הלגיון הרביעי איטליקה
 | |
| חותמת הלגיון על פי נוטיטיה דיגניטטום | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | האימפריה הרומית |
| שיוך | הצבא הרומי |
| סוג | לגיון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 231–400 (כ־169 שנים) |
| מקים היחידה | אלכסנדר סוורוס |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | נשק קר, בעיקר פילום, גלדיוס, סקוטום, לוריקה לוריקה סקוומטה (שריון שרשראות) |
הלגיון הרביעי איטליקה (בלטינית: Legio IIII Italica) היה לגיון רומאי, אשר פעל בין 231 ל-400 לספירה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלגיון הוקם בשנת 231 בידי הקיסר אלכסנדר סוורוס. מגויסי הלגיון הגיעו מאיטליה ומפאנוניה. ייתכן שהלגיון השתתף במלחמתו של סוורוס כנגד האימפריה הסאסאנית באותה שנה. מפקדו הראשון של הלגיון היה מקסימינוס תראקס. בשנת 235 הפך מקסימינוס תראקס לקיסר בעצמו, והוביל את הלגיון במסעות מלחמה כנגד השבטים באזור הדנובה עד שנת 238. בימי הקיסר גורדיאנוס השלישי הועבר הלגיון לפרובינקיות המזרחיות ונלחם כנגד הסאסאנים. ככל הנראה בסיס האם של הלגיון באותן השנים היה במסופוטמיה. בימי הקיסר דיוקלטיאנוס הועבר הלגיון לגאליה.
הלגיון עדיין היה קיים במאה החמישית והוא נזכר בנוטיטיה דיגניטטום כלגיון עצמאי.[1] גורלו של הלגיון לאחר מכן אינו ידוע. ייתכן שהוא התמזג אל תוך הצבא הביזנטי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלגיון הרביעי איטליקה, באתר livius.org (באנגלית)
- הלגיון הרביעי איטליקה, באתר Imperiumromanum.com (בגרמנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בצבא הרומי המאוחר היו שני סוגי לגיונות. הלימיטאני, שהיו מרותקים בדרך כלל לפרובינקיה מסוימת, והלגיונות העצמאיים (Comitatenses) אשר היו בדרך כלל בפיקוד בכיר ונועדו להגיב על מקרי חירום ביטחוניים. הלגיונות העצמאיים נחשבו ליוקרתיים יותר.