יונתן זקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יונתן זקס

הרב לורד ד"ר יונתן (יעקב צבי) זקס (נולד ב-8 במרץ 1948) הוא תאולוג בריטי. היה הרב הראשי של הממלכה המאוחדת (בריטניה) בין השנים 1991 - 2013.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זקס הוסמך לרבנות בישיבת עץ חיים וב-Jews' College שבלונדון, שם למד אצל הרב נחום רבינוביץ'. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת קיימברידג' ודוקטורט מאוניברסיטת לונדון.

בין מוריו הוא מונה את הרמב"ם (שממנו למד על חשיבות השילוב בין תורה למדע), הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (שממנו למד לא לפחד משום מחשבה שנמצאת בתרבות אחרת) ואת הרב מנחם מנדל שניאורסון (שבו הוא רואה מנהיג של מנהיגים בניגוד למנהיג של חסידים).

הרב זקס החליף את הרב לורד יעקובוביץ בשנת 1991, כרב הראשי של בריטניה. הוא שם דגש בתפקיד זה על החינוך היהודי. ייעץ לג'ון מייג'ור, טוני בלייר וגורדון בראון. לרב זקס קשרים טובים גם בבית המלוכה הבריטי, בפרט עם צ'ארלס, נסיך ויילס. ביולי 2009 הוכתר בתואר הברון זקס מאלדגייט, והוענק לו מושב לכל חייו בבית הלורדים הבריטי.

בשנת 2012 הודיע על פרישתו מתפקיד הרב הראשי של בריטניה. הרב אפרים מירוויס, רב קהילת 'פינצ'לי סינגוג' בלונדון, נבחר להחליפו בתפקיד‏[1].

אוניברסיטאות בעולם העניקו לרב זקס תואר דוקטור לשם כבוד, בהן: אוניברסיטת קיימברידג', גלזגו, חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, מידלסקס, ישיבה יוניברסיטי, ליברפול וסנט אנדרו.

הרב זקס מרבה להיפגש עם אנשי דת ופוליטיקאים בעולם ושואף ליצור דו-שיח בין הדתות כמו גם בין מנהיגי העולם. הרב זקס רואה את תפקידו כפילוסוף המעורב בחיי המעשה ומבקש להביא לידיעת מנהיגי העולם את הגישה היהודית, כפי שהוא רואה אותה, לשאלות הפילוסופיות הגדולות, כמו גם לסוגיות המוסריות העומדות על סדר היום.

השקפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפגש עם מנהיגים דתיים, הפורום הכלכלי עולמי 2009, מפגש שנתי

הרב זקס נחשב להוגה ליברלי שדוגל בפתיחות תרבותית. הוא מבקר את הגישה החרדית המתבדלת מהעולם ומהתרבות הכללית. לדעתו לימוד מדעים חייב להשתלב עם לימוד התורה.

בין יסודות הגותו הוא מונה את "היהדות כקול של התקווה בשיחה האנושית, בניגוד לשיח של הטרגדיה היוונית". את הדת הוא רואה כקריאה רדיקלית לאדם לקחת אחריות על הסובב ולא להיכנע לגורמים שרירותיים, דטרמיניסטיים או שלטוניים: "היחידים אינם חסרי אונים לנוכח כוחות אל-אישיים... אנו יכולים לשנות את עצמנו, ובאמצעות מערכות יחסים מיוסדות-ברית עם אחרים, אנו יכולים לשנות גם את העולם"‏[2].

העיקרון השני שלו הוא "הכבוד לשוני": היהדות היא הדת המונותיאיסטית היחידה שאינה טוענת למונופול על הדת, שנגזר ממנה יחס של דיאלוג עם זרמים אחרים. בספרו "לכבוד השוני"‏[3], הוא כותב על גירוש "השד האפלטוני", כלומר השתחררות המחשבה המערבית מהטענה שישנה אמת אוניברסלית אחת ושכל בני האדם זהים. לדעתו, מחשבה זו היא שעומדת בבסיסם של מלחמות הדת, הג'יהאד והאידאולוגיות הטוטליטריות, על כל הסבל הנורא שגרמו, והיא גם זו שעלולה להפוך את הגלובליזציה לתופעה המחסלת תרבויות מקומיות ומסורות ייחודיות.

העיקרון השלישי של הרב זקס הוא חשיבות חיי הרוח. לדבריו, בניגוד לתפיסתו של ניטשה שצידד ברעיון העוצמה, היהדות עוסקת בעוצמת הרעיון. העם היהודי היה הראשון בהיסטוריה שהעניק חינוך לכל בניו, 1,800 שנה לפני שהרעיון הזה אומץ באנגליה.

הרב זקס טוען כי היהדות היא התרבות היחידה בהיסטוריה שתור הזהב שלה נמצא בעתיד ולא בעבר.

עמוס עוז רואה ברב זקס את "אחד היהודים הבולטים ביותר בדור שלנו, לא רק בגלל ספריו הנפלאים, לא רק בגלל עבודתו הקשה כמנהיגם של רבים באנגליה ובהם גם לא יהודים, אלא בראש ובראשונה כי הוא אחד האנשים היחידים שמציעים לנו דיאלוג קשה"‏[4].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זקס חיבר כעשרים ספרים, שבהם הוא פורש השקפת עולם רחבה על תפקיד הדתות, הגלובליזציה, אתיקה ואחריות חברתית, עתידה של היהדות ועוד. לאחרונה הוא גם הוציא תרגום ופירוש לסידור בהוצאת קורן.

כמה מספריו תורגמו לעברית:

ספריו באנגלית:

  • Traditional alternatives: Orthodoxy and the future of the Jewish people (1989)
  • Tradition in an Untraditional Age (1990)
  • Persistence of Faith (1991)
  • Arguments for the Sake of Heaven (1991)
  • Crisis and Covenant (1992) [= משבר וברית]
  • One People? (1993)
  • Will We Have Jewish Grandchildren? (1994)
  • Community of Faith (1995)
  • Torah Studies: Discourses by Rabbi Menachem M. Schneerson (1996)
  • The Politics of Hope (1997 revised 2nd edition 2000)
  • Morals and Markets (1999)
  • Celebrating Life (2000)
  • Radical Then, Radical Now (published in America as A Letter in the Scroll) (2001) [= רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו]
  • Dignity of Difference (2002) (Grawemeyer Award winner) [= לכבוד השוני]
  • The Chief Rabbi's Haggadah (2003)
  • To Heal a Fractured World - The Ethics of Responsibility (2005) [= לרפא עולם שבור]
  • The Home We Build Together - Recreating Society (2007)
  • The Koren Sacks Siddur (2009)
  • Covenant & Conversation, A Weekly Reading of the Jewish Bible, Genesis: The Book of Beginnings (2009)
  • Future Tense (2009)
  • The Great Partnership (2011) [=השותפות הגדולה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות על "לכבוד השוני":

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אפרים מירויס נבחר לרבה הראשי של בריטניה, באתר בחדרי חרדים, 18 בדצמבר 2012
  2. ^ רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו, עמ' 74
  3. ^ תיאור באתר text
  4. ^ ישראל - חלומות ומציאות, דו-שיח בין הרב זקס לבין עמוס עוז, עמ' 27