1950 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
««« 
1949
1948
דגל ישראל
1950
בישראל
 »»»
1951
1952
1953
כל ערכי השנים בישראל · אירועים בולטים בעולם ב-1950
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
פורטל ישראל ·לוח שנה של שנת 1950

שנת 1950 בישראל עמדה בסימן המשך התייצבות השלטון העצמאי, ובכלל זאת התקבעותם של פתרונות "זמניים" למחלוקות חברתיות-פוליטיות שהתעוררו במדינה. הבולט שבפתרונות אלה הוא החלטת הררי. גלי ההגירה ממשיכים ומתבצע מבצע עזרא ונחמיה להעלאת יהדות בבל. המחלוקות שהתעוררו סביב סוגיית החינוך לעולים מביאות למשבר פוליטי ולהקמת ועדת חקירה.

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס קנייה של 500 פרוטה. הפרוטה נכנסה לשימוש ב-1950

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשבר הכלכלי בישראל ומדיניות הצנע ממשיכים. מוקמות החברות הממשלתיות ארקיע (תעופה) ועמידר (דיור ציבורי) .

ההגירה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בשנת 1950 המשיך גל ההגירה של יהודים מרחבי העולם לישראל. באופן מאורגן, הוחלט על העלאת יהדות בבל (עיראק), ב"מבצע עזרא ונחמיה". בין העולים במבצע זה בשנת 1950 היה בנימין בן אליעזר ("פואד", בשמו הערבי בעיראק) והמשוררים הרצל ובלפור חקק. נמשך "מבצע על כנפי נשרים" להעלאת יהדות תימן.

קליטת העולים אינה חלקה והביקורת על נוהלי החינוך במחנות העולים לילדי העולים (בעיקר טענות על כפייה אנטי-דתית עם המעבר למעברות) מביאה להקמת ועדת חקירה, ועדת פרומקין (בראשות השופט גד פרומקין). בעקבות דו"ח הוועדה, ננטשת שיטת החינוך האחיד. באוקטובר 1950, לאחר פרסום מסקנות הוועדה, נאלץ זלמן שזר להתפטר מתפקידו כשר החינוך. במקומו ממונה דוד רמז.

לקליטת העלייה מוקם בין היתר כפר הנוער הניסיוני הכפר הירוק.

יישובים שהוקמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ברק, חולון, ראשון לציון, רחובות ורמת גן קיבלו ב-1950 מעמד של עיר; ב-31 בדצמבר 1950 נערך טקס חנוכת באר שבע כעיר יהודית. גל ייסודים של עיירות פיתוח, ביניהן בית שמש, קריית מלאכי, קריית שמונה. קיבוץ להבות חביבה עובר למיקומו הנוכחי - על אדמתו של הכפר ג'אלמה, שתושביו פונו בשנה זו. בנוסף, לצד עיירות הפיתוח והמעבר ממחנות עולים למעברות, קמים גם מושבי עולים, בעיקר באזורי הפריפריה והגבולות.

תרבות וחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלג בגן שמואל במישור החוף, בפברואר 1950

שלג 1950 בישראל - פברואר 1950 היה אחד החודשים הקרים ביותר בהיסטוריה של אקלים ארץ ישראל: במהלך פברואר ירד שלג במישור החוף כולל תל אביב, בטבריה ובבית שאן. באזור הרי ירושלים הגיע השלג אף לגובה של כ-70 ס"מ. זיכרון אירוע זה מונצח, בין היתר, בשירו של יהודה פוליקר, "חלון לים התיכון".

צעירים דתיים קיצוניים מקימים את מחתרת ברית הקנאים, ארגון שביצע פעולות במטרה להקים מדינת הלכה. החשש בציבור החרדי מפני הכיוון אליו צועדת החברה הוביל גם להקמת ארגון יד לאחים בשנה זו, ששם לו למטרה להילחם בהתבוללות, ובמקור פעל בעיקר בקרב קהילות העולים החדשים. במקביל, מקים עוזי אורנן את "הליגה למניעת כפייה דתית" (ועומד בראשה).

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני אירועים חשובים בתחום התקשורת התרחשו ב-1950: ראשית, ב-24 בספטמבר החלה תחנת גלי צה"ל את שידוריה, עם שידור של הקריינית דאז שולמית הראבן. בנוסף, אורי אבנרי ושלום כהן רכשו בשנה זו את העולם הזה ושינו את פני העיתונות בישראל, עם סגנונו הסנסציוני של עיתונם. בנוסף לאלה, שינה עיתון ה"פלסטיין פוסט" את שמו ל"ג'רוזלם פוסט", העיתון "המודיע" מתחיל לצאת לאור; ו"לאשה" ערך לראשונה את תחרות מלכת היופי. הזוכה הייתה מרים ירון.

ספרות ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכה פרס ביאליק בשנת 1950 היה שמואל יוסף עגנון; יונת ואלכסנדר סנד מפרסמים את ספרם "אדמה ללא צל", שזוכה בפרס אוסישקין.

בין הספרים המרכזיים שפורסמו:

בנוסף, יוצא לאור הכרך הראשון של האנציקלופדיה המקראית.

תיאטרון, מחול וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון הקאמרי בתל אביב עולה מחזהו של נתן שחם "הם יגיעו מחר". אירוע נוסף הזוכה לתשומת לב היא השתתפותו של יוסי ידין בסרט השווייצרי ארבעה בג'יפ. זאת הייתה פעם ראשונה ששחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי מוזמן להשתתף בהפקה בינלאומית, והדבר הפך לאירוע תרבותי וחברתי חשוב.

שרה לוי-תנאי מקימה את להקת המחול "ענבל" בשם "הלהקה המזרחית של שרה לוי".

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הספורט, לאחר דחייה של שנים בשל מלחמת העולם השנייה, מתקיימת המכביה השלישית. בתחום הכדורגל, מנצחת נבחרת ישראל את נבחרת טורקיה בכדורגל 5:1, כולל שלושער של שייע גלזר. בשנה זו מתחילה בנייתו של אצטדיון רמת גן (אך תסתיים רק ב-1951). אריה אבידן-וייס זוכה באליפות ישראל בטניס לגברים. לא מתקיימת אליפות לנשים.

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]