הוצולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הוצולים
Гуцули
סטפאן קלוצ'ורקאולקסה דובבוש וסיל שקריבליאקאיוואן מלקוביץ'
אוכלוסייה
25,290
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

הרי הקרפטים: אוקראינהאוקראינה אוקראינה:21,400 (2001) -דרום גליציה, בוקובינה, זקרפטיה
רומניהרומניה רומניה :3,890 (1918)- בוקובינה ומרמורש[1]

רוסיהרוסיה רוסיה : 108 (2002)
שפות
אוקראינית, ניב הוצולי
דת
נצרות - הכנסייה האוקראינית האורתודוקסית הכנסייה האוקראינית היוונית- קתולית ובמיעוט -הכנסייה הרומית קתולית
קבוצות אתניות קשורות
בויקים, למקים, דולינים
הוצולים עם נשפני טרמביטה (טרמביטרים) בשנת 1930

הוצוליםאוקראינית: гуцули, ברוסית: гуцулы, ברומנית: ביחיד huțul, ברבים huțuli, בפולנית: ביחיד: Hucuł, בריבוי Huculi, Hucułowie בסלובקית: Huculi) הם בני קבוצה אתנו-תרבותית אוקראינית קטנה החיה בעיקר במערב אוקראינה בדרום-מזרח הרי הקרפטים האוקראינים[2] ובחלקם באזורי הגבול הצפוני של רומניה, במרמורש ובוקובינה.

הם מתרכזים בעיקר במחוזות איוואנו-פרנקיבסק (עמק הפרוט והצ'רמוש השחור) שבגליציה ההיסטורית (הליץ'), בצ'רנוביץ שבצפון בוקובינה (לאורך הצ'רמוש הלבן) ובמחוז זקרפטיה של אוקראינה העכשווית, לאורך הטיסה השחורה וטיסה הלבנה. ביתר דיוק ההוצולים חיו בנפות ורחובינסק, יארמצ'אנסק, בדרום הנפות קוסוב ונדבורנה שבמחוז איוואנו-פרנקיבסק, בנפת פוטילה ובדרומה של נפת ויז'ניץ שבמחוז צ'רנוביץ ובנפת ראחיב שבמחוז זקרפטיה). בצפון רומניה חיים הוצולים במרמורש ובבוקובינה הדרומית. בהתאם למיקומם ניתן לדבר על הוצולים מזקרפטיה, הוצולים מבוקובינה ועל הוצולים גליציאנים.

סך כל שטח אזור "הוצוליה" (באוקראינית: הוצולשצ'ינה) הוא לערך 6,500 קמ"ר. ההוצולים נודעו בעבר בעיקר כרועי צאן.

תחת השלטון האוסטרי והרומני ראו ההוצולים את עצמם חלק מהקבוצה היותר רחבה של הרוטנים (רוּסין) או דוברי רוטנית ("רוסקי")[3]. הם הגדירו את עצמם גם כ"רוטנים הרריים" או "רועי צאן אוקראינים הרריים". מאז שרוב האזור המאוכלס על ידיהם נכלל באוקראינה הם מזדהים לחלוטין עם האומה האוקראינית. במפקד האוכלוסין הכלל-אוקראיני משנת 2001 21,400 תושבים מאוקראינה זיהו עצמם כבני תת-הקבוצה האתנית ההוצולית. כולם פרט ל-8 רשמו את עצמם גם כאוקראינים אתנים[4].

עד שנת 1945 היו ההוצולים מפוצלים. עד למלחמת העולם הראשונה רוב רובם נמצאו בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית (שקמה רשמית ב-1867): חלק מאדמותיהם השתייכו לקיסרות אוסטריה, וחלק – לממלכת הונגריה. אחרי שנת 1920 התחלקו החבלים ההוצוליים בין פולין, רומניה וצ'כוסלובקיה. בשנת 1939 סופחה ה"הוצולשצ'ינה" לברית המועצות במסגרת אוקראינה הסובייטית.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-אתניות אוקראיניות-רוטניות בזקרפטיה - רוטניה:כחול - למקים, חום -בויקים, ורוד - דולינים, ירוק - הוצולים
חבל רוטניה הטרנסקרפטית או "זקרפטיה" על מפת אוקראינה

לגבי מקור השם "הוצולים" קיימות השערות שונות. לפי אחת מהן המילה באה לכאורה מ"קוצ'ול" - כלומר "נווד" (באוקראינית ספרותית - "קוצ'וביק")[5], שהפכה ל"קוצול" ומשם ל"הוצול". כינוי זה, טוענים, דבק בהם מפני שהיו פליטים מרוס של קייב שנמלטו אל הרי הקרפטים מפני הפולשים המונגולים. כינוי זה יכול להיות קשור גם לסגנון חייהם החצי-נוודי בעבר על רקע עיסוקם כרועי צאן. היו שחשבו אותם לשרידים של שבטי נוודים שונים שעברו במקום[6].קבוצה של היסטוריונים, בלשנים ואתנוגרפים[7] טענו שהמילה היא ממקור טורקי קדום, קומני או פצ'נגי.

חוקרים אחדים[8] סברו כי מקור השם הוא במילה אוע'וז או אוצים, תת-שבט טורקי שברח גם הוא אל ההרים מפני המונגולים. לדעת מחבר נוסף[9],שאלו ההוצולים את שמם מהצילו (הצילה) או הצטל, אחיו של הנסיך רוסטיסלב של מורביה הגדולה או אולי משבט ההורולים-הוצים, בני בריתם של האוסטרוגוטים. במאה ה-19 נפוצה התאוריה[10] לפיה המילה נגזרת מהמילה הרומנית hoț או עם תו יידוע hoțul, כלומר "הגנב", מה שמוסבר על ידי היותם אנשי הרים ויערות שמקרבם קמו היידוקים ו"גזלנים"[11].

יש שזיהו בהם[12][13] את צאצאי האוליצ'ים, שבט סלאבי שהתיישב מחדש בהרי הקרפטים. אף אחת מההשערות המוזכרות אינן נחשבות בימינו כוודאיות. השם "הוצולים" נראה יותר כ"אקסונים", כלומר כינוי שהודבק להם על ידי קבוצות אתניות ועמים שכנים, אחד מהם בני בויקו, המקורבים להם[14]. בתעודות כתובות המילה "גוצול" ו"גוצוליאק" מופיעה החל מאמצע המאה ה-18 וככינוי ברור לקבוצת תושבי הקרפטים המזרחיים -רק במאה ה-19, ביתר דיוק בהחל משנת 1816[15].

מוצאם ותולדותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיני חוקרים רומנים כגון ההיסטוריון ניקולאיה יורגה ההוצולים או ה"הוצאנים" אינם אלא רומנים שהתבוללו ושעברו סלביזציה. ברם רוב הדעות אינו שולל מוצאם הסלאבי. קיימת השערה שהם צאצאי הקרואטים הלבנים, שבט סלאבי מזרחי שהיה חי מצפון לקרפטים במאות 4–12, או צאצאים של האוליצ'ים, שבט סלאבי אחר שנמלט אל הרי הקרפטים מפני הפצ'ניגים. לדעת הבלשן האוקראיני ברוניסלב קוביליאנסקי שביסס את דעתו על ניתוח הניב ההוצולי-פוקוטי, אבות תושבי "הוצוליה" ופוקוטיה היו בני שבטים סלביים מזרחיים - אולוצ'ים - שבאו מדרום אזור הדנייפר, וטיברצים שבאו מן האזור שבין הדנייסטר לקרפטים, ושהתיישבו בהרי הקרפטים תוך התבוללות בתוך האוכלוסייה המקומית. אזור ההתיישבות של הוצולים היה בחלק העליון של הנהרות טיסה, טאראק (טרסווה) וטאלאבור (טרבליה). ההוצולים רואים את עצמם חלק מהאומה האוקראינית ומתת-הקבוצה הרוטנית שלה. מצד שני להזדהות זו הייתה לעיתים הסתייגות בצד הרוטני.

ההוצולים במרחב הרומני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצולים הגיעו לבוקובינה ולצפון הנסיכות מולדובה מכיוון הרי גליציה. סיבות הגירתם דרומה היו ככל הנראה עומס המיסים וגזרות כלכליות אחרות, צווי הגיוס לצבא האוסטרי, לחצים להמרת דת (קתוליזציה). היו גם במולדובה רועי צאן וכן פועלים יומיים על אדמות המנזרים. אחד הגורמים שהקלו על הגירתם לצפון מולדובה היה שלטונה הזמני של פולין באותם השטחים בשנים 1691–1699. במאה ה-18 הם נהנו מכמה פריבילגיות מטעם שליט מולדובה, קונסטנטין מברוקורדט.

השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצולים מדברים ניב של האוקראינית המערבית עם כמה השפעות מפולנית, סלובקית ורומנית. באוקראינה ההוצולים מתקשרים ביניהם בניבים ההוצוליים ובימינו גם בשפה האוקראינית הספרותית. ברומניה הם מדברים בניבים שלהם וברומנית.

לניבים ההוצוליים של האוקראינית יש אפיונים קרובים לשפה הסלובקית, למשל בסיומות של יחסות מסוימות ("אישה" ביחסת האמצעי היא жінков במקום жінкою בשפה האוקראינית הספרותית). בדומה לרוסית הקדומה, המילית «ся» המשמשת בבניין הרפלקסיבי של הפועל מופיעה לפני הפועל ולא בסופו, כמו באוקראינית ספרותית וברוסית מודרנית (בהוצולית - Я так ся вчора напив, באוקראינית ספרותית - я так учора напився, ברוסית «я так вчера напился» – "כך השתכרתי אתמול"). יש להוצולים גם היגויים מיוחדים, כגון "вэно" במקום "вино",‏ "йек" במקום "як", וכו'. בימינו, בין היתר בהשפעת מערכת החינוך, קיימת הן באוקראינה והן ברומניה מגמת דעיכה של הניב ההוצולי לטובת האוקראינית הספרותית.

עיסוקיהם הבסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצולים בדרך, ליתוגרפיה מ־1872

ההוצולים עסקו בעיקר בגידול בקר וצאן, תעשיית העץ והובלת העצים על גבי רפסודות על הנהרות ,גידול דבורים. מייחסים להם את יצירת גזע הסוס הידוע כ"פוני הוצולי".

לחקלאות (בראש ובראשונה הפרדסנות) הייתה חשיבות משנית. ההוצולים נודעו גם כבעלי מלאכה שעסקו בפיסול מעץ וייצור קישוטי קש, עיבוד עורות, ייצור חפצי נחושת ופליז, קדרות, אריגת שטיחים, קישוטים על ביצים (פיסאנקה). חלק מהם עוסקים במלאכות אלו עד היום. ההוצולים בנו כנסיות מעץ, בדומה לשכניהם, האוקראינים הגליציאנים והרוטנים, הבויקים והלמקים. הגברים ההוצולים נהגו בעבר להיות מצוידים להגנתם ב"ברטוק" - גרזן עם ראש קטן וידית ארוכה.

לתרבות ההוצולים היבטים דומים לתרבותן של קבוצות אתנו-תרבותיות אוקראיניות אחרות בסביבה - במערב ובדרום מערב אוקראינה, בעיקר לזו של הבויקים והלמקים. יש להם אפיונים משותפים גם עממים הרריים אחרים כמו גורלים בפולין וסלובקיה, עם הוולאכים של מורביה והרומנים החיים בבוקובינה ומרמורש.

מוזיקה - כלי נגינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי הנגינה הלאומי של ההוצולים הוא ה"טילינקה" - חליל פתוח ללא חורים, עשוי מעץ אגוז הלוז או הערבה. כן נפוצה בקרבם גם ה"טרמביטה" - כלי נשיפה עשוי צינורות עץ בעלי אורך עד 4 מטרים, בכיסוי עץ ליבנה, ללא שסתומים.

הטרמביטה שימשה להעברת איתותים למרחקים גדולים - כמו בהתחלת איסוף עדרי הצאן והבקר לקראת העלייה אל כרי מרעה בהרים הגבוהים, וכן נשמעה בחג המולד ובעוד כמה הזדמנויות בשנה. בעזרתה היו מודיעים רועי הצאן בפולונינות של הקרפטים האוקראינים על מיקום הימצאותם בהר עם העדרים. בעבר היו משתמשים בטרמביטה גם לאזעקה במקרי חירום ולמטרות נוספות.

ההוצולים מנגנים גם במפוחית - "הרמושקה" (גרמושקה), צימבלי, חליל רעים ("סופילקה") וכן בחמת חלילים, בכינור ("סקריפקה") ודרימבה.

הוצולים במדיה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצולים שימשו השראה לסופרים רבים:

  • בשפה האוקראינית - איוואן פרנקו, לסיה אוקראינקה, מיכאילו קוציובינסקי ( Тіні забутих предків - צילי אבות), ואסיל סטפאניק, מרקו צ'רמשינה
    • 1911 - הרומן «Камінна душа (נשמת אבן ) מאת גנאט חוטקביץ'
    • 2003 - יורי אנדרוכוביץ' -הרומן Дванадцять обручів תריסר הטבעות
  • בשפה הרומנית - מיכאיל סדוביאנו
  • בשפה הפולנית :
    • הסיפור הקצר "Opryszki w Karpatach" (היידוקים בקרפטים) (1836, פוזנאן) מאת אוגניוש ברוצקי
  • בכתביהם של וינצנטי פול ויוזף ויטלין
  • הדרמה הרומנטית Karpaccy górale ("אנשי הקרפטים") מאת יוזף קוז'ניובסקי
    • הטטרלוגיה ""Na Wysoka Połoninie" (במרעות ההרים) (1979-1936) מאת סטניסלב וינצנז.
    • הסופרת אורשולה קופץ'- זאבורניאק כתבה על אמני הוצוליה
  • בשפה האנגלית:
    • רשמי המסע של הסופרת הבריטית-סקוטית מני מיוריאל דווי - A Girl in the Karpathians (נערה בקרפטים) -שזכתה לופולריות רבה - ופורסמה רק בשנת 1891 ב4 מהדורות.

מתארת סצנות מחיי ההוצולים

באמנות הפלסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • ציורים מאת הציירים הפולנים יוזף זימלר, ארתור גרוטגר, יוליוש קוסאק, סטניסלב דמביצקי, יוזף ירושינסקי, תדאוש ריבקובסקי
    • ציורים של וצלב שימנובסקי ("Umizgi Hutsulskie (Sielanka) - חיזורים אצל הוצולים (אידיליה) 1892, Kłótnia Hucułów” ריב בין הוצולים (1889), Huculi w rozmowie (הוצולים משוחחים) (לערך 1886–1900)
    • ציורי הצייר הארמני-פולני יליד טרנסילבניה תאודור אקסנטוביץ', שהרבה לתאר אירועים מהווי החיים ההוצולי, בהם "Pogrzeb Huculski" (לווייה הוצולית)
    • שלושה ציירים פולנים מהאקדמיה לאמנויות בקרקוב - קז'ימייז' סיכולסקי, ולדיסלב יאוצקי ופרידריק פאוטש' ציירו נופים בהוצוליה

קיומם ותרבותם משתקפת גם ביצירות ציור של האמן הפולני-ארמני יליד טרנסילבניה תאודור אקסנטוביץ' שצייר דיוקנאות ותמונות וסצנות מחיי ההוצולים

באוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בציורי הלינה זובצ'נקו

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1941 - Песня про Довбуша - "שירת דובבוש" - סרט בבימוי איוואן קוולרידזה לפי תסריט מאת ליובומיר דמיטרקו - צילומו הופסק בימי מלחמת העולם השנייה
  • 1960 -Олекса Довбуш - אולקסה דובבוש - סרט בבימוי ויקטור איוואנוב - לפי תסריט של ליובומיר דמיטרקו
  • 1964-1965 Тіні забутих предків-Wild Horses of Fire ציליאבות נשכחים - סרט לפי מוטיבים מהסיפור של מיכאילו קוציובינסקי - בבימוי סרגיי פאראג'אנוב הארמני, הופק באולפני הקולנוע על שם א. דובז'נקו בקייב
  • 1968 - Аннычка - אניצ'קה - סרט בבימוי בוריס איווצ'נקו, הופק האולפני הקולונוע על שם א. דובז'נקו בקייב
  • 1968 - Трембита - (טרמביטה)[16] - קומדיה מוזיקלית סובייטית לפי האופורטה מאת יורי מיליוטין

1972 - Бі́лий птах з чо́рною озна́кою - ציפור לבנה עם סימן שחור - בבימוי יורי איליינקו, עם המלחין והתסריטאי איוואן מיקולאיצ'וק

  • 1989 - Каменная душа (נשמת אבן) לפי הספר של גנאט חבוטקביץ'- על חיי ההיידוקים בהוצוליה במאה ה-19
  • הסדרה הטלוויזיה הקומית האוקראינית Останній москаль "הרוסי האחרון" - הפקת חברת 1+1
  • 1994 - הסרט הצ'כי Díky za každé nové ráno "תודה על כל בוקר חדש" - בבימוי מילן שטיינדלר לפי תסריט של גלינה פבלובסקה, נכדתו של סטפאן קלוצ'וראק

במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסודות הוצולים נמצאו בהופעה "ריקודים פראים" של רוסלנה ליז'יצ'קו, הזוכה התחרות אירוויזיון בשנת 2004

תרבות הרכיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזע סוסי הפוני הוצול קרוי על שם עם ה"הוצולים" אשר המתגוררים בקרפטים של אוקראינה ורומניה.

אירועי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסטיבל בינלאומי לפולקלור הוצולי בתחום המוזיקה והאמנות מתקיים כל קיץ למשך 3 ימים בכפר ששורי באוקראינה.
  • מוזיאונים מוקדשים להוצולים קיימים בעיר קולומיה באוקראינה:
    • מוזיאון פיסאנקי
    • המוזיאון לפולקלור של ההוצולים ושל פוקוציה

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצולים משתייכים לדת הנוצרית אורתודוקסית, ולנצרות היוונית-קתולית אוקראינית, אך נשמרים אצלם שרידים של אמונות קדומות שאמאניסטיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ionas Aurelian Rus Variables Affecting Nation Building:The Impact of the Ethnic Basis, The Educational System,Industrialization And Sudden Shocks, PhD Dissertation under the direction of Prof Jan Kubik, New Brunswick Rutgers The State University of New Jersey, october 2008,
  • Richard Mihok Hypotheses about the Appearance of Rusins/Slavs in Trancarpathia (Transcarpathian Region) Central European Papers 2013 1/2

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nicolae Iorga, Românismul in trecutul Bucovinei, București, 1938,
  • Ivan Senkiv Die Hirtenkultur der Huzulen: Eine volkskundliche Studie (Marburger Ostforschungen),1981) .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

World Academy of Carpatho-Rusyn Culture -Ivan Pop - "Hutsuls" in Paul Robert Magocsi and Ivan Pop Encyclopedia of Rusyn History and Culture, University of Toronto Press 2002

באתר kosiv art

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י. אנדרוניק -נתונים סטטיסטיים בשנת 1918 בבוקובינה, אז ברומניה
  2. ^ הידועים גם כ"הרי הבסקידים המזרחיים"
  3. ^ H.F Van Drunen 2003 עמ' 118
  4. ^ מפקד האוכלוסין באוקראינה 2001
  5. ^ לפי ק. מילבסקי, יוזף קוז'ניובסקי, ב"אנציקלופדיה של אוקראינה באינטרנט" 2001
  6. ^ א. קולברג ב"אנציקלופדיה של אוקראינה באינטרנט" 2001
  7. ^ ק. מילבסקי,ל. גולמביובסקי,י. קוז'ניובסקי,י. ואהילביץ',יורי פדקוביץ', א. מורגנבסר,ו. פול, לפי "האנציקלופדיה של אוקראינה באינטרנט" 2001
  8. ^ איוואן ואחילביץ', לפי "האנציקלופדיה של אוקראינה באינטרנט" 2001
  9. ^ ס. ויטביצקי, לפי "האנציקלודפיה של אוקראינה באינטרנט", 2001
  10. ^ יאקיב הולובצ'קי, אומליאן קלוז'ניאצקי, איוואן קריפיאקביץ', ולודימיר חנאטיוק, י. פטרוץ, י. גולובצקי, מ. קזנוביץ', א. קאלוז'ניאנסקי, י. אוגונובסקי, י. קריפיאקביץ' וכו', לפי "האנציקלופדיה של אוקראינה באינטרנט", 2001
  11. ^ דב נוי
  12. ^ הבלשנים ברוניסלב קוביליאנסקי ואולקסי סטריז'אק
  13. ^ י. קרפנקו 2012
  14. ^ סטפאן הראבץ, וולודימיר הרבובצקי, ב"אנציקלופדיה של אוקראינה באינטרנט"2001
  15. ^ האנציקלופדיה של אוקראינה באינטרנט 2001
  16. ^ טרמביטה - כלי נשיפה ארוך של רועי צאן הוצולים