החברה לחקר המקרא בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים משה יצחק גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952[1]. מטרת החברה היא הפצת לימוד וחקר התנ"ך בישראל[2]. בין היתר מקיימת החברה כינוסי תנ"ך, עשרות חוגים ברחבי הארץ ללימוד התנ"ך וכן טיולים וסיורים באתרי עתיקות ובחפירות ארכאולוגיות.

בראשות החברה עמדו בעבר נשיאי המדינה יצחק בן צבי וזלמן שזר. כנשיא החברה והרוח החיה בה כיהן ראש הממשלה דוד בן-גוריון.

בין המיזמים שהגתה החברה ופרופסור גבריהו נמצאים גם: החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, חידון התנ"ך למבוגרים ולנוער ואת הקמת בית התנ"ך. כמו כן הוציאה החברה עשרות ספרים של מחקר-התנ"ך, ואת כתב-העת בית מקרא.

כיום עומד בראשות החברה ישראל קריסטל (מנכ"ל)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את ההתפתחות של החברה לחקר המקרא לארבעה שלבים:

שלב היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה לחקר המקרא בישראל נוסדה בשנת 1950 על ידי ראשי החוגים לתנ"ך בערים הגדולות, הם בחרו ליו"ר את ד"ר (לימים פרופ') חיים משה יצחק גבריהו, ראש המחלקה לחינוך בגולה בסוכנות היהודית. משרדו של גבריהו שכן בסמוך למשרדו של דוד בן-גוריון (שכיהן עד להקמת המדינה כיו"ר הסוכנות). מתוך היכרותם הציע גבריהו לבן-גוריון הקמת חוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, מה שזירז את הקמת החברה. בשנת העשור למדינה קיימה החברה את חידון התנך הראשון. וכן ייסדה את הרבעון 'בית מקרא'. והקימה את מוזיאון בית התנ"ך בבית דיזנגוף.

שלב הסניפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריהו וחבריו להנהגת התנועה יזמו הקמת סניפים ברחבי הארץ, שמספרם הגיע בשיא ל-50. בהדרגה התמעטו הסניפים, כשבין הסניפים האחרונים ששרדו ניתן לציין את סניף טבעון (בניהולו של שמואל בן ארצי) וסניף ת"א (בניהולו של עו"ד ברוך קפלינסקי). במותו של קפלינסקי בשנת 2008 חדל להתקיים הסניף האחרון של החברה.

שלב השיתוף עם בית התנך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חברים בסניף ת"א (דליה אגמון, בלהה הלפרין ודני אופיר) שכיהנו במקביל גם כמנהלי מוזיאון בית התנך, נטלו על עצמם את האחריות לעתידו של הסניף והסדירו את החייאת העמותה על בסיס נכסי סניף ת"א.

החברים הנ"ל בהיותם מנהלי בית התנך העמידו לרשות החברה משרד במוזיאון. וכוננו יחסים ידידותיים ושיתוף פעולה (במקום יחסי תחרות עד עוינות ששררו עד אז) בין שתי העמותות האחיות. הפעילות המשותפת כללה הרצאות, סיורים לימודיים, הענקת פרסים ומלגות והוצאה לאור של פרסומים שונים.

שלב ההנהלה החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 מונה למנכ"ל החברה לחקר המקרא ישראל קריסטל, ביוזמתו נתקבלו להנהלה חברים חדשים, והועברו לידיהם באופן מסודר כלי הניהול (גזברות הנהלת חשבונות וראיית חשבונות) ביחד עם נכסי החברה (מזומנים וניי"ע בבנקים, יחד עם נדל"ן מניב).

חזון החברה לחקר המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

"החברה לחקר המקרא בישראל תיזום, תתניע ותלווה תהליכים חברתיים ארציים להעצמת חווית עולם התנך בקרב כלל האוכלוסיות היהודיות בישראל ובעולם. החברה תפעל ללא לאות לאור חזונם של הנביאים ורועי המקרא כדי להנחיל את ספר הספרים על עושר ידיעותיו במגוון כלים וערוצים.החברה תאגם את המשאבים הקיימים ותרתום לעגלתה, תחת קורת גג אחת את כלל האגודות והעמותות למנף את לימודי התנך באהבת הארץ והעם."

פעילויות החברה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות החברה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תנ"כי פתוח - החברה מקיימת תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן את תוכנית ההרצאות 'תנכי פתוח' באופן רצוף זו השנה החמישית (2018) מדי שלושה שבועות באולם מינץ באוניברסיטה, בו משתתפים מאות אנשים, חילונים ודתיים כאחד.[4]
  • תוכנית מלגות - החברה מחלקת מלגות בסכום שנתי של 15,000 ש"ח, לסטודנטים באוניברסיטאות בר-אילן וחיפה. התוכנית צפויה להתרחב, הן לאוניברסיטאות אחרות והן בסכומים המחולקים.[5]

מבנה החברה לחקר במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל החברה החל משנת 2017 הוא ישראל קריסטל. משרדי החברה שוכנים כיום באוניברסיטת בר-אילן.

חברי ההנהלה הם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלהה הלפרין- תנ"ך לעם - בחברה לחקר המקרא - בהוצאת החברה לחקר המקרא, תל אביב תשע"ב - 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.