עמנואל זיסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמנואל זיסמן
עמנואל זיסמן.jpg
לידה 11 בפברואר 1935
פלובדיב, בולגריה
פטירה 11 בנובמבר 2009 (בגיל 74)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1979
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה המערך, העבודה, הדרך השלישית, סיעת יחיד
חבר הכנסת
21 בנובמבר 19887 ביוני 1999
(10 שנים)
כנסות 12 - 14
יו"ר ועדת העלייה והקליטה ה־6
27 ביולי 199217 ביוני 1996
(3 שנים ו-46 שבועות)
יו"ר ועדת החינוך והתרבות ה־11
8 ביולי 19967 ביוני 1999
(שנתיים ו-47 שבועות)
שגריר ישראל בבולגריה
20002002
(כשנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עמנואל זיסמן (11 בפברואר 1935 - 11 בנובמבר 2009) היה פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי. חבר מועצת עיריית ירושלים במשך 24 שנים וחבר הכנסת בין השנים 19881999.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיסמן נולד בפלובדיב שבבולגריה ועלה לישראל בשנת 1949. שירת בצה"ל בחטיבת גבעתי בסדיר ובחטיבת ירושלים במילואים. בתום שירותו למד באוניברסיטה העברית בירושלים והיה פעיל במסגרתה בהסתדרות הסטודנטים. זיסמן היה מזכיר סניף ירושלים של מפלגת אחדות העבודה-פועלי ציון, עבד במועצת הפועלים בעיר ונבחר לשמש מזכיר הסתדרות הפקידים ומזכיר הסתדרות עובדי המדינה. בשנת 1975 החל לעבוד כמנהל אזור בחברת הביטוח "הסנה".

24 שנים היה חבר מועצת העיר ירושלים והיה יו"ר סיעת "ירושלים אחת" (בראשות טדי קולק), יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכספים. בין תפקידיו בעירייה מילא בהתנדבות תפקידים שונים ובהם: הממונה על מחלקת תרבות, נוער וספורט, יו"ר היכל הספורט במלחה ויו"ר אצטדיון טדי. במסגרת פעילותו במפלגת העבודה היה מזכיר המפלגה בירושלים ולאחר מכן, עד 1996, יו"ר מחוז ירושלים במפלגה. בשנת 1988 נבחר לחבר הכנסת בכנסת ה-12.

כחבר הכנסת ה-12 היה זיסמן חבר בוועדת החוץ והביטחון וועדת הכלכלה וכיהן כיו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים. בכנסת ה-13 כיהן כיושב ראש ועדת העלייה בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר. במהלך הכנסת ה-13 פרשו זיסמן ואביגדור קהלני ממפלגת העבודה והקימו את סיעת הדרך השלישית, בעקבות התנגדותם להסכם אוסלו ב' והמשא ומתן עם סוריה על עתידה של רמת הגולן. בכנסת ה-14 כיהן מטעם "הדרך השלישית" ושימש יו"ר ועדת החינוך והתרבות והעביר את חוק יום חינוך ארוך. לקראת סיום כהונתה של הכנסת ה-14 פרש מסיעת הדרך השלישית.

בשנות כהונתו בכנסת זכה זיסמן בעיטור גבוה מטעם ממשלת בולגריה עבור פעילותו כיו"ר אגודת הידידים ישראל-בולגריה. בשנים 20002002 כיהן כשגריר ישראל בבולגריה. לאחר שחזר לישראל כיהן כיו"ר אגודת הידידות ישראל-בולגריה.[1] בתום כהונתו הוענק לו העיטור הגבוה ביותר בבולגריה, הסטרה פלנינה.

זיסמן היה בין 18 זוכי תואר יקיר ירושלים לשנת 2006‏.[2]

זיסמן נפטר ב-11 בנובמבר 2009, בגיל 74, ונטמן בהר המנוחות.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עירונט 112, 1 בנובמבר 2006
  2. ^ (הקישור אינו פעיל, 22 באפריל 2018)נבחרו 18 הזוכים בתואר יקיר ירושלים שיוענק ביום ירושלים 2006, 02 NET, ירושלים ברשת, 9 באפריל 2006
  3. ^ תרזה זיסמן, ‏דרכו האחרונה של ח"כ לשעבר עמנואל זיסמן, באתר ‏mako‏‏, ‏12 בנובמבר 2009‏