הפארק הלאומי קהוזי-בייגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי קהוזי-בייגה
Parc national de Kahuzi-Biega
Kahuzi-Biega National Park (39423247372).jpg
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1980, לפי קריטריונים 2, 3, 4
שטח האתר 600,000 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אתר בסיכון מאז 1997
מידע כללי
על שם הר קהוזי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 600,000 הקטאר
מיקום
מדינה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
קואורדינטות 2°30′S 28°45′E / 2.5°S 28.75°E / -2.5; 28.75
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפארק הלאומי קהוזי-בייגה (צרפתית Parc national de Kahuzi-Biega) הוא פארק לאומי השוכן במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ממערב לאגם קיוו וסמוך לגבול קונגו-רואנדה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של הפארק הוא כ-6,000 קמ"ר, ובתחומו שני הרי געש שעל-שמם הוא קרוי, הר קאהוזי, בגובה 3,308 מטר, והר בייגה, בגובה 2,790 מטר. הר קאהוזי הוא ההר הגבוה ביותר באזור קיוו שבמזרח קונגו. בשטח הפארק משתרע יער גשם טרופי ענק, השופע מינים רבים של צמחים ועצים, ומינים רבים של חיות ג'ונגל כמו עטלפים, שימפנזות, גורילות, פילי יערות, עכבריים, סנאיים, טוראקיים, בונגו, ינשופיים, אפרור אפריקני, קלאוניים, נמרים, חזירי יערות, רחבי-מקור, פיטיים, תאו היער, היפופוטם, קופי גנון, קולובוס ומנגבי, טווס קונגו, תנין גמדי, פיתון סלעים אפריקני, ממבה ג'יימסונית, עין-חתול חצי-טבעתי, פנינייה מצויצת, שפן עצים, פנגולין עצים, גחן מיימי, גלגויים, פרפרים, פוטו מצוי, צביונים כמו צביון צהוב-גב, עיט כתר וחזיר נהרות.

שלט בכניסה לפארק המציין שהפארק הוא מקום מקלטן של הגורילות

הפארק הוא אחד ממקומות המפלט האחרונים של גורילות ההר הנדירות, והיה האתר הראשון שבו דיאן פוסי חקרה את הגורילות, לפני שעברה לרואנדה. הגורילות חיות בשטחי יער בגובה שבין 2,100 ל-2,400 מטר. לפני פרוץ מלחמת האזרחים בקונגו בשנות ה-90, נמנו בשטח הפארק רק כ-600 גורילות. עוד לפני פרוץ הקרבות, וכתוצאה מהריכוז הגדול של גורילות ההר הנדירות במקום, הכריזה אונסק"ו על הפארק בשנת 1980 כאתר מורשת עולמית. על-פי הערכה משנת 2005, קטנה אוכלוסיית הגורילות באזור בכ-60% ונותרו בו פחות מ-300 גורילות הר. הפליטים שברחו מרואנדה והלחימה הנמשכת במרבית שטחה של קונגו חדרו גם לאזור הפארק, וגרמו לשריפות יער, למעשי ביזה, ולפעולות של ציד בלתי חוקי של חיות, ובכללן גורילות. כתוצאה מכך נוסף הפארק בשנת 1997 לרשימת אתרי המורשת העולמית שבסיכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]