הדרך השלישית (מפלגה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדרך השלישית
Third Way.png
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם רשמי הַדֶּרֶךְ הַשְׁלִישִׁית‎ עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד אביגדור קהלני ועמנואל זיסמן
מנהיגים אביגדור קהלני
תאריך ייסוד 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת מרכז
כנסות 13, 14
ממשלות 27
אותיות הד
שיא כוחה 4 מנדטים (1996)
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה (1999)
נוצרה מתוך העבודה
מיקום במפה הפוליטית מרכז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הדרך השלישית הייתה מפלגת מרכז של פורשי מפלגת העבודה. התנועה הוקמה ב-7 במרץ 1996, שלהי הכנסת ה-13, עם פרישת חבריה מהעבודה על רקע התנגדותה לנסיגת ישראל מרמת הגולן וכן כמפלגת מרכז המאחד הגושים במפה הפוליטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקימי התנועה היו חברי הכנסת תא"ל (מיל.) אביגדור קהלני ועמנואל זיסמן, אשר פרשו ממפלגת העבודה ב-7 במרץ 1996. אל המפלגה חברו אישים מ"חוג תכלת" ובראשם פרופסור אלכסנדר לובוצקי. בבחירות לכנסת הארבע עשרה ב-1996 זכתה המפלגה בארבעה מנדטים והצטרפה לממשלתו של בנימין נתניהו. יו"ר המפלגה קהלני שימש כשר לביטחון פנים.

סמליל המפלגה בבחירות 99

כמו מפלגת המרכז שבאה אחריה, "הדרך השלישית" זכתה להצלחה חד-פעמית בלבד, ובבחירות לכנסת החמש עשרה ב-1999 לא עברה את אחוז החסימה. לאחר הכישלון נשארה המפלגה רשומה ברשם המפלגות ושימשה כמפלגת מדף עד אפריל 2011, אז שימשה בסיס לרישומה של מפלגת העצמאות[1].

תוצאות בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתק הקלפי של הדרך השלישית
בחירות מנהיג קולות אחוז מושבים +/- הערות
1996 אביגדור קהלני 96,474 3.1% (#9)
4 / 120
חדש
1999 אביגדור קהלני 26,290 0.7% (#19)
0 / 120
Decrease4

חברי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
הכנסת ה-13 (1992)

הסיעה הוקמה ב-7 במרץ 1996 עם פרישת חבריה מהעבודה והקמת סיעת הדרך השלישית.

  1. אביגדור קהלני
  2. עמנואל זיסמן
הכנסת ה-14 (1996)
  1. יהודה הראל
  2. אלכסנדר לובוצקי
  3. אביגדור קהלני
  4. עמנואל זיסמן[א]
כנסת ה-15 (1999)

הרשימה לא עברה את אחוז החסימה[ב]

  1. אביגדור קהלני
  2. אלי מלכה
  3. יהודה הראל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב-29 במרץ 1999 פרש זיסמן מהסיעה והקים סיעת יחיד.
  2. ^ רשימת מועמדים מלאה ראו כאן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]