הדרך השלישית (מפלגה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדרך השלישית
Haderech Hashlishit logo.gif
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אביגדור קהלני
שנת ייסוד 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת מרכז
כנסות 13, 14
ממשלות 27
אותיות הד
שיא כוחה 4 מנדטים (הכנסת ה-14)
נוצרה מתוך העבודה
התמזגה לתוך לא התמזגה
מיקום במפה הפוליטית מרכז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הדרך השלישית הייתה מפלגת מרכז של פורשי מפלגת העבודה. התנועה הוקמה בשלהי הכנסת ה-13 על רקע התנגדותה לנסיגת ישראל מרמת הגולן וכן כמפלגת מרכז המאחדת בין קצוות.

מקימי התנועה היו חברי הכנסת תא"ל (מיל.) אביגדור קהלני ועמנואל זיסמן, אשר פרשו ממפלגת העבודה ב-7 במרץ 1996. אל המפלגה חברו אישים מ"חוג תכלת" ובראשם פרופסור אלכסנדר לובוצקי. בבחירות לכנסת הארבע עשרה ב-1996 זכתה המפלגה בארבעה מנדטים והצטרפה לממשלתו של בנימין נתניהו. יו"ר המפלגה קהלני שימש כשר לביטחון פנים.

כמו מפלגת המרכז אחריה, "הדרך השלישית" זכתה להצלחה חד-פעמית בלבד, ובבחירות לכנסת החמש עשרה ב-1999 לא עברה את אחוז החסימה.

לאחר הכישלון נשארה המפלגה רשומה ברשם המפלגות ושימשה כמפלגת מדף עד אפריל 2011, אז שימשה בסיס לרישומה של מפלגת העצמאות[1].

סמליל המפלגה בבחירות 96

נציגי המפלגה בכנסת ומועמדיה בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
פתק הקלפי של הדרך השלישית
כנסת חברי כנסת / מועמדים הערות
הכנסת ה-13 (1992) 2 מנדטים: אביגדור קהלני, עמנואל זיסמן הסיעה הוקמה ב-7 במרץ 1996 עם פרישת חבריה מהעבודה והקמת סיעת הדרך השלישית.
הכנסת ה-14 (1996) 4 מנדטים: יהודה הראל, אלכסנדר לובוצקי, אביגדור קהלני, עמנואל זיסמן ב-29 במרץ 1999 פרש זיסמן מהסיעה והקים סיעת יחיד.
מועמדי המפלגה לכנסת ה-15 (1999) אביגדור קהלני, אלי מלכה, יהודה הראל (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן) הרשימה לא עברה את אחוז החסימה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]