העין של הורוס

העין של הורוס, המכונה גם עין וודג'אט השמאלית או עין וודג'אט, הספקולרית לעין של רע (עין וודג'אט הימנית), היא מושג וסמל בדת המצרית העתיקה המייצגת רווחה, ריפוי והגנה. שורשי המשמעות נובעים מהמאבק המיתי בין האל הורוס עם יריבו האל סת, שבו סת קרע או הרס את אחת מעיניו של הורוס או את שתיהן, והעין נרפאה לאחר מכן או הוחזרה להורוס בסיוע אלוהות אחרת, כמו תחות. הורוס הציע לאחר מכן את העין לאביו המנוח אוסיריס, וכוחה המחייה החזיק את אוסיריס בחיים שלאחר המוות. העין של הורוס הושוותה אפוא עם מנחות קבורה, כמו גם לכל המנחות שניתנו לאלוהויות בטקסי המקדש. העין עשיוה לייצג גם מושגים אחרים, כמו הירח, שהתמעוטו ומילואו הושוו לפגיעה ושיקום העין.

סמל העין של הורוס, עין מסוגננת עם סימנים בולטים, נחשבת כבעלת כוח מאגי מגן והופיעה לעיתים קרובות באמנות מצרים העתיקה. העין הפכה לאחד המוטיבים הנפוצים ביותר לקמעות ונותרה בשימוש מתקופת הממלכה הקדומה (בערך 2686-2181 לפנה"ס) ועד לתקופה הרומית (30 לפנה"ס - 641 לספירה). זוגות עיני הורוס צוירו על ארונות קבורה בתקופת הביניים הראשונה (2181-2055 לפנה"ס בערך) והממלכה התיכונה (בערך 2055-1650 לפנה"ס). הקשרים אחרים שבהם הופיע הסמל כוללים אסטלות אבן מגולפות וחרטומי ספינות. במידה מסוימת אומץ הסמל גם על ידי תושבי האזורים השכנים למצרים, כמו סוריה, כנען ובעיקר נוביה.

סמל העין הוצג גם כהירוגליף (📂). עד לא מכבר האמינו אגיפטולוגים כי הירוגליפים המייצגים חלקים מהסמל מייצגים שברים במתמטיקה המצרית העתיקה, אם כי השערה זו התערערה.^[1]

מקורות

האל המצרי העתיק הורוס היה אלוהות שמיים, וכתבים מצריים רבים אומרים שעינו הימנית של הורוס הייתה השמש ועינו השמאלית הירח.^[3] עין השמש ועין הירח הושוו לפעמים לכתר האדום (אנ') והלבן (אנ') של מצרים, בהתאמה.^[4] חלק מהכתבים מתייחסים לעין הורוס לכאורה כעין רע,^[5] שבהקשרים אחרים היא הרחבה של כוחו של אל השמש רע ולעיתים קרובות מתגלמת כאלה.^[6] האגיפטולוג ריצ'רד ווילקינסון (אנ') מאמין ששתי עיני הורוס נבדלו בהדרגה כעין הירח של הורוס ועין השמש של רע^[7] עם זאת, אגיפולוגים אחרים טוענים ששום טקסט לא משווה בבירור את עיניו של הורוס לשמש ולירח עד לתקופת הממלכה החדשה (בערך 1550-1070 לפני הספירה).^[8] רולף קראוס טוען כי עין הורוס ייצגה במקור את נוגה ככוכב הבוקר וכוכב הערב (אנ') ורק מאוחר יותר הושוותה לירח.^[9]

קטיה גובס טוענת שהמיתוסים סביב העין של הורוס והעין של רע מבוססים על אותו מיתוס, או מרכיב ליבה של מיתוס, וש"במקום להניח מיתוס יחיד ומקורי של גוף קוסמי אחד, שאז התמזג עם אחרים, עשוי זה להיות פורה יותר לחשוב במונחים של מיתוס (גמיש) המבוסס על מיתוס מובנה המבוסס על החמצה או האובייקט הממוקם על הבעלים שלו או הרחוקים מהקשר שלו". במיתוסים סביב העין של רע, האלה בורחת מרע ומוחזרת על ידי אלוהות אחרת. במקרה של העין של הורוס, העין חסרה בדרך כלל בגלל הסכסוך של הורוס עם יריבו המושבע, האל סת, במאבקם על מלכות מצרים לאחר מותו של אבי הורוס, אוסיריס.^[10]

הערות שוליים

^ Ritter (2002), pp. 297–311.
^ Wilkinson 1992, pp. 42–43.
^ Wilkinson 1992, pp. 43, 83.
^ Pinch 2002, p. 131.
^ Krauss 2002, pp. 193–194.
^ Pinch 2002, pp. 64, 128.
^ Wilkinson 1992, p. 43
^ Eaton 2011, p. 238.
^ Krauss 2002, pp. 193–195.
^ Goebs 2002, pp. 45, 57.

מראי מקום

Eaton, Katherine (2011). "Monthly Lunar Festivals in the Mortuary Realm: Historical Patterns and Symbolic Motifs". Journal of Near Eastern Studies. 70 (2): 229–245. doi:10.1086/661260. JSTOR 661260. S2CID 163404019.
Goebs, Katja (2002). "A Functional Approach to Egyptian Myth and Mythemes". Journal of Ancient Near Eastern Religions. 2 (1): 27–59. doi:10.1163/156921202762733879.
Krauss, Rolf (2002). "The Eye of Horus and the Planet Venus: Astronomical and Mythological References". In Steele, John M.; Imhausen, Annette (eds.). Under One Sky: Astronomy and Mathematics in the Ancient Near East. Ugarit-Verlag. pp. 193–208. ISBN 3-934628-26-5.
Pinch, Geraldine (2002). Egyptian Mythology: A Guide to the Gods, Goddesses, and Traditions of Ancient Egypt. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-517024-5.
Ritter, Jim (2002). "Closing the Eye of Horus: The Rise and Fall of 'Horus-eye Fractions'". In Steele, John M.; Imhausen, Annette (eds.). Under One Sky: Astronomy and Mathematics in the Ancient Near East. Ugarit-Verlag. pp. 297–323. ISBN 3-934628-26-5.
Wilkinson, Richard H. (1992). Reading Egyptian Art: A Hieroglyphic Guide to Ancient Egyptian Painting and Sculpture. Thames & Hudson. ISBN 978-0-500-05064-4.

לקריאה נוספת

Rudnitsky, Günter (1956). Die Aussage über "das Auge des Horus" (in German). Ejnar Munksgaard.
Westendorf, Wolfhart (1980). "Horusauge". In Helck, Wolfgang; Otto, Eberhard; Westendorf, Wolfhart (eds.). Lexikon der Ägyptologie (in German). Vol. 3. Harrassowitz. pp. 48–51. ISBN 978-3-447-02100-5.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא העין של הורוס בוויקישיתוף

"העין של הורוס" באתר לחבר את הקצוות. מאמר מאת גור זיו. 11 ביולי 2021.

[1] Ritter (2002), pp. 297–311.

[Wilkinson1992-42–43-2] Wilkinson 1992, pp. 42–43.

[3] Wilkinson 1992, pp. 43, 83.

[Pinch2002-131-4] Pinch 2002, p. 131.

[5] Krauss 2002, pp. 193–194.

[6] Pinch 2002, pp. 64, 128.

[Wilkinson_1992-43-7] Wilkinson 1992, p. 43

[Eaton2011-238-8] Eaton 2011, p. 238.

[9] Krauss 2002, pp. 193–195.

[10] Goebs 2002, pp. 45, 57.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

המיתולוגיה המצרית
הפנתאון המצרי	אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • ואצת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קדשת • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת
אתרים מיתולוגיים	בנבן
כתבים דתיים	אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים
פולחן	מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד