הוצוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוצוליה או ארץ ההוצולים. בקרבתה על המפה מסומנות שתי ערים חשובות:איוואנו-פרנקיבסק מצפון וצ'רנוביץ ממזרח
תת-אתניות אוקראיניות-רוטניות בזקרפטיה - רוטניה:כחול - למקים, חום -בויקים, ורוד - דולינים, ירוק - הוצולים
חבל רוטניה הטרנסקרפטית או "זקרפטיה" על מפת אוקראינה של ימינו

הוצוליה או הוצולשצ'ינהאוקראינית וברוסית: Гуцульщина - גוצולשצ'ינה, בפולנית: Huculszczyzna, בסלובקית: Huculsko) היא "ארץ ההוצולים", כלומר האזור במערב אוקראינה, בחלק הדרום-מזרחי של הרי הקרפטים המזרחיים, המיושב על ידי ההוצולים, קבוצה אתנית-תרבותית אוקראינית. הוצוליה כוללת חלקים מן האזורים ההיסטוריים בוקובינה, פוקוטיה, מרמורש, זקרפטיה ובמידה פחותה יותר גליציה.

בימי הביניים הוצוליה או חלקים ממנה היוו חלק מנסיכות גליציה (גליציה), מנסיכות מולדובה, מהאימפריה האוסטרית, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה ההוצולית הקיקיונית, ברית המועצות. בימינו רוב רובה נמצא בתוך גבולות אוקראינה העצמאית, ביתר דיוק בדרום-מערב אוקראינה, בעוד הקצה הדרומי שלה הוא חלק מרומניה.

כל שטחה של הוצוליה קרוב להרי הקרפטים. הוא כולל שמורות טבע ופארקים לאומיים.

בהרי האזור נמצאים מקורות הנהרות פרוט, סירט, סוצ'אבה, מולדובה, צ'רמוש, ביסטריצה של נדבורנה, וטיסה.

בערך שלושת רבעים משטח הוצוליה מכוסה יערות, השאר הוא שטחים מיושבים וכרי דשא.

מקרב תושבי הוצוליה וצאצאיהם קמו אישים שתרמו תרומות חשובות למורשת הלאומית של אוקראינה, רומניה ואף פולין, כדוגמת הסופר הצרפתי יליד רומניה מאטיי וישינאק, אולקסה דובבוש או המלחין הרומני צ'יפריאן פורומבסקו (במקור: ציפריאן גולמביובסקי).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה דלאטין בהוצוליה, עד לשואה גם שטעטל יהודית

את גבולותיה הדרומיים והצפוניים של ארץ ההוצולים מסמנים רכסי הרים גבוהים ועמקי נהרות. בגבול הדרומי מתרוממים רכסים המופרדים ביניהם על ידי נהרות: רכסי גורגן והרי פוקוטיה ובוקובינה[1], חלק מצ'רנוהורה, הצד המזרחי של הר סווידיבץ, האלפים ההוצולים הידועים גם כהרי ראחוב, והמדרונות הצפוניים של הרי צ'יבצין (צ'יבצ'ין-הְריניאב)[2].

הגבול הצפוני עובר בין זלנה -דלאטין - יאבלוניב - פיסטין - קוסוב - קוטי - ויז'ניץ, אם כי גבולות הוצוליה פורצות גם אל קולומיה ונדבורנה. במזרח גבול הוצוליה עובר דרך ויז'ניץ - ברהומט - מיגובה- בניליב-פידגירני. ממערב גובלת בעמק הפרוט עד דלאטין. מספר כפרים הוצולים נמצאים בחלק הרומני של מרמורש ובוקובינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי קדם. דאקים ואחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר הפרוט על ידי הוברלה

באזור נמצאו שרידי התיישבות בני אנוש מלפני 100,000 שנה. יישובים מסוימים כמו למשל קוסוב היו מאוכלסים עוד בתקופה הנאוליטית (4000-6000 לפנה"ס). בחפירות הארכאולוגיות שבוצעו בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-בקורגנים ה"קרפטיים" שבעמקי הנהרות מסביב לקולומיה וקוסוב נמצאו ממצאים אופייניים לתרבות הדאקית ולתרבות צ'רניאחיב.

פלישת הסלאבים. רוס של קייב וגליציה-ווליניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלף הראשון לספירה ישבו באזור שבטים סלאביים של הקרואטים הלבנים. אחרי היווצרות רוס של קייב הם הפכו לבני חסות של מדינה זאת. טופונימים בעמקי הנהרות כמו קניאז'דביר על נהר פרוט, קניאז'ה על נהר צ'רמוש, יער קניאז'י על יד ברזיב ויז'ני ומרעה בויארסקה בזלנה מצביעים על התיישבות במאות 9–13 בתקופת רוס של קייב ובמאות 12–14 בימי ממלכת גליציה-ווליניה (הליץ'-ווליניה).

בין פולין, הונגריה וטרנסילבניה, האימפריה בעות'מאנית ומולדובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרוקניה הגליציאנית-וולינית מציינת מחצבות מלח ("המלח של קולומיה"). התיעוד המוקדם ביותר של יישוב באותו אזור קיים משנת 1367 לגבי מרכז הפקת המלח באוטורופי. בצ'רטרים ותעודות מוניקיפליות ומחוזיות מתחילת המאה -15 מציינים שמות של יישובים ומנזרים מן האזור ההוצולי - ברזיב (1412), פיסטין (1416), קוסוב (1424), לוך (1439), פצ'ניז'ין(1443), קוטי (1449), ויז'ניציה (1450) ופניב (1454). אוכלוסיית האזור הלכה וגדלה עקב גלי פליטים מן הכפרים אל ההרים. הם נמלטו על מנת להינצל מה"צמיתות". באמצע המאה ה-19 היו ב"הוצוליה" כ-100 כפרים ו10 ערים הוצוליים.

תאוריות על מוצא ההוצולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם אתנולוגים אוקראינים הסבורים כי ההוצולים צאצאים של שבטים סלבים קדומים. לעומת זאת בקרב אתנולוגים רומנים היו שתמכו בייחוסם לצאצאים של שבטים דאקים ואף לאוכלוסייה רומנית מאוחרת יותר שעברו סלביזציה. מכל מקום העיסוק ברעיית הצאן בשכנותם של הרומנים הביא לניב ההוצולי האוקראיני כמה השפעות של אוצר המלים הרומני ולתרבות ההוצולים הדים של מנהגי הרומנים. גם לתרבות ההוצולים ולניבם השפעות מסוימות על תושבים רומנים בסביבה.

התסיסה בקרב ההוצולים נגד האצולה ההונגרית והפולנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות היסטוריות ראשונות על הוצוליה קיימות במקורות פולניים מו המאות ה-15 -ה-14. מתקופתו של קז'ימייז' השלישי הגדול עבר רוב האזור לשליטת הממלכה (ה"רפובליקה") הפולנית.

האדמות ההוצוליות לא היו נתונות להתחייבויות פאודליות כמו עבודות כפויות (פאנשצ'ינה או בארשצ'ינה), אך במקומן הייתה נהוגה גביית מיסים תקופתיים בכסף ובמוצרים לבעלי האחוזות בסביבה. במאות 14–16 רוב ההוצולים, איכרים ורועי צאן, סבלו מדיכוי המגנטים הפולנים והאצילים ההונגרים. עם זאת צמחה בקרבם למשל בברזיב גם שכבת אצילים קטנים. אצילים אלה יחד עם האיכרים ההוצולים השתתפו בשנים 1490–1492 במרד מוחה נגד פולין.

עד שנת 1770 הייתה חלוקה הוצולייה בין נסיכות מולדובה בחסות עות'מאנית, פולין וממלכת הונגריה הפורמלית שבמסגרת האימפריה ההבסבורגית.

בשנת 1509 ושנות ה-1530 סייעו ההוצולים לנסיכי מולדובה במלחמותיהן נגד פולין.

האצילים הפולנים נאלצו להתמודד מדי פעם עם התקוממויות ספונטניות של האיכרים ההוצולים. ההוצולים השתתפו מרד האיכרים הקוזקים בראשות סוורין נאליבאיקו. כמו כן לקחו חלק מלחמת הקוזקים בראשות בוגדאן חמלניצקי נגד פולין, בפרט במרד שניהל סמיון ויסוצ'אן בפוקוטיה בשנת 1654 ובמצור על הטירה הפולנית בפניב.

החל מאמצע המאה ה-16 ועד שנות ה-1870 פעלו באזור ההוצולי כנופיות "היידוקים", פורעי חוק שנקראו "אופרישקי" שלקחו לעצמם תפקיד של נוקמים את העוולות שסבלו פשוטי העם מטעם המגנטים וסוכניהם. המפורסם מביניהם היה אולקסה דובבוש. בשנות ה-1840 העושק והגזרות גרמו להתקוממויות כמו זו שבראשות לוקיאן קוביליצה.

השלטון האוסטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי 1770 ארץ ההוצולים סופחה כמעט כולה לאוסטריה ההבסבורגית (מ-1804 במסגרת האימפריה האוסטרית, מ-1867- במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית).

במאה ה-20 התלבטו ההוצולים סביב התודעה הלאומית וסוגיות חברתיות. פעלו ביישוביהם המפלגה הרדיקלית האוקראינית וחברת ה"סץ'" בראשות קיריל טריליובסקי, שבחסות פעילויות ספורט וכיבוי אש, פעלה למען השחרור מתחת השלטון האוסטרי והפולני. בשנת 1911 אירגן גנאט חוטקביץ' תיאטרון חובבים בניב ההוצולי, בהשתתפותם של הבמאים א. רמז ולס קורבאס. בשנים 1915-1914 התארגנה פעילות של רובאים אוקראינים. אחרי מלחמת העולם הראשונה בשנת 1919 הוקמה רפובליקה הוצולית, ישות מדינית קיקיונית.

בין מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1939-1920 התפצלה הוצוליה בין רומניה, צ'כוסלובקיה ופולין. גם תחת שלטונות זרים אלה שמרו ההוצולים על סדרים ומנהגים מימים ימימה, על חוקי רעיית הצאן והבקר, על תרבותם החומרית והרוחנית ועל ניבם המיוחד.

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום מלחמת העולם השנייה, החל משנת 1945 סופח כמעט כל האזור לאוקראינה הסובייטית במסגרת ברית המועצות. חלו בו שינויים דמוגרפיים כמו היעלמות המיעוט היהודי שרוב רובו נרצח בשואה וגירוש בני המיעוט הפולני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הם חלק מהרי הבסקידים המיוערים, שהם חלק מהרי הקרפטים האוקראינים או הבסקידים המזרחיים
  2. ^ הרי צ'רנוהורה, סווידיבץ וצ'יבצ'ין-הריניאב משתייכים לרכס הפולוניני של הקרפטים המזרחיים או הבסקידים המזרחיים