ההתאחדות לכדורגל בישראל

ההתאחדות לכדורגל בישראל
ענפי ספורט	כדורגל
תחום השיפוט	ישראל
השתייכות	פיפ"א; אופ"א
תאריך ההשתייכות	1929 (פיפ"א); 1994 (אופ"א)
מיקום המטה	רמת גן, ישראל
יושב ראש	משה (שינו) זוארץ
מנכ"ל	ניב גולדשטיין
תאריך ייסוד	1928
	https://www.football.org.il/

ההתאחדות לכדורגל בישראל היא עמותה רשומה, המאגדת למעלה מ-1,000 קבוצות כדורגל ישראליות וכ-40,000 שחקניות ושחקנים. ההתאחדות מארגנת את משחקי הליגות הבלתי מקצועניות בכדורגל לגברים ולנשים ומשחקי הגביע השונים, בעוד את משחקי הליגות המקצועניות מארגנת מנהלת הליגות לכדורגל. ענף הכדורגל הוא מענפי הספורט הפופולריים ביותר במדינה, ולפיכך פעילותה של ההתאחדות ממקדת אליה התעניינות ותשומת לב ציבורית רבה.

ההתאחדות מפעילה את נבחרות הכדורגל הלאומיות השונות, החל מהנבחרות הלאומיות לגברים ונשים, המשך בנבחרות האולימפיות (עד גיל 21) ועד נבחרות הנערים והנוער. ההתאחדות אף מפעילה את בתי הדין המשמעתיים אשר סמכותם חלה על כלל הליגות ופעילויות הכדורגל בישראל (כולל אלו המקצועניות), ובמסגרתה פועל כגוף עצמאי, איגוד שופטי הכדורגל בישראל.

מעצם מהותה, תכליתה, תפקידיה והעניין שיש לציבור בפעילותה - ההתאחדות היא "גוף דו מהותי" שממלא תפקידים ציבוריים מובהקים. תכלית פעילותה של ההתאחדות היא למטרה ציבורית מובהקת – שכן עיסוקה הוא בקידומו, ריכוזו וניהולו של ענף הכדורגל בישראל. בנוסף, חלק לא מבוטל מתקציבה של ההתאחדות מקורו בכספי ציבור - כדוגמת הקצבות משרדי הממשלה והמועצה להסדר ההימורים בספורט – ומשכך היא אף מהווה "גוף מבוקר" כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958.^[1]

באוגוסט 2014 הועברה האחריות על ניהול הליגות המקצועניות (ליגת העל בכדורגל והליגה הלאומית בכדורגל) למנהלת הליגות לכדורגל, והיא פועלת בשיתוף עם ההתאחדות.

מקום מושבה של ההתאחדות לכדורגל הוא אצטדיון רמת גן.

יושב ראש ההתאחדות לכדורגל החל מדצמבר 2022 הוא משה (שינו) זוארץ. מנכ"ל ההתאחדות החל מ-19 באפריל 2023 הוא ניב גולדשטיין.

תקנוני ההתאחדות

בהתאם לסעיף 10 לחוק הספורט, התשמ"ח-1988, התקינה ההתאחדות תקנונים שונים. ראש וראשון להם הוא תקנון היסוד של ההתאחדות^[2] המהווה את חוקת ההתאחדות ומגדיר את מטרותיה, מוסדותיה, תנאי ההצטרפות להתאחדות וההיבטים הכספיים של התנהלותה והתנהלות חבריה.^[3] תקנון זה קובע כי ההוראות שבחוקת ובתקנוני פיפ"א ואופ"א חלות ומחייבות את ההתאחדות, המועדונים החברים בה, קבוצותיהם וכל הפועלים במסגרתם.^[2]

בהתאם לסעיף 10 לחוק הספורט התקינה ההתאחדות גם את התקנון לבקרת תקציבים^[4] ומכוחו הקימה גם את הרשות לבקרת תקציבים. תפקידה של הרשות לבקרה הוא לפקח על האיזון התקציבי של קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות. בתוך כך, על פי תקנון הבקרה, בכל שנה קבוצות הכדורגל מחויבות להעביר לרשות לבקרה דיווחים כספיים על אודות מצבן הפיננסי, ובכלל זאת את הצעות התקציב שלהן, אשר כוללות את כל מקורות ההכנסה וסעיפי ההוצאה הצפויים של הקבוצות בשנה העוקבת. כן מחויבות הקבוצות להמציא לרשות לבקרה בטוחות לעמידה בהתחייבויותיהן הכספיות, ככל שהדבר נדרש על ידה.^[4]

משחקי הכדורגל של ההתאחדות מתקיימים בהתאם לכללי חוקת משחק הכדורגל כפי שאומצו על ידי פיפ"א. תחת ההתאחדות לכדורגל מתקיים מוסד משפטי האחראי לפיקוח ואכיפת משמעת, כולל מתן פסקי דין משמעתיים על עבירות חמורות, בעיות משמעת או עבירות קהל, כמו גם מתן עונשים לקבוצות כדוגמת קנסות, משחקים ללא קהל, הורדת נקודות ואף הורדת ליגה. בית הדין לכדורגל מקיים שתי ערכאות, הגבוהה היא של בית הדין לערעורים בכדורגל.

ההתאחדות לכדורגל אף מפעילה שני מוסדות שיפוטיים - המוסד לבוררות וגישור שליד ההתאחדות לכדורגל והמוסד למעמד השחקן.

היסטוריה

ההתאחדות לכדורגל נוסדה ב-14 באוגוסט 1928, בתקופת המנדט הבריטי, תחת השם התאחדות ארץ ישראלית למשחק כדור רגל,^[5] והיא איגדה לראשונה את קבוצות מכבי וקבוצות הפועל.^[6] ב-6 ביולי 1929 התקבלה ההתאחדות כחברת קבע בארגון פיפ"א העולמי. ההתאחדות הייתה חברה בקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC) מ-1956 ועד שסולקה ממנה בלחץ מדינות ערב ב-1974. באותה תקופה השתתפו נבחרות ישראל בגביע אסיה, משחקי אסיה וגביע אסיה לנוער, וקבוצות ישראליות השתתפו בגביע אסיה לאלופות. מ-1974 עד 1994 לא השתייכה ישראל לאף קונפדרציה יבשתית. בשנת 1994 התקבלה ההתאחדות כחברה מלאה באיגוד האירופי אופ"א. מאז 1992 משתתפת נבחרת ישראל במשחקי המוקדמות של אליפות אירופה והאזור האירופי של מוקדמות המונדיאל, וקבוצות ישראליות משתתפות בליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג.

אחריות ההתאחדות

נבחרות

נבחרת ישראל בכדורגל (גברים)
נבחרת ישראל בכדורגל (נשים)
הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל ("הנבחרת האולימפית", עד גיל 21)
נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 19 (נבחרת נוער א')
נבחרת ישראל בכדורגל נשים עד גיל 19
נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 18 (נבחרת נוער ב')
נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17 (נבחרת נערים א')
נבחרת ישראל בכדורגל נשים עד גיל 17
נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 16 (נבחרת נערים ב')
נבחרת ישראל בכדורגל נשים עד גיל 16
נבחרת ישראל בכדורגל חופים
נבחרת ישראל בכדורגל באולמות

תחרויות

ליגת העל בכדורגל
הליגה הלאומית בכדורגל
ליגה א'
ליגה ב'
ליגה ג'
ליגת העל בכדורגל נשים
הליגה הלאומית בכדורגל נשים
הליגה הארצית בכדורגל נשים
גביע המדינה בכדורגל
גביע המדינה בכדורגל נשים
גביע הטוטו
גביע אתנה
הליגה הישראלית בכדורגל חופים
הליגה הישראלית בכדורגל באולמות
ליגת העל לנוער
ליגת הנערות בכדורגל
ליגות נמוכות לנוער וליגות נערים, ילדים וילדות

יושבי ראש ההתאחדות

שם	שנים בתפקיד
סטפן טרק	1928–1932
אורי נדב	1950–1954
בן ציון פט חיים גלובינסקי	1954–1956
יצחק זאבי	1957–1959
יוסף ענבר	1959
יצחק זאבי	1959–1963
יצחק פנאי	1964
מנחם הלר	1964–1970
יצחק זאבי	1970–1972
זאב בר-סבר	1972–1973
מיכאל אלמוג	1973–1982

שם	שנים בתפקיד
חיים הברפלד	1980–1985
שאול סווירי	1985–1992
חיים הברפלד	1992–1993
עזריקם מילצ'ן	1993–1996
גברי לוי	1996–2003
איצ'ה מנחם	2003–2007
אבי לוזון	2007–2014
עופר עיני	2014–2018
משה (שינו) זוארץ	2018–2019
אורן חסון	2019–2022
משה (שינו) זוארץ	2022–