בועז הרפז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בועז הרפז
אין תמונה חופשית
לידה 31 באוקטובר 1966 (בן 52)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה סגן-אלוף סגן-אלוף
תפקידים צבאיים
תפקידים אזרחיים
יועץ ביטחוני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בועז הרפז (נולד ב-31 באוקטובר 1966) הוא קצין צה"ל במילואים. הורשע בזיוף מסמך הרפז (שנקרא בתחילת הפרשה מסמך גלנט).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפז שירת בצה"ל בחיל החימוש ולאחר קורס קצינים שובץ בחטיבת הבקעה. משם עבר לסיירת מטכ"ל בה שימש קצין החימוש שלה, בתקופת כהונתו של רן שחור כמפקד היחידה. בהמשך מונה למפקד פלגת המנהלה וב-1996 מונה לקצין האג"ם שלה. בשנת 1998 מונה לקצין אג"ם, בדרגת סגן-אלוף, של מערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין. בשנת 2000 זכה להמלצה של ראש הממשלה, אהוד ברק, שבה נאמר שהרפז הוא "קצין בעל איכויות גבוהות ויכולת אישית מרשימה", המלצה בנוסח המקובל אותו נהג להעניק ברק לקציני צה"ל יוצאי סיירת מטכ"ל.[1]

בסוף 2002 יצא לשנה של חופשה ללא תשלום. קודם לכן, כתב מכתב בעילום שם לרמטכ"ל, משה יעלון, ובו הסתייגות מאופן התנהלות היחידה שבה שירת. בדצמבר 2003 התברר לראשי אגף המודיעין כי המכתב, שהכיל מידע סודי, דלף. למרות החשד שהרפז הוא המדליף, פנה קצין מודיעין ראשי, תא"ל משה שחורי, אל הפרקליט הצבאי הראשי, בבקשה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד הרפז. הרפז הועמד לדין משמעתי ונדון לנזיפה. בסוף 2004 סיים את שירותו בצה"ל, ביוזמת ראש אמ"ן, האלוף אהרן זאבי-פרקש.[2] בשנת 2008, בעקבות המלצה של נציב קבילות החיילים, תא"ל (מיל') אבנר ברזני, הוחזר הרפז לצה"ל (על ידי סגן הרמטכ"ל, משה קפלינסקי, לאחר שראש אכ"א, אלעזר שטרן, סירב לטפל בכך[3]) לשירות בן יום אחד, תוך הגדרת התקופה שקדמה לכך כחופשה ללא תשלום, צעד שהקנה להרפז זכות לקבלת תשלומי פנסיה מצה"ל למשך כל ימי חייו.[4]

לאחר סיום שירותו בצה"ל עסק הרפז בייעוץ ביטחוני, תחילה בחברת "פיקל אבטחה" ואחר כך בחברה משלו בשם "PICSEC".[5]

פרשת "מסמך הרפז"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקירת המשטרה בעניין מסמך גלנט, שנערכה בחודש אוגוסט 2010, התברר שהמסמך מזויף, והועלה חשד שהרפז הוא מזייף המסמך, ושהוא העביר את המסמך לעוזר הרמטכ"ל, אל"ם ארז וינר, בסוף אפריל, יותר משלושה חודשים לפני חשיפת המסמך לציבור.[6] הרפז נעצר לחקירה ב-23 באוגוסט 2010, עם שובו לישראל.[5] בהמשך העניין הציבורי בפרשה פורסמו פרטים על נסיבות פרישתו של בועז הרפז מצה"ל,[7] והחלה בצה"ל בדיקה מחודשת של נסיבות הפרישה.[8]

ב-26 בינואר 2011 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להגיש כתב אישום נגד הרפז, על זיוף מסמך ושימוש בו בכוונה להשפיע על תהליך מינוי הרמטכ"ל.[9]

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, החליט לבדוק אף הוא את פרשת מסמך גלנט. כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הורה למשטרה ולשב"כ לבדוק האם לפתוח בחקירה פלילית בעניין התנהלותו של הרפז. על פרטי הבדיקה הוצא צו איסור פרסום.[10]

לדברי דן מרגלית ורונן ברגמן, בבדיקת מעשיו של הרפז התברר כי "ההתנהלות השערורייתית של הרפז הובילה כמה פעמים לסיכון משמעותי בחיי אדם. רק במזל גדול איש לא קיפד את חייו. בעקבות כל אלה נאלצו ראשי קהילת המודיעין של ישראל לנקוט צעדים קיצוניים שהשפיעו קשות על המשך ביצוע משימות חיוניות לביטחון של כולנו".[11]

פעמים אחדות (קודם מינויו לרמטכ"ל) העיד אשכנזי בפני ועדות צבאיות להגנתו של הרפז.[4] שר הביטחון, אהוד ברק, מתח ביקורת חריפה על הקשרים בין אשכנזי להרפז.[12] בתחילת ספטמבר 2011 חשפה איילה חסון במהדורת יומן את הקשר ההדוק לכאורה בין בועז הרפז לרונית אשכנזי, אשתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי וכן חשד לכך שהם אספו מידע על חריגות הבנייה של גלנט והעבירו אותו לגורמים עלומים.[13] דיווח זה עמד בסתירה לטענת גבי אשכנזי שבין המשפחות לא הייתה הכרות של ממש.

במרץ 2014 נעצר הרפז עם ארז וינר ואבי בניהו בהקשר לפרשה, ושוחרר למעצר בית.[14] באוקטובר 2016 הוגש נגדו כתב אישום באשמת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט.[15] בנובמבר 2018, כחלק מעסקת טיעון, הודה והורשע הרפז בזיוף מסמך (סעיף 418 לחוק העונשין) ובשימוש במסמך מזויף (סעיף 420 לחוק העונשין).[16] לטענת דן מרגלית ורונן ברגמן, במהלך חקירתו נקט הרפז ונוספים באסטרטגיה של חשיפת נושאים מסווגים רבים, על מנת להוביל את הפרקליטות לחתימת הסכם טיעון, כדי למנוע חשיפה של חומרי החקירה המסווגים שנאספו בחקירות. במאי 2019 נגזרו עליו 220 שעות שירות לתועלת הציבור.[17]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע בריינר ופנחס וולף, בעת שכיהן כראש ממשלה: ברק המליץ על הרפז, וואלה!, 26 באוקטובר 2010
  2. ^ ליאת רון, ‏"אני לא יכול לסבול מי שלא עומד בסטנדרטים של אמינות וערכיות", באתר גלובס, 17 בנובמבר 2010
  3. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמ' 165
  4. ^ 4.0 4.1 רביב דרוקר, עפר שלח ומואב ורדי, מסמך הרפז: העדויות שאשכנזי היה רוצה למחוק, באתר של "רשת 13", 10 בנובמבר 2010 (במקור, מאתר "nana10")
  5. ^ 5.0 5.1 בועז הרפז, החשוד בזיוף "מסמך גלנט", נעצר בנתב"ג, באתר הארץ, 23.8.2010
  6. ^ חנן גרינברג, הרמטכ"ל: עוזרי פעל ללא ידיעתי, הרפז לא חבר, באתר ynet, 30.8.2010
  7. ^ גידי וייץחשיפת "הארץ": תיק בועז הרפז - המסמך המלא, באתר הארץ, 11.11.2010
  8. ^ עמוס הראלאמ"ן חוקר מחדש את פרשת הרפז, באתר הארץ, 12.11.2010
  9. ^ ברוך קרא, בועז הרפז יואשם בזיוף "מסמך גלנט": ניסה להשפיע על מינוי רמטכ"ל, באתר של "רשת 13", 26 בינואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  10. ^ תומר זרחין, גורמים משפטיים ל"הארץ": הבדיקה החדשה אינה נוגעת למסמך הרפז עצמו, "הארץ", 4 בפברואר 2011
  11. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמ' 265
  12. ^ ברק טוען: אשכנזי ניסה למלט את הרפז לחו"ל, חדשות 2, 5 בפברואר 2011
  13. ^ אמיר בוחבוט‏, 1,500 מסרונים נשלחו מבועז הרפז לרונית אשכנזי", באתר וואלה! NEWS‏, 3 בספטמבר 2011
  14. ^ אלי סניור, פרשת הרפז: אבי בניהו וארז וינר נעצרו, באתר ynet, 19 במרץ 2014.
  15. ^ גלעד מורג, אחרי שש שנים: כתב אישום נגד בועז הרפז, באתר ynet, 27 באוקטובר 2016
  16. ^ גלעד מורג, 7 שנים אחרי חשיפת המסמך: עסקת טיעון עם בועז הרפז, באתר ynet, 18 בנובמבר 2018
  17. ^ מתן ברניר, ‏פרשת המסמך המזויף: בועז הרפז נידון ל-220 שעות עבודות לתועלת הציבור, באתר גלובס
    ת"פ (ת"א) 36377-10-16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נגד בועז הרפז, ניתן ב-15 במאי 2019