היי-טק בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


ההיי-טק הוא אחד מהענפים המרכזיים של כלכלת ישראל. נכון ל-2021, על פי דו״ח רשות החדשנות, חברות ההיי־טק מעסיקות יותר מ-10% מכוח העבודה בישראל, אחראיות ל-15% מהתמ״ג ול-43% מהייצוא הישראלי, כמו גם ל-40% משווי החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.[1] שיתוף הפעולה בין מוסדות המחקר הישראליים והתעשיה, יצר מספר רב של המצאות ופיתוחים טכנולוגיים ישראליים שזכו לתהודה עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית תעשיית ההיי־טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, בתעשייה האווירית לישראל ובגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון בשנת 1961 על ידי עוזיה גליל[2], ובתמיכתו של דן טולקובסקי. בהמשך הוקם המדען הראשי

ענף ההיי טק החל להתפתח בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם היווסדן של מספר חברות, כמו ECI Telecom, תדיראן ואלרון. האמברגו הצרפתי שהוטל על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, גרם להתפתחותה של תעשייה צבאית שמטרתה הייתה להשיג יתרון טכנולוגי על מדינות ערב. בשלבים מאוחרים יותר החל חלק מתעשיות צבאיות אלה לפתח גם יישומים אזרחיים. יתרונה היחסי של ישראל בא לידי ביטוי כאשר תעשיית המחשוב העולמית החלה שמה דגש רב יותר על תוכנה ביחס לחומרה, וחברות ישראליות החלו מתבלטות בשוק הבינלאומי. בשנות ה-80 של המאה ה-20 קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות אמריקאיות מקבילות, ובין 1984 ל-1991 גדל שווי ייצוא מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון דולר.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 קמו בישראל חברות היי טק שאיתרו ופיתחו תחומי ייצור שלא כוסו על ידי חברות אמריקאיות מקבילות, ובין 1984 ל-1991 גדל שווי ייצוא מוצרי התוכנה מישראל מ-5 מיליון ל-110 מיליון דולר.

עם זאת, הפריצה המהותית של ההיי טק הישראלי התרחשה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות השקעות של קרנות הון סיכון ותמיכה ממשלתית באמצעות "תוכנית יוזמה" וכן תכנית החממות הטכנולוגיות שנוסדו בתמיכת המדען הראשי (כיום רשות החדשנות).

בשנים אלו הענף זכה להכרה מקצועית ותקשורתית בינלאומיות עם הקמה וצמיחה של חברות היי טק בולטות כגון אמדוקס, קומברס, צ'קפוינט, קבוצת רד-בינת, רדווין, מרקורי, אורבוטק וגילת רשתות לווין, . חברות בינלאומית, כדוגמת Yahoo!, גוגל, מיקרוסופט, HP ועוד פתחו מרכזי פיתוח בישראל, וחברות ותיקות כגון יבמ, אינטל, ומוטורולה הגדילו את פעילותן, בין היתר לאחר רכישת חברות הזנק ישראליות. בתל אביב לבדה פעלו בסוף 2019 מרכזי פיתוח של 107 חברות רב-לאומיות.[3]

כן פועלות בישראל חברות הייטק ישראליות שנמכרו לחברות זרות, שהותירו בישראל את מרכזי הפיתוח. בולטות בקטגוריה זו חברת מיראביליס, יצרנית ICQ וחברת "Waze Mobile", יצרנית אפליקציית הניווט Waze שנמכרה לגוגל עבור כמיליארד דולר, Conduit, בבילון תוכנה ועוד.

שנת 2021 הייתה שנת שיא להיי־טק הישראלי, עם היווצרותן של 30 חדי-קרן חדשים,[4] ומעל 70 הנפקות - כולל 21 הנפקות בשווי של מיליארד דולר ויותר.[5] אולם, בראשית 2022 חברות רבות שהונפקו ראו ירידת ערך חדה בשווי שלהן.[6]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית ההיי־טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור גוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, ירושלים במזרח ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי. ב-2016, שלוש הערים בהן התרכז המספר הגדול ביותר של חברות היי־טק היו תל אביב עם כ-1,500 חברות, רעננה עם כ-427 והרצליה עם כ-415[7].

הכשרת עובדי היי־טק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוח האדם העיקרי לתעשיית היי־טק מגיע מהאוניברסיטאות ומהמכללות (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה, מערכות מידע, ותעשייה וניהול) מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל (ממר"ם, יחידה 8200, יחידה 81, מצו"ב, מצפ"ן ועוד) ומבתי ספר למפתחי תוכנה.

במועצה להשכלה גבוהה פועלים להעלאת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק וההנדסה בישראל. בין היתר מתמקדים במתן תמריצים למוסדות לימוד ללימוד מסלולים במקצועות ההיי־טק ופיתוח של תשתיות ההוראה[8]. במל"ג אושר גם תואר ראשון בלימודי היי־טק, מסלול לתואר אקדמי שבו מקבלים הסטודנטים הכשרה למקצועות ההיי־טק, שפותח מתוך שאיפה להגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות מדעי החברה המשתלבים בתעשיית הטכנולוגיה העילית[9].

בישראל מתקיימים גם לימודי תעודה להכשרת עובדים למקצועות ההיי־טק. בקורסים אלה ניתן לרכוש כלים בתחומים הנדרשים בתעשיית ההיי־טק כגון תכנות, רשתות מחשבים, אבטחת מידע, מערכות מידע, חומרה ועוד[10]. לימודי התעודה נערכים במכללות פרטיות ובחברות תוכנה שבהן פועל גם מערך הכשרת עובדים.

מתוך צורכי התעשייה בעובדים צמחו גם מסלולי הכשרה אינטנסיביים, הידועים גם בשם בוטקאמפ (Bootcamp)[11]. ההכשרות מתקיימות במקרים רבים על ידי חברות תוכנה, אורכן הוא כמה חודשים מרוכזים, לאחר תקופת ההכשרה הסטודנטים משתלבים בשורות החברות בתפקידי מפתחים[12][13][14]. בשנת 2018 יצאה רשות החדשנות בתוכנית סיירות תכנות, מתוך מטרה לענות על חוסר בכוח אדם בהיי־טק הישראלי. הסיירות הן הכשרות חוץ אקדמיות שבהן מכשירים מתכנתים ועובדים בתחום מדעי הנתונים, הן מתקיימות בשיתוף עם עמותות וחברות הכשרה, מרביתן מיועדות לאקדמאים בתחומי מדעי המחשב, מדעים והנדסה[15].

חברות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת הקמה יזמים תחום מוצרים הערות
יבמ ישראל 1949 IBM העולמית מערכות מידע חומרה תוכנה יועץ והטמעה
טלרד 1951 כור תעשיות טלקומוניקציה ציוד תקשורת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מלם תים 1952 מערכות מידע במקור "מרכז למיכון משרד" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007
תדיראן 1960 אלקטרוניקה מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933
ECI Telecom 1961 טלקומוניקציה ציוד תקשורת הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל
אלרון 1961 עוזיה גליל אלקטרוניקה הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטורולה ישראל 1964 משה בסין ומוטורולה העולמית טלקומוניקציה ציוד תקשורת הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה[16].
אלביט 1966 אלרון ומשרד הביטחון אלקטרוניקה מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט
סאיטקס 1968 אפי ארזי אלקטרוניקה מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד
טכם 1969 תוכנה נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999
אלסינט 1972 אברהם סוחמי ואלרון מיכשור רפואי מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק
דיגיטל ישראל 1973[17] DEC מערכות מידע מחשבים ותוכנה ב-1998 נרכשה החברה העולמית על ידי קומפק
אינטל ישראל 1974 דב פרוהמן ואינטל מוליכים למחצה מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים ייצוא אינטל היווה כ־10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012[18].
קבוצת רד-בינת 1975 יהודה וזהר זיסאפל טלקומוניקציה קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי־טק עצמאיות
אינדיגו 1977 בני לנדא אלקטרוניקה מכונות דפוס דיגיטלי נמכרה לחברת היולט פקארד
אורבוטק 1981 אלקטרוניקה מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA בשנת 2018
אמדוקס 1982 תוכנה תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב") נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק
קומברס 1982 בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני תוכנה תאים קוליים לרשתות טלפוניה החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה
סאפיינס 1982 צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני תוכנה פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מג'יק תעשיות תוכנה 1983 דויד אסיא, יקי דוניץ תוכנה כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
פורמולה מערכות 1985 דני גולדשטיין תוכנה הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל
נייס מערכות 1986 תוכנה פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
גילת רשתות לווין 1987 טלקומוניקציה פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מרקורי 1989 אריה פיינגולד תוכנה פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים נמכרה לחברת היולט פקארד
מיקרוסופט ישראל 1989 תוכנה
צ'קפוינט 1993 גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר תוכנה מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים נסחרת בנאסד"ק
מלאנוקס 1999 אלקטרוניקה פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת נסחרת בנאסד"ק
HP ישראל 1998 מערכות מידע חומרה תוכנה יועץ והטמעה
גוגל ישראל 2005 אינטרנט שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד
וויקס.קום 2006 אבישי אברהמי, ד"ר אורית מוסינזון, נדב אברהמי וגיורא קפלן אינטרנט מפתחת ומספקת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט נסחרת בנאסד"ק
אפל ישראל 2011 מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים
Monday.Com 2012 רועי מן וערן זינמן תוכנה מפתחת, משווקת ומנהלת מערכות ניהול משימות ופרויקטים נסחרת בנאסד"ק

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Israel Innovation | רשות החדשנות, באתר Israel Innovation Authority – רשות החדשנות, ‏2021-06-15
  2. ^ עוזיה גליל, תעשיית ההיי-טק הישראלית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  3. ^ בילי פרנקל, ת"א הפכה למעצמת הייטק: יותר מ-100 חברות רב לאומיות פועלות בה, באתר ynet, 26 בפברואר 2020
  4. ^ "יותר מ-30 חדי קרן חדשים מתחילת השנה: המספרים מאחורי הגאות בהיי־טק". TheMarker. נבדק ב-2022-01-17.
  5. ^ ynet (2021-12-15). ""אקזיטים ב-82 מיליארד דולר": ההייטק הישראלי ממשיך לשבור שיאים ב-2021". Ynet. נבדק ב-2022-01-17.
  6. ^ ולדהורן, שירי חביב (2022-01-24). "חברות ההייטק הישראליות משלמות את מחיר המפולת בוול סטריט". Globes. נבדק ב-2022-01-24.
  7. ^ אבי וייס, רעננה חצתה את קו ה-400 סטארטאפים והפכה לעיר השנייה בגודלה ליזמים, באתר telecomnews,‏ 1 באוקטובר 2016
  8. ^ מהפכת לימודי ההנדסה וההייטק, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  9. ^ לראשונה: תואר ראשון בלימודי הייטק, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  10. ^ הכשרות למקצועות ההייטק, אתר לימודים בישראל
  11. ^ דרור גלוברמן ודני פלד, ‏מדריך הכניסה להייטק: כך תרוויחו 40 אלף שקל בחודש, באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2022
  12. ^ דפנה ברמלי גולן, ‏ברוכים הבאים לטירונות הייטק: שוק הבוטקאמפס תופס תאוצה, באתר גלובס, 4 ביולי 2019
  13. ^ אתר למנויים בלבד רותי לוי, שלוש שאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים בבוטקאמפ לתכנות, באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2018
  14. ^ מייקי לוי‏, תשכחו מתואר: זו הדרך הנוספת לעבוד בתעשיית ההיי-טק, באתר וואלה!‏, 12 באוקטובר 2020
  15. ^ מסלול סיירות תכנות Coding Bootcamps, באתר רשות החדשנות
  16. ^ אתר למנויים בלבד אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2013 - "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."
  17. ^ שאול אברון, מחשבים ומיכון משרדי, מעריב, 22 בפברואר 1981
  18. ^ ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל-4.6 מיליארד דולרים