הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית 2012

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית התקיימו במסגרת הבחירות המקדימות לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012. בבחירות ניצח מיט רומני, שנבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית.

במסגרת ההתמודדות התקיימו 56 מערכות בחירות במדינות ארצות הברית ומחוזותיה. בבחירות ניצח מיט רומני לאחר ניצחונות שעתידים להבטיח לו את תמיכתם של 1,524 צירים, ובכך עבר את סף 1,144 הצירים הדרושים כדי לזכות במועמדות המפלגה הרפובליקנית לבחירות לנשיאות ארצות הברית.

סיכום כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמד קולות אחוזים צירים מדינות שניצח
מיט רומני 9,685,780 50.50% 1,524 43 (כולל 4 טריטוריות + וושינגטון הבירה)
ריק סנטורום 3,909,621 21.79% 261 11 (פרש מהמרוץ)
ניוט גינגריץ' 2,718,937 14.46% 142 2 (פרש מהמרוץ)
רון פול 2,049,410 10.90% 154 1 (כולל טריטוריה אחת)

בתחילת מערכת הבחירות הצטייר מיט רומני כמועמד המוביל מהאגף הפחות שמרני של המפלגה. מולו התייצבו מספר מועמדים שנתמכו על ידי החוגים השמרניים כתנועת מסיבת התה. ההובלה של אגף זה עברה ממועמד למועמד, כשבשלבים שונים אנשים שלא תפסו תפקידים פוליטיים משמעותיים הובילו בסקרים. כך היו המובילים השונים מישל בקמן, הרמן קיין, ריק פרי, ריק סנטורום וניוט גינגריץ'.

באסיפות הבחירה באיווה שהתקיימו ב-4 בינואר 2012 התמודדו 12 מועמדים. ג'ון האנטסמן החליט להימנע מלהשקיע כספים וזמן בהתמודדות באיווה, לאחר שראה שסיכויו בסקרים נמוכים. לפיכך החליט למקד את מאמציו במדינות הבאות. תוצאות ההתמודדות היו צמודות ביותר: בתחילה הוכרז מיט רומני כזוכה, לאחר שלפי הספירה עקף את ריק סנטורום בשמונה קולות. ה"ניצחון" במדינה הראשונה חיזק את רומני שאף ניצח בפריימריז בניו המפשייר. אולם כעבור ימים אחדים ולאחר שהתקיימה ספירה חוזרת התברר כי סנטורום הוא זה שניצח בבחירות בהפרש של 34 קולות. הישגו של סנטורום בולט במיוחד בהתייחס להערכה כי הוא לא נחשב למועמד בעל סיכויים גבוהים. לאחר היוודע התוצאות הודיעה מישל בקמן, שזכתה בכחמישה אחוזים מהקולות, על פרישתה מהמירוץ.

בפריימריז בניו המפשיר, שהתקיימו ב-10 בינואר 2012, ניצח מיט רומני. רומני היה מושלה של מסצ'וסטס, שכנתה של ניו המפשיר, ונחשב מועמד מוביל גם בסקרים שקדמו לבחירות. ריק פרי בחר לדלג על המדינה ולהשקיע את מאמציו בקרוליינה הדרומית. מי שהשקיע מאמצים רבים במדינה היה ג'ון האנטסמן, שהגיע למקום השלישי בלבד וצבר כ-17 אחוזים מהקולות. בעקבות חוסר הצלחתו הודיע האנטסמן ב-16 בינואר 2012 שלא ימשיך במירוץ והביע את תמיכתו ברומני.

שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר בתולדות הבחירות המקדימות במדינה.

לקראת הפריימריז בקרוליינה הדרומית ב-21 בינואר 2012, ב-19 בינואר 2012, ערב הבחירות המקדימות בדרום קרוליינה, הודיע ריק פרי על פרישתו מהמירוץ, והעביר את תמיכתו למועמד ניוט גינגריץ'. גינגריץ' ניצח בבחירות בקרוליינה הדרומית וגרף 23 צירים. רומני זכה בשני צירים.

ב-10 באפריל פרש ריק סנטורום מהמירוץ, וב-2 במאי הודיע ניוט גינגריץ' על פרישתו. בכך הותירו את מיט רומני להיות המועמד המוביל לנשיאות המפלגה הרפובליקנית.

ב-29 במאי הבטיח מיט רומני את מועמדתו לאחר שניצח בטקסס.

לוח זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מערכת הבחירות התקיימו שורה של עימותים (דיבייט) בין המועמדים.

הבחירות במדינות ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח זמנים של הבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית
  ינואר 2012 (4)
  פברואר 2012 (6)
  מרץ 2012 (22)
  אפריל 2012 (9)
  מאי 2012 (7)
  יוני 2012 (6)
מועד מדינה או אזור אופי ההצבעה צירים
3 בינואר 2012 איווה אסיפות הבחירה באיווה 28
10 בינואר 2012 ניו המפשייר הפריימריז בניו המפשייר 12
21 בינואר 2012 קרוליינה הדרומית פריימריז 25
31 בינואר 2012 פלורידה פריימריז 50
4 בפברואר 2012 נבדה אספת בחירות 28
4-‏11 בפברואר 2012 מיין אספת בחירות 24
7 בפברואר 2012 קולורדו אספת בחירות 36
7 בפברואר 2012 מינסוטה אספת בחירות 40
25 בפברואר 2012 איי מריאנה הצפוניים אספת בחירות 9
28 בפברואר 2012 אריזונה פריימריז 29
28 בפברואר 2012 מישיגן פריימריז 30
3 במרץ 2012 וושינגטון אספת בחירות 43
6 במרץ 2012 אלסקה אספת בחירות 27
6 במרץ 2012 ג'ורג'יה פריימריז 76
6 במרץ 2012 איידהו אספת בחירות 32
6 במרץ 2012 מסצ'וסטס פריימריז 41
6 במרץ 2012 דקוטה הצפונית אספת בחירות 28
6 במרץ 2012 אוקלהומה פריימריז 43
6 במרץ 2012 טנסי פריימריז 58
6 במרץ 2012 טקסס פריימריז 155
6 במרץ 2012 ורמונט פריימריז 17
6 במרץ 2012 וירג'יניה פריימריז 50
6-‏10 במרץ 2012 ויומינג אספת בחירות 29
10 במרץ 2012 קנזס אספת בחירות 40
10 במרץ 2012 איי הבתולה של ארצות הברית אספת בחירות 9
10 במרץ 2012 גואם אספת בחירות 9
13 במרץ 2012 אלבמה פריימריז 50
13 במרץ 2012 סמואה האמריקנית אספת בחירות 9
13 במרץ 2012 הוואי אספת בחירות 20
13 במרץ 2012 מיסיסיפי פריימריז 40
17 במרץ 2012 מיזורי אספת בחירות 52
18 במרץ 2012 פוארטו ריקו אספת בחירות 23
20 במרץ 2012 אילינוי פריימריז 69
24 במרץ 2012 לואיזיאנה פריימריז 46
3 באפריל 2012 מרילנד פריימריז 37
3 באפריל 2012 וושינגטון די-סי פריימריז 19
3 באפריל 2012 ויסקונסין פריימריז 42
24 באפריל 2012 קונטיקט פריימריז 28
24 באפריל 2012 דלאוור פריימריז 17
24 באפריל 2012 ניו יורק פריימריז 95
24 באפריל 2012 פנסילבניה פריימריז 72
24 באפריל 2012 רוד איילנד פריימריז 19
8 במאי 2012 אינדיאנה פריימריז 46
8 במאי 2012 קרוליינה הצפונית פריימריז 55
8 במאי 2012 וירג'יניה המערבית פריימריז 31
15 במאי 2012 נברסקה פריימריז 35
15 במאי 2012 אורגון פריימריז 29
22 במאי 2012 ארקנסו פריימריז 36
22 במאי 2012 קנטקי פריימריז 45
5 ביוני 2012 קליפורניה פריימריז 172
5 ביוני 2012 מונטנה פריימריז 26
5 ביוני 2012 ניו ג'רזי פריימריז 50
5 ביוני 2012 ניו מקסיקו פריימריז 23
5 ביוני 2012 דקוטה הדרומית פריימריז 28
12 ביוני 2012 אוהיו פריימריז 66
26 ביוני 2012 יוטה פריימריז 40

הוועידה הרפובליקנית הלאומית החלה ב-27 באוגוסט 2012 בטמפה שבפלורידה.

מתמודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתמודדים שפרשו מהבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים שפרשו לפני תחילת הפריימריז

מועמדים שפרשו במהלך הפריימריז

מועמדים בולטים שהודיעו כי לא יתמודדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]