הסינרמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסינרמה
Cinerama.jpg
הסינרמה, לרגלי מגדל טויוטה. ברקע מגדלי עזריאלי
מידע על המבנה
סוג אולם הקולנוע במקור
כתובת רחוב יגאל אלון 61 בשכונת ביצרון
עיר תל אביב
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1960
סיום הבנייה 1966
תאריך פירוק 2016
קומות מבחוץ נראה קומה אחת עם כיפה עגולה
אדריכל אהרון דורון (כיפת המבנה)
בעלים עיריית תל אביב (2016)
שימוש אולם הקולנוע, מועדון הופעות וריקודים, תיאטרון, אולם למופעים, מרכז כנסים, אולפן טלוויזיה
קיבולת 3,000
קואורדינטות 32°03′54″N 34°47′31″E / 32.065137°N 34.791834°E / 32.065137; 34.791834
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
הסינרמה
הסינרמה

הסינרמה היה בניין ברחוב יגאל אלון 61 בשכונת ביצרון בתל אביב-יפו, שהיה אולם הקולנוע היחיד בישראל שהקרין סרטי קולנוע בשיטת הסינרמה ולאחר מכן היה לאולם למופעים ושידורי טלוויזיה. המבנה העגול היה ציון דרך בנוף התל אביבי. מראשית המאה ה-21 עמד ללא שימוש, ובשנת 2016 נהרס לשם הקמת מגדל משרדים במקומו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הבניין החלה בשנת 1960 ויעודו המקורי משכן לקבוצת הזירהטרון, שהופיעה עד אותה העת באוהל קרקס ברמת גן[1] על דרך ז'בוטינסקי. בבואם לתכנן את משכנם החדש בשולי תל אביב, ביקשו ראשי הזירהטרון להקים מבנה שצורתו דומה לאוהל ברמת גן. בשל בעיית תקציב הופסקה העבודה בשלב השלד, לפני השלמת הכיפה, למשך מספר שנים.

שלד הבניין המקורי של קבוצת הזירהטרון ברמת גן, שהיווה השראה לבניין הסינרמה

ב-1964 רכש איש עסקים בשם יוסף אפשטיין את שלד הבניין הלא גמור, וחיפש שוכרים למבנה. לבסוף הוסכם על שכירות של חברת "סיניקו" לטובת הקרנת סרטים, ובניית כיפת המבנה הושלמה בתכנון האדריכל אהרון דורון במתכונת שונה מהתכנון המקורי. בשנת 1966 נחנך במקום בית קולנוע ראשון (ויחיד) בישראל להקרנת סרטי קולנוע בשיטת "סינרמה", המתאפיינת במסך קעור ענק, עליו מוקרן סרט משלושה מקרנים. שיטה זו התאימה למבנה העגול של הבניין. ב-1968 נקלע אפשטיין לפשיטת רגל ובמסגרת כינוס הנכסים של חברותיו הוצעו הנכסים למכירה. ב-1969 פורסם כי האופרה הישראלית סיכמה לרכוש את המבנה באמצעות המדינה ותורם שהתברר אחר כך כמשולם ריקליס, אך לבסוף נסוג ריקליס מהצעתו, עקב התארכות קבלת האישורים ולאחר שמומחה שהוזמן טען שהאולם אינו מתאים לאופרה, אלא אם יעבור שיפוץ נרחב. באותה שנה נערך במקום כנס של יוצאי רפ"י שבו עמדה על הפרק פרישת רפ"י ממפלגת העבודה הישראלית, שבסוף נמנעה.

בתקופה בה נחנך האולם פג קסמה של שיטת הסינרמה, שהייתה נפוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20. בעלי הקולנוע התקשו למצוא סרטים מתאימים לשיטה זו ורוב הסרטים שהוקרנו באולם לא היו סרטי סינרמה. הקולנוע נסגר, והבניין נותר ללא שימוש כעשור, עד שנפתח בו מועדון "הסינרמה" בשנת 1986. הבניין נרכש אז על ידי קבוצת משקיעים בראשות איש העסקים שלום פנסטר ביחד עם המלונאי בצלאל מזרחי ואחרים אשר השקיעו הון בבניית מועדון מתקדם ומודרני. כיפת הבניין צופתה מבחוץ ומבפנים צופה האולם ביריעות אקוסטיות. הותקנה במה מסתובבת ומגדלי תאורה מיוחדים עם זרועות חשמליות. גם רצפת האולם נבנתה על זרועות הידראוליות, כך שעמדה בשיפוע בעת צפייה בהצגות או התיישרה והפכה לרצפת ריקודים.

גם מועדון זה לא שרד זמן רב, ובגלגוליו הרבים שימש האולם גם כתיאטרון, אולם למופעים, מרכז כנסים, אולפן טלוויזיה ועוד. הופיעו על במותיו אמנים מחו"ל, אמנים ישראלים (שלמה ארצי, רמי פורטיס וברי סחרוף ועוד), טקס בחירת מלכת היופי, כנס ענק של מיקרוסופט ישראל, תחרויות קדם אירוויזיון ועוד.

בסידור ישיבה מיטבי, האולם היה יכול להכיל עד 3,000 איש[דרוש מקור].

בניין הסינרמה נמצא באזור משרדים מבוקש, סמוך לנתיבי איילון, ומזה שנים הייתה תוכניות להרוס אותו ולהקים על השטח בניין משרדים. בין השנים 19992001 נבנה מצפון למבנה הסינרמה מגדל טויוטה המתנשא לגובה של כ-94 מטר.

ב-2016 נהרס המבנה לשם הקמתם של שלושה מגדלי משרדים במקום, ובשלב ראשון הפך המגרש למגרש חניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסינרמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זירהטרון, בארכיון של בית אברהם קריניצי