היי-טק בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ראשית תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, בתעשייה האווירית לישראל ובגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון בשנת 1961 על ידי עוזיה גליל[1], ובתמיכתו של דן טולקובסקי.

תעשיית ההיי-טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור גוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, ירושלים במזרח ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי. נכון ל-2016, שלוש הערים בהן התרכז המספר הגדול ביותר של חברות היי-טק היו תל אביב עם כ-1,500 חברות, רעננה עם כ-427 והרצליה עם כ-415[2].

התפלגות חברות ההיי-טק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות היי-טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת טבע) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההייטק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:[3]

סוג מספר חברות שווי שוק במיליארדי דולרים
אלקטרוניקה ואופטיקה 15 0.7
תעשייה ביטחונית 6 1.6
ביומד 59 3.6
השקעות בהיי-טק 8 0.1
יצרני מוליכים למחצה 4 3.9
קלינטק 8 0.8
שירותי טכנולוגיה 12 0.8
תוכנה ואינטרנט 20 3.3
תקשורת 9 3.2

חברות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת הקמה יזמים תחום מוצרים הערות
יבמ ישראל 1949 IBM העולמית מערכות מידע חומרה תוכנה יועץ והטמעה
טלרד 1951 כור תעשיות טלקומוניקציה ציוד תקשורת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מלם תים 1952 מערכות מידע במקור "מרכז למיכון משרד" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007
תדיראן 1960 אלקטרוניקה מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933
ECI Telecom 1961 טלקומוניקציה ציוד תקשורת הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל
אלרון 1961 עוזיה גליל אלקטרוניקה הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטורולה ישראל 1964 משה בסין ומוטורולה העולמית טלקומוניקציה ציוד תקשורת הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה[4].
אלביט 1966 אלרון ומשרד הביטחון אלקטרוניקה מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט
סאיטקס 1968 אפי ארזי אלקטרוניקה מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד
טכם 1969 תוכנה נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999
אלסינט 1972 אברהם סוחמי ואלרון מיכשור רפואי מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק
דיגיטל ישראל 1973[5] DEC מערכות מידע מחשבים ותוכנה ב-1998 נרכשה החברה העולמית על ידי קומפק
אינטל ישראל 1974 דב פרוהמן ואינטל מוליכים למחצה מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים ייצוא אינטל היווה כ־10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012[6].
קבוצת רד-בינת 1975 יהודה וזהר זיסאפל טלקומוניקציה קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי-טק עצמאיות
אינדיגו 1977 בני לנדא אלקטרוניקה מכונות דפוס דיגיטלי נמכרה לחברת היולט פקארד
אורבוטק 1981 אלקטרוניקה מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA-Tencor בשנת 2018
אמדוקס 1982 תוכנה תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב") נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק
קומברס 1982 בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני תוכנה תאים קוליים לרשתות טלפוניה החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה
סאפיינס 1982 צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני תוכנה פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מג'יק תעשיות תוכנה 1983 דויד אסיא, יקי דוניץ תוכנה כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
פורמולה מערכות 1985 דני גולדשטיין תוכנה הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל
נייס מערכות 1986 תוכנה פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
גילת רשתות לווין 1987 טלקומוניקציה פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מרקורי 1989 אריה פיינגולד תוכנה פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים נמכרה לחברת היולט פקארד
מיקרוסופט ישראל 1989 תוכנה
צ'קפוינט 1993 גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר תוכנה מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים נסחרת בנאסד"ק
מלאנוקס 1999 אלקטרוניקה פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת נסחרת בנאסד"ק
HP ישראל 1998 מערכות מידע חומרה תוכנה יועץ והטמעה
גוגל ישראל 2005 אינטרנט שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד
אפל ישראל 2011 מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים

הכשרת עובדי הייטק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מתקיימים לימודי תעודה להכשרת עובדים למקצועות ההייטק. בקורסים אלה ניתן לרכוש כלים בתחומים הנדרשים בתעשיית ההייטק כגון תכנות, רשתות מחשבים, אבטחת מידע, מערכות מידע, חומרה ועוד[7]. לימודי התעודה נערכים במכללות פרטיות ובחברות תוכנה שבהן פועל גם מערך הכשרת עובדים.

מתוך צורכי התעשייה בעובדים צמחו גם מסלולי הכשרה אינטנסיביים, הידועים גם בשם בוטקאמפ (Bootcamp). ההכשרות מתקיימות במקרים רבים על ידי חברות תוכנה, אורכן הוא כמה חודשים מרוכזים, לאחר תקופת ההכשרה הסטודנטים משתלבים בשורות החברות בתפקידי מפתחים[8][9].

בשנת 2018 יצאה רשות החדשנות בתוכנית סיירות תכנות, מתוך מטרה לענות על חוסר בכוח אדם בהייטק הישראלי. הסיירות הן הכשרות חוץ אקדמיות שבהן מכשירים מתכנתים ועובדים בתחום מדעי הנתונים, הן מתקיימות בשיתוף עם עמותות וחבורת הכשרה, מרביתן מיועדות לאקדמאים בתחומי מדעי המחשב, מדעים והנדסה[10].

במועצה להשכלה גבוהה פועלים להעלאת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק וההנדסה בישראל. בין היתר מתמקדים במתן תמריצים למוסדות לימוד ללימוד מסלולים במקצועות ההייטק ופיתוח של תשתיות ההוראה[11]. במל"ג אושר גם תואר ראשון בלימודי הייטק, מסלול לתואר אקדמי שבו מקבלים הסטודנטים הכשרה למקצועות ההייטק, שפותח מתוך שאיפה להגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות מדעי החברה המשתלבים בתעשיית הטכנולוגיה העילית[12].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018
  • יוסי שובל־שוחטמן, בחכמה ובדעת ובכשרון - התפתחות התעשייה עתירת הידע בישראל, הוצאת כרמל, 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוזיה גליל, תעשיית ההיי-טק הישראלית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  2. ^ אבי וייס, רעננה חצתה את קו ה-400 סטארטאפים והפכה לעיר השנייה בגודלה ליזמים, באתר telecomnews,‏ 1 באוקטובר 2016
  3. ^ קובי אברמוב, הנפקה בבורסה - צעד ראשון בדרך אל "גלגל התנופה", 21 ביוני 2012, בערוץ CFO TV
  4. ^ אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2013 - "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."
  5. ^ שאול אברון, מחשבים ומיכון משרדי, מעריב, 22 בפברואר 1981
  6. ^ ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל-4.6 מיליארד דולרים
  7. ^ הכשרות למקצועות ההייטק, אתר לימודים בישראל
  8. ^ עד כמה שוק הבוטקאמפס המשגשג באמת עובד?, גלובס
  9. ^ שאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים בבוטקאמפ לתכנות, דה מרקר, ‏2018
  10. ^ מסלול סיירות תכנות Coding Bootcamps, אתר רשות החדשנות
  11. ^ מהפכת לימודי ההנדסה וההייטק, אתר המועצה להשכלה גבוהה
  12. ^ לראשונה: תואר ראשון בלימודי הייטק, אתר המועצה להשכלה גבוהה