היי קיילוס

אין תמונה חופשית

הַיי קֶיילוּס (באנגלית: Hy Kalus ‏;21 במאי 1925 – 30 בדצמבר 2012) היה במאי תיאטרון וטלוויזיה יהודי אמריקאי, שהִרבה לביים בתיאטרון הישראלי.

קורות חייו

נולד בפרובידנס שברוד איילנד במשפחה יהודית. החל לשחק כילד בתיאטרון היידי. למד תיאטרון באולפן השחקנים אצל לי שטרסברג וב"אמריקן תיאטר וינג". במלחמת העולם השנייה שירת בדיוויזיית השריון ה-11 (11th Armored Division) בצבא ארצות הברית ובמסגרתה לחם בקרב על הבליטה ובשחרור מחנה מאוטהאוזן בתחילת מאי 1945. על לחימתו זכה בעיטור לב הארגמן.

קיילוס החל את דרכו כבמאי בשנת 1946. הוא ביים הצגות ברחבי אמריקה, כמו גם עשרות סרטי תעודה לטלוויזיה. בין ההצגות שביים היו "הפיזיקאים" במילווקי ו"הבט אחורה בזעם" בוושינגטון ו"שגעונו של אלוהים" מאת אלי ויזל.

קיילוס הגיע לישראל ללמד בבית הספר למשחק שליד תיאטרון "הקאמרי" בשנת 1953, בעקבות הזמנתו של יוסף מילוא. כעבור שנה החל לביים בישראל. המחזה הראשון שביים בישראל היה "אנשי ריב" מאת ג'ורג' בלאק, בקאמרי. בשלהי אותה שנה ביים בקאמרי את "האיש שבא לסעוד" מאת קאופמן והרט. בקאמרי ביים בסך-הכול תשעה עשר מחזות. ב-1956 החל לביים בהבימה, בה ביים אחד עשר מחזות, בהם "הבט אחורה בזעם" ו"מי מפחד מווירג'יניה וולף?", שאותו ביים פעמיים ואשר זכה להצלחה רבה. רבים מהמחזות אותם ביים היו אמריקאים.

ביים גם באופרה הישראלית, בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון גיורא גודיק, בתיאטרון בימות ובתיאטרון חיפה. ביים גם סרטי תעודה בטלוויזיה הישראלית, ביניהם "לילה שכולו יום", סרטו הראשון של הצלם דוד גורפינקל, על פי תסריט מאת רם עברון. היה חבר בוועדת הרפרטואר של הקאמרי.

בתיאטרון גם הכיר את אשתו, השחקנית זהבה הס, בתה של הפסנתרנית עליזה (אליס) שמוּקלֶר-הֶס וגיסתו של הצ'לן עוזי ויזל.

משנות ה-50 עד ה-90 עבר לסירוגין מישראל לארצות הברית, וביים בכל ארץ סרטים ומחזות. בארצות הברית גם ייעץ לקבוצות משקיעים מעסקי השעשועים אילו הפקות כדאי להעלות.

ב-2006 הוענק לקיילוס אות הוקרה על תרומתו המיוחדת לתיאטרון הקאמרי.

הוא נפטר בביתו בניו יורק ב-2012, בגיל 86. הותיר אחריו את אשתו, זהבה, שני בנים וארבעה נכדים. נטמן בבית העלמין קנסיקו במדינת ניו יורק. בנו רם נשוי למוזיקאית אילה אשרוב.

הצגות בבימויו

בתיאטרון הקאמרי

הצגה	מחזאי	הצגת בכורה
אנשי ריב	ג'ורג' בלאק	11 בפברואר 1954
האיש שבא לסעוד	קאופמן והרט	24 באוקטובר 1954
שובי שבא הקטנה	ויליאם אינג'	4 באפריל 1955
הלב הנמהר	ג'ון פטריק	1 בפברואר 1956
הקיסר ג'ונס	יוג'ין או'ניל	17 ביולי 1958
שועלים קטנים	ליליאן הלמן	17 באפריל 1961
אריה בחורף	ג'יימס גולדמן	6 ביולי 1969
בשפל (עם תיאטרון חיפה)	מקסים גורקי	24 בנובמבר 1970
הפקודה	סול לויט	26 באוקטובר 1971
הן לא תקחהו עמך	קאופמן והרט	30 בדצמבר 1971
אלופי העונה	ג'ייסון מילר	18 בנובמבר 1972
כרגע לא פנוי	סיימון גריי	18 בינואר 1977
מה עושים עם ג'ני	דונלד ווילד	13 בדצמבר 1977
מחסן קרור	רונלד ריבמן	13 בדצמבר 1978
פרק ב'	ניל סיימון	8 בפברואר 1979
כל ילד טוב ראוי לקצת חסד	טום סטופארד	24 ביולי 1979
אותלו	ויליאם שקספיר	20 בפברואר 1980
אמדאוס	פיטר שאפר	27 בנובמבר 1982
אני לא רפופורט	הרב גארדנר	19 באוקטובר 1986

בתיאטרון הבימה

הצגה	מחזאי	הצגת בכורה
מראה מעל הגשר	ארתור מילר	14 באפריל 1956
אנה כריסטי	יוג'ין או'ניל	23 בפברואר 1957
נשף הגנבים (קיילוס גם עיצב את התנועה ביחד עם גרטרוד קראוס)	ז'אן אנוי	26 באוקטובר 1957
הבט אחורה בזעם	ג'ון אוסבורן	23 באפריל 1959
מסע ארוך אל תוך הלילה	יוג'ין או'ניל	1 בנובמבר 1960
מי מפחד מוורג'יניה וולף	אדוארד אלבי	11 במאי 1965
בקט או כבודו של אלוהים	ז'אן אנוי	18 בנובמבר 1967
מי מפחד מוורג'יניה וולף	אדוארד אלבי	6 בנובמבר 1976
הכתובה	אפרים קישון	8 במרץ 1980
יתוש בראש	ז'ורז' פדו	23 ביולי 1982
המלביש	רונלד הארווד	25 ביוני 1988
הפיזיקאים	פרידריך דירנמאט	22 ביוני 1991

תיאטראות שונים

הצגה	מחזאי	תיאטרון	הצגת בכורה
הארווי	מארי צ'אז	תיאטרון האהל	1960
ציד המכשפות	ארתור מילר	תיאטרון חיפה	28 באוגוסט 1968
ידידי הארווי	מרי צ'ייס	תיאטרון חיפה	25 באוקטובר 1969
הנערים שבחבורה	מארט קראולי	תיאטרון בימות	1970
הבלש	אנטוני שפר	תיאטרון גודיק	1970
בשפל	מקסים גורקי	קופרודוקציה של תיאטראות חיפה והקאמרי	24 בנובמבר 1970

קישורים חיצוניים

• היי קיילוס, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• היי קיילוס, בארכיון הבימה
• שיר חכם, מת הבמאי היי קיילוס, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
• נפטר היי קילוס, מראשוני הקאמרי, באתר "הבמה", 1 בינואר 2013

• Paid Death Notices | Hy Kalus: Obituary, The New York Times, January 27, 2013

• היי קיילוס, באתר תיאטרון הבימה
• היי קיילוס, באתר התיאטרון הקאמרי
• ראובן לייב, אבן-דרך לתיאטרון היהודי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בינואר 2013
• רפאל בשן, מונולוג של היי קילוס, מעריב, 15 בספטמבר 1967
• רחל אורן, היי שב הביתה, דבר, 22 בספטמבר 1967
• "הנערים שבחבורה" – הומוסקסואלים, אבל לא רק..., דבר, 6 בינואר 1970
• עדית זרטל, מוסר בעת מלחמה, דבר, 9 בנובמבר 1971
• חוה נובק, ומה, באמת, עושים עם ג'ני, דבר, 16 בדצמבר 1977
• חיים נגיד, על החזרות של "אני לא רפופורט", מעריב, 29 באוקטובר 1986