תפנות
|
תפנות היא אלת המים המשקעים והטל במיתולוגיה המצרית. פירוש שמה הוא "המים". תפנות מתוארת כדמות אישה עם ראש לביאה, או כלביאה.
הירוגליפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשונה ממרבית האלים האחרים המוזכרים במיתולוגיה המצרית, לתפנות לא היה הירוגליף יחיד המייצג את שמה, ושמה נכתב באמצעות ארבעה הירוגליפים המייצגים את הצלילים הפונוגרמיים ט-פ-מ-ט.
תפקידה במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המיתולגיה המצרית מציגה מספר גרסאות למקורה של תפנות. האחת גורסת שתפנות נוצרה על ידי אתום שהתעטש ויצר את שו, אחיה של תפנות. כאשר הוא השתעל כדי לנקות את גרונו תפנות נוצרה. גרסה אחרת מופיעה במגילת הפפירוס "Book of Overthrowing Apophis", ובה שיר המתאר כיצד אל השמש רע יצר את האלים שו ותפנות לאחר שביצע בעצמו מין אוראלי וירק את נוזל הזרע אל האדמה.[1]
על פי המיתולוגיה, תפנות נשואה לאחיה שו, והיא אמם של האלים המצריים נות וגב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ David Lorton (1995). "Autofellatio and Ontology". אורכב מ-המקור ב-2010-12-29. נבדק ב-2006-04-15.
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת (וסת־בעל) • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |
