הורוכוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הורוכוב
Горохів
UKR Horochiw COA.png
סמל הורוכוב
Horokhiv1.JPG
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
מחוז מחוז ווהליןמחוז ווהלין ווהלין
שטח 11.22 קילומטר רבוע
גובה 213±1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 9,186 (2011)
קואורדינטות 50°29′N 45°54′E / 50.483°N 45.900°E / 50.483; 45.900קואורדינטות: 50°29′N 45°54′E / 50.483°N 45.900°E / 50.483; 45.900
אזור זמן UTC+2

הורוכובאוקראינית: Горохів, הורוכיב; בפולנית: Horochów; ביידיש: ארכעוו) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

הורוכוב נזכרת לראשונה בשנת 1450, כאשר קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, מסר אותה לידי משפחת אצולה. במאה ה-16 הוענקו ליישוב זכויות עיר, אשר אושרו בידי זיגמונט השלישי ואזה בשנת 1601.

לאחר חלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נקבע הגבול בין האימפריה הרוסית ואוסטריה בסמוך לעיירה, והדבר הביא לפיתוחה המסחרי. בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה הפכה הורוכוב לבירת נפה, והיא פותחה בקצב מהיר.

יהודי הורוכוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר יהודי הורוכוב שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא משנת 1536, ובזכויות העיר שאושרו ליישוב הותר ליהודים לשבת בה ברחוב מסוים. במהלך פרעות ת"ח ות"ט נפגעו יהודי היישוב, אך הקהילה במקום השתקמה, ובשנת 1700 נערכה בה ישיבת גליל ווהלין של ועד ארבע הארצות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגעה הורוכוב מהפצצות, וחלק מבתיה נשרפו בידי החיילים הרוסים הנסוגים. כשנכנסו החיילים האוסטרו-הונגרים לעיירה, חייבו את תושביה בעבודות כפייה. בשנת 1918 פרעו ביהודי העיירה כנופיותיו של סימון פטליורה, ובעיירה קמה קבוצת הגנה עצמית יהודית.

בין מלחמות העולם פעלו בהורוכוב חוגים ציוניים, לצד חוגים חסידיים, בעיקר מחסידויות אוליקה וטריסק. בעיר פעל גם אדמו"ר משושלת יאמפולה, רבי יצחק יונגרלייב. כמו כן פעלו בעיירה בית ספר עברי ומוסדות תרבות יהודיים. בשנת 1935 התקיימו בעיירה שני קיבוצה הכשרה, האחד של החלוץ, והשני של בית"ר. בשנות השלושים סבלו יהודי העיירה ממקרים רבים של בריונות אנטישמית. בשנים אלה נמנו בעיירה 3,120 יהודים, 40% מתושביה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע ברברוסה, בסוף יוני 1941, נכבשה הורוכוב בידי הגרמנים, לאחר קרב עם כוחות הצבא האדום ששהו בה. הגרמנים מסרו תחילה את השליטה בעיירה לאוקראינים, אשר התעללו ביהודי המקום, ביצעו מעשי שוד, ואף רצחו מספר יהודים. בהמשך, הפעילו הגרמנים ממשל צבאי בעיירה, והטילו על יהודיה גזירות נוספות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, חיוב בעבודות כפייה, וחובת תשלום סכומי כופר תוך פרקי זמן קצרים. כמו כן, מונה בעיירה יודנרט.

באוגוסט 1941 הגיעה להורוכוב יחידת איינזצגרופן, ובסיוע אוקראינים מקומיים, רצחה כ-300 יהודים בגן העירוני. בראשית אוקטובר 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו, אליו הובאו בהמשך גם כ-2,000 יהודים מיישובי הסביבה. גטו זה חולק לגטו ל"יעילים" ולגטו ל"בלתי יעילים", והקצאת המזון בו הייתה מזערית. מעת לעת רצחו הגרמנים יהודים יחידים בגטו.

ב-8 בספטמבר 1942 הובלו כ-5,000 יהודי הגטו לבורות ירי ליד הכפר צ'וייב (Chuyev), ונרצחו שם. ב-3 באפריל 1944 שוחררה הורוכוב בידי הצבא האדום. רק בודדים מיהודיה נותרו בחיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הורוכוב בוויקישיתוף