי נגד ראש אמ"ן, אהרן זאבי-פרקש, וחקירה שנפתחה גילתה שהרפז עבר עבירת ביטחון שדה חמורה. כדי להימנע ממשפט הסכים הרפז לסיים את שירותו בצה"ל. הרפז נחשד בעבירות נוספות, ובהן עסקים פרטיים במקביל לשירותו הצבאי וחריגות במהלך לימודיו במרכז הבינתחומי הרצליה. חרף זאת, הוא המשיך ליהנות מקשרים טובים עם קצינים בכירים בצה"ל, ואלה הביאו לתנאי פרישה משופרים ולזכויות יתר, ובהן כניסה לבסיסים סודיים ביותר. אחד התומכים הבולטים בהרפז היה סגן הרמטכ"ל, גבי אשכנזי.
  • היחסים בין גבי אשכנזי ליואב גלנט הורעו כאשר דן חלוץ נבחר לרמטכ"ל והועדף על פני אשכנזי. אשכנזי חשד שגלנט, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, היה מעורב בהחלטה זו. יריבות זו החריפה בעת מבצע עופרת יצוקה.
  • "מסמך גלנט", שבו לכאורה נרקמה במשרד יחסי ציבור קנוניה להשפלת הרמטכ"ל ואלופים אחדים, לשם מינוי עתידי של גלנט לרמטכ"ל, זויף על ידי בעז הרפז, ונמסר על ידו ללשכת הרמטכ"ל.
  • הרפז סיפק לאשכנזי מידע מלשכתו של שר הביטחון, אהוד ברק, לשם תמיכה באשכנזי במאבק שבינו ובין ברק.

בעניין מלחמת לבנון השנייה קובע הספר: ”"ישראל הפסידה במלחמת לבנון השנייה. הצבא הטוב ביותר במזרח התיכון לא הצליח להכריע, על אף מאמץ אדיר ומלחמה ממושכת, ארגון גרילה שהמשיך עד היום האחרון למלחמה לשגר מאות רקטות אל העורף הישראלי."” (עמוד 160)

בסוף דבר לספר כתבו מחבריו:

"כשהערפל הזה שוקע אנחנו נשארים עם אלוף שכמעט היה רמטכ"ל, שאולי היה ראוי לכך מכל בחינה מקצועית, אבל שבהתנהלותו האישית נפל רבב; עם שר ביטחון שתחת ידיו יצאה הצמרת הצבאית מכלל שליטה; עם נוכל וזייפן, שהצליח להתברג אל יחידות צה"ל הסודיות ביותר, שיגשג באווירת ההפקרות והשחיתות שם, המשיך אל לשכת הרמטכ"ל וניצל גם אותה לטובתו האישית. אבל חמור מכול - אנחנו נשארים עם רמטכ"ל שחיפה על אותו נוכל ואף התפתה להשתמש בו כמרגל בלשכת שר הביטחון"

מהדורה ראשונה של הספר, שעל עטיפתה נכתב "מהדורה מוקדמת", יצאה לאור ביום פרישתו של גבי אשכנזי מכהונת הרמטכ"ל. מהדורה נוספת, ללא הכיתוב "מהדורה מוקדמת", יצאה לאור כעבור כחודש, ובסופה נוסף מפתח עניינים, וכן נכלל בה טענות חדשות על התנגדותו של יואב גלנט לתוכנית ההשתלטות על ה"מרמרה" ועל רכישת מוצרי מותרות למערך המבצעים המיוחדים.

פעמים רבות לאורך הספר מצוין שמידע מסוים חסר בו, עקב הוראה של הצנזורה הצבאית. לדברי דן מרגלית, הספר יצא באיחור מה, כתוצאה מעיכוב בצנזורה.

תגובת דובר צה"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחברים העבירו לדובר צה"ל כשישים שאלות בנושאי הספר. תגובתו של דובר צה"ל מובאת בספר במלואה, והיא מתחילה במילים:

הרמטכ"ל וצה"ל אינם מוצאים לנכון לשתף פעולה עם פרסום דיבתי ומגמתי זה, אשר מכוון לפגוע ברמטכ"ל ערב פרישתו מצה"ל ולהוציא דיבתו רעה. ברור ונהיר כי "הספר" מונע מרוח גבית של גורמים אינטרסנטיים, והוא נכתב בחופזה על ידי כתבים שכבר הביעו את עמדתם הברורה והבלתי מאוזנת שאין בלתה, הן בכתיבתם והן בראיונות שונים שהעניקו.

תביעת דיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בינואר 2013 הגיש בועז הרפז תביעת דיבה בסך 2.7 מיליון ש"ח נגד מחברי הספר וההוצאה לאור.[1] בעקבות הליך גישור בין הצדדים ביטל הרפז את תביעתו.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]