אדוארד סמית-סטנלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד סמית-סטנלי
Edward Smith-Stanley
אדוארד סמית-סטנלי, 1865
אדוארד סמית-סטנלי, 1865
לידה 29 במרץ 1799
לנקשייר, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באוקטובר 1869 (בגיל 70)
לנקשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מקום קבורה St Mary's Church, Knowsley עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה השמרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אמה
ראש ממשלת בריטניה ה־26 (כהונה ראשונה)
23 בפברואר 185219 בדצמבר 1852
(43 שבועות)
מונרך בתקופה ויקטוריה
ראש ממשלת בריטניה ה־26 (כהונה שנייה)
20 בפברואר 185811 ביוני 1859
(שנה ו־15 שבועות)
מונרך בתקופה ויקטוריה
ראש ממשלת בריטניה ה־26 (כהונה שלישית)
28 ביוני 186627 בפברואר 1868
(שנה ו־34 שבועות)
מונרך בתקופה ויקטוריה
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אדוארד סמית-סטנלי, ציור משנות ה-60 של המאה ה-19

אדוארד סמית-סטנלי, רוזן דרבי הארבעה עשראנגלית: Edward Stanley, 14th earl of Derby;‏ 29 במרץ 179923 באוקטובר 1869; מסדר הבירית, מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש, המועצה המלכותית, המועצה המלכותית של אירלנד) היה פוליטיקאי בריטי, שכיהן שלוש פעמים כראש ממשלת בריטניה[1], וכן היה מנהיג המפלגה השמרנית במשך התקופה הארוכה ביותר עד כה, משנת 1846 ועד פרישתו בשנת 1868. עם זאת כהונתו כראש ממשלה בפועל הייתה קצרה יחסית, כשבמצטבר כיהן כראש ממשלה במשך 3 שנים ו-280 יום.

סמית-סטנלי החל בקריירה פוליטית בשנת 1820 בהיותו חבר המפלגה הוויגית. הוא עלה למשרה ממשלתית לראשונה בממשלת פרדריק רובינסון ומונה למזכיר לענייני אירלנד בממשלת צ'ארלס גריי, רוזן גריי השני. משבר בעניין מעמד הדת הקתולית באירלנד הוביל להתפטרותו של סמית-סטנלי מהקבינט הוויגי ולמעברו למפלגה השמרנית תחת רוברט פיל. בממשלת פיל כיהן בשנית בתפקיד המזכיר לענייני אירלנד עד שהתפטר פעם נוספת בשנת 1845 על בסיס הדחייה של חוקי הדגן.

לאחר המשבר הממשלתי שנוצר סביב חוקי הדגן ולאחר התפטרותו של רוברט פיל מראשות הממשלה, סמית-סטנלי התמנה לראש המפלגה כמו גם לראש הממשלה. במהלך שנותיו בתפקיד ראש ממשלה היה, לצד בנג'מין דיזראלי, בעל תפקיד מרכזי בחקיקת האמנציפציה ליהודים בבריטניה. בהמשך היה סמית-סטנלי אחראי על הפלת המרד ההודי הגדול והעברת הממשל בהודו הבריטית מממשל חברת הודו המזרחית הבריטית לממשל ישיר של הממשלה בלונדון, מה שהוביל להקמתו של הראג' הבריטי והמושלות הכללית של הודו. בשנת 1867 העביר ממשל סמית-סטנלי חקיקה שהתירה את זכות הבחירה לכמות כפולה של אזרחים ברחבי הממלכה המאוחדת ותרם לקידום הדמוקרטי במדינה.

דרבי זכור בעיקר כמי שמגלם את המדינאי האריסטוקרטי; הוא עבד להשיג הצטיינות בכל פועלו, כבעל סוס מרוצים, כבעל אדמות מיטיב עם איכריו, וכמלומד שזכה בפרס אוניברסיטת אוקספורד הודות לחקר הלטינית שביצע. הוא טיפח את השמרנים ועזר לפרוטקציוניזם לשרוד שנים קשות בזמן שהוא קידם את ד'יזראלי להיות ליורשו הפוליטי. אף על פי שמבחינה היסטורית נשכחה במעט דמותו, דרבי היה מהאבות המייסדים של המפלגה השמרנית.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנלי נולד בשנת 1799, ממלכת בריטניה הגדולה, למשפחת אצולה עשירה ומבוססת מלנקשייר, למד באיטון קולג' ולאחר-מכן בכרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. במאי 1825 הוא נישא לאמה קרוליין, להם נולדו שלושה ילדים: אדוארד[2], פרדריק, ואמה שרלוט. בשנת 1819 הוענק לו פרס הלטינית מטעם אוקספורד. בשנת 1824 יצא סטנלי למסע במושבות קנדה עילית וקנדה התחתית של האימפריה הבריטית באמריקה הצפונית ובהמשך ביקר במספר ממדינות החוף המזרחי של ארצות הברית[3]. אביו היה נושא התואר של הרוזן דרבי וסטנלי היה יורשו.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1822, סטנלי, שקיטלג עצמו בתור "ויג חוקתי" באותה נקודה בקריירה הפוליטית שלו, תפס את מושבו בפרלמנט כחבר הפרלמנט מטעם מחוז סטוקברידג', מושב שקנה לו סבו, הרוזן דרבי ה-12. הוא נשא את נאום הבכורה שלו, על הצעת החוק לשימוש בגז למטרות תאורה במנצ'סטר, במרץ 1824. הנאום צוין בבהירותו של סטנלי ובזכות יכולותיו האורטוריות[4]. סטנלי בהמשך כיהן בתפקיד מינורי בממשלות ג'ורג' קנינג ופרדריק רובינסון. בשנת 1828 תמך בניסיון הלא מוצלח להעביר את מושב איסט רטפורד למושב בירמינגהם בצעד שהדגיש את התנגדותו למדיניות הממשלה. סטנלי הצביע בעד האמנציפציה הקתולית בשנת 1829, ודיבר בקצרה בעד הרפורמה הפרלמנטרית בשנת 1830. בבחירות הכלליות שהתקיימו במותו של ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת, סטנלי נבחר מחדש למושב פרסטון, אך איבד את המקום בתוך זמן קצר וניצח מאוחר יותר במושב הפרלמנטרי של וינדזור.

תחת ממשל צ'ארלס גריי, רוזן גריי השני, מונה סטנלי לתפקיד המזכיר הראשי לאירלנד. הוא מונה ב-1831, וחודשים ספורים לאחר מכן ניסח את "מכתב סטנלי", המגדיר את מבנה מערכת החינוך באירלנד[5]. אירלנד המפולגת בין הנצרות הקתולית והפרוטסטנטית הצריכה פתרון מיוחד למערכת החינוך, אותו קבע סטנלי במכתבו זה. שיטה זו נשארה, בעיקרה, תקפה עד לימינו למערכת החינוך היסודי באירלנד. באפריל 1833 קודם סטנלי לתפקיד בכיר יותר: מזכיר המלחמה והקולוניות. בעודו בתפקיד הנהיג סטנלי תהליך רפורמה בן שנה שהביא לביטול המלא של כל העבדות בכל מושבותיה של בריטניה, כולל המושבות שהיו תחת שלטון ישיר של חברות ולא הכתר הבריטי. הוא החזיק בתפקידו עד להחלפת גריי בויליאם לם. עקב מחלוקת פנימית בתוך המפלגה הוויגית, איגד סטנלי קבוצת פוליטיקאים בכירים מתוך המפלגה, שנקראה מאוחר יותר בשם "Derby Dilly". עם הזמן התאחדה הקבוצה עם המפלגה השמרנית בהנהגתו של רוברט פיל.

סטנלי חזר לתפקידו כמזכיר הקולניות תחת ממשל פיל השני, בין השנים 1841 - 1845 (אז הוחלף בידי ויליאם גלאדסטון). הוא פרש מתפקידו עקב אי-הסכמתו עם ביטול חוקי הדגן על ידי ראש ממשלתו. כאשר משבר חוקי הדגן הוביל את פיל להתפטר מהנהגת המפלגה השמרנית לאחר תבוסתו הפוליטית לג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון (מנהיג המפלגה הוויגית), סטנלי מונה ליושב ראש המפלגה השמרנית החדש. לאחר התפרקות ממשלת ראסל הראשונה, הוטלה על סטנלי (שבינתיים ירש את תואר האצולה של אביו לאחר פטירתו של האחרון) הרכבת הממשלה בידי ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.

ראשות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדנציה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פברואר-דצמבר 1852

מרבית השרים שמינה סטנלי היו צעירים וכיהנו לראשונה בתפקיד, רק שלושה מבין השרים כיהנו קודם לכן בתפקיד (בין השאר כיהן בנג'מין דיזראלי הצעיר לראשונה בממשלה זו כשר אוצר). כששמע הדוכס מוולינגטון את שמות השרים מוקראים בקול, לא הכיר את שמות השרים ובכל פעם שאל: "מי?, מי?", כך נדבק לממשלה זו הכינוי ה-"Who? Who? Ministry".

ממשל זה לא שרד, וכאשר הגיש ד'יזראלי את תקציב הממשלה לשנת 1853, נדחה התקציב והממשלה התפרקה.

קדנציה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

20 פברואר 1858 – יוני 1859

ממשלתו השנייה של סטנלי, שהוקמה לאחר התפרקות ממשלת הנרי טמפל, הייתה אף היא קצרת ימים. בין השאר ניתן למנות את העברת השליטה על הודו מידיה של חברת הודו המזרחית הבריטית אל הממלכה עצמה, לאחר פרוץ המרד ההודי הגדול.

קדנציה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוני 1866 – פברואר 1868

הקדנציה השלישית של סטנלי, נודעה בין השאר בזכות הרפורמה בזכות הבחירה, שאפשרה לרבים מאזרחי הממלכה המאוחדת להצביע לראשונה בהיסטוריה. ב-1868 פרש סטנלי מן החיים הפוליטיים, ובנג'מין דיזראלי, שהיה דמות בולטת לאורך כל השנים בממשלותיו של סטנלי, החליף אותו בתפקיד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד סמית-סטנלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רק שלושה ראשי-ממשלה בבריטניה כיהנו יותר משלוש קדנציות: ויליאם גלאדסטון, רוברט ססיל וסטנלי בולדווין
  2. ^ כמקובל, הבן הבכור נושא את שם אביו. כך יוצא שאדוארד זה היה הדור ה-15 הנושא שם זה במשפחת סטנלי.
  3. ^ אדוארד ג'ורג' ג'פרי סמית-סטנלי, הרוזן ה-14 מדרבי; 1799 - 1869 (Edward George Geoffrey Smith Stanley, 14th Earl of Derby; 1799-1869), באתר הרשת הוויקטוריאנית (The Victorian Web)
  4. ^ הצעת החוק למנורות גז במנצ'סטר (MANCHESTER GAS-LIGHT BILL.), באתר פרלמנט הממלכה המאוחדת (United Kingdom Parliament), ‏30 במרץ 1824
  5. ^ העתק של מכתב מהמזכיר הראשי לענייני אירלנד, להוד חסדו הדוכס לנסטר, על הקמת ועדת נציבים לחינוך באירלנד (Copy of a letter from the Chief Secretary for Ireland, to His Grace the Duke of Leinster, on the Formation of a Board of Commissioners for Education in Ireland), באתר המשרד לענייני אירלנד, לונדון, אוקטובר 1831 (The Irish Office, London, October, 1831)