הכתרה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכתרה
Коронация
הכתרה בוריס אקונין.jpg
מידע כללי
מאת בוריס אקונין
שפת המקור רוסית
סוגה ספרות בלשית
תורגם לשפות עברית, אנגלית, צרפתית
הוצאה
הוצאה ידיעות ספרים
ספרי עליית הגג
הוצאה בשפת המקור הוצאת "זכרוב"
שנת הוצאה 2000
מספר עמודים 352
עורך פטר קריקסונוב (המהדורה העברית)
הוצאה בעברית
הוצאה ספרי עליית הגג
שנת הוצאה 2013
תרגום לעברית יגאל ליברנט
סדרה
סדרת ספרים תיבת פנדורין
ספר קודם יועץ ממלכתי (ספר) עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הבא אהובת המוות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-5-8159-0510-8, 978-5-8159-0059-2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"הכתרה, או אחרון הרומנובים"[1]רוסית: Коронация, или Последний из романов) הוא הספר השביעי בסדרת תיבת פנדורין מאת בוריס אקונין[2][3]. ספר זה מתאר אירועים הקשורים לחברה הגבוהה של האימפריה הרוסית — הלא היא משפחת הצאר.

הרומן מתרחש בשנת 1896, לפני ובמהלך ההכתרה של הקיסר ניקולאי השני. נחטף מיכאיל, בנו בן הארבע של הדוכס הגדול גאורגי אלכסנדרוביץ'. החוטף מכנה עצמו "דוקטור לינד" ותובע בתמורה לבן את "יהלום הרוזן אורלוב", שקישטו את השרביט המלכותי. אלא שבלי השרביט לא תיתכן ההכתרה. אֶראסְט פֶּטרוֹביץ' פַנְדוֹרין נקרא להציל את כבוד הקיסרות.

הספר משחזר את האווירה הטראגית ברוסיה של שלהי המאה ה-19, מתאר את טקס ההכתרה של ניקולאי השני (כתוכנית פעולה, שמוזכרת על ידי זיוקין) ואת אסון חודינקה (שבה משתתף לינד, זיוקין ופנדורין). כמו שאר הספרים בסדרה, הספר יצא לאור על ידי הוצאת "זכרוב" הרוסית ותורגם לעברית על ידי יגאל ליברנט בהוצאת ספרי עליית הגג.

הספר מהווה מחווה לווילקי קולינס עם "אבן הירח", ארתור קונאן דוֹיל עם "הבעיה הסופית" של שרלוק הולמס ו"שארית היום" של קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרטיב נכתב בצורת יומן מטעם אפאנסיי זיוקין, משרתו של הדוכס הגדול גאורגי אלכסנדרוביץ'. הרומן מתחיל עם הגעתו לחצר המלוכה במוסקבה לקראת ההכתרה בממלכה. זיוקין בבירור לא מרוצה מההכנות והקישוטים המוצעים על ידי אישי מוסקבה.

עם הגעתו, תוך כדי טיול, מידי האומנת נחטף הבן הצעיר של הדוכס הגדול, בן דודו של הקיסר לעתיד מיכאיל (מיק). לאחר זמן מה, המשפחה מקבלת דרישת כופר בדמות תכשיטים (תחילה תכשיטים נשיים, ואז "יהלום אורלוב", המעטר את השרביט הקיסרי), אחרת מיק יוחזר בחלקים. סימאון אלכסנדרוביץ', אחיו של גאורגי ומפקדו הישיר של אראסט פטרוביץ' פנדורין מורה לו לפתוח בחקירה באופן רציני, רגיש וללא פרסום העניין.

במהלך החיפושים, פנדורין מוצא שכל הפושעים קשורים לאדם המכונה דוקטור לינד, אשר לו קשר כלשהו יוצא דופן, על גבול האהבה. פנדורין עצמו נכנס לתוך מערכת יחסים רומנטית עם הנסיכה הגדולה אנסטסיה. מה שגורם לזיוקין לתעב אותו.

אפאנסיי זיוקין עדיין עוזר לאראסט בחקירה, עם זאת, השרת נלקח לכלא ומחמיץ את ההכתרה, אשר כל כך התכונן אליה וציפה לה. מאוחר יותר, נחטפת את העלמה דקליק — האומנת שממנה נחטף מיכאיל הקטן. היא נתפסת על ידי לינד, אבל מחולצת על ידי פנדורין וזיוקין. זיוקין ופנדורין יוצאים במרדף אחר לינד ומגיעים לחודינקה. לינד צועק לקהל שמחלקים מתנות באופן לא הוגן ומתחילה שעטה המונית (ראו הטרגדיה בשדה חודינקה), אראסט ואפאנסיי באורח נס מצליחים להישאר בחיים.

אראסט פטרוביץ' מתחיל לחשוד מי הוא למעשה הדוקטור לינד ובכך עוזרת לו מדמואזל דקליק שמספרת מה קרה לה בעת נפלה בשבי. עם זאת, את ילד הוא לא מצליח להציל.

דמויות היסטוריות שמופיעות ברומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקונין עיוות בכוונה כמה מקשרי המשפחה של רומנוב. כמו בכל עבודותיו, הוא שינה את שמות האישיים ההיסטוריים:

כך למשל, מפקד משטרת מוסקבה בספר הוא קולונל לסובסקי, בעוד שמפקד המשטרה באותו זמן (1896) היה אלכסנדר ולאסובסקי, ראש עיריית מוסקבה הדוכס הגדול — סימאון אלכסנדרוביץ', הוא למעשה מבוסס על סרגיי אלכסנדרוביץ', בעוד איזבלה פליציאנובנה סנז'נבסקאיה הוא בדמות הפרימה בלרינה מתילדה פליקסובנה קשצ'ינסקאיה, שהיו לה יחסים קרובים עם הדוכס הגדול, ניקולאי אלכסנדרוביץ'.

אקונין הוסיף ברומן גם את השם שלו: שם משפחתו של המשרת האנגלי פרייבי (באנגלית: Freyby) הוא הכתיבה ברוסית של המילה "Akunin", בפריסת המקלדת האנגלית.

ההשוואה בין פנדורין להולמס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך כל ספרי פנדורין, ניתן לאתר בבירור אלגוריה על שרלוק הולמס:

  • לאראסט כמו שרלוק יש מוח ייחודי וכוח פיזי ומיומן באמנויות לחימה ומיומנויות ההתגנבות;
  • לפנדורין, כמו להולמס, יש חבר נאמן, שעוזר בחקירות;
  • לשניהם היו מערכות יחסים טרגיות בעבר, עם זאת, לפנדורין יש כמה נשים כל ספר, בעוד לשרלוק הייתה רק אהבה אחת.

בספר "הכתרה" ישנם השוואות מוצקות יותר:

  • האנטגוניסט הראשי של הספר הוא "דוקטור לינד", בעל שם בעולם המדע, בדומה לפרופסור מוריארטי;
  • הסצנה הסופית שבה פנדורין ולינד עומדים על גשר, הוא קריצה למאבק בין הולמס למוריארטי במפלי הרייכנבך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]